קולב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קולב פלסטיק סטנדרטי

קוֹלָב (בעבר כונה גם קַשְׁתִּית) הוא מכשיר שצורתו מעין כתפי אדם שנועד לתליית מעילים, חולצות ובגדים נוספים. קולבים עם פס תלייה תחתון משמשים גם לתליית מכנסיים או חצאיות. השם משמש גם עבור מצבט עבור תלייה של מכנסיים או חצאיות. לעיתים בעברית מכנים בטעות את הווים במתלים בשם קולב.

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקולבי בגדים שלושה סוגים בסיסיים:

  • קולב מתכת, המורכב מלולאה פשוטה של חוט, לרוב מפלדה, בצורת משולש שטוח המסתיימת בוו בראשה. קולב זה הוא הנפוץ ביותר, הפשוט ביותר והזול ביותר. עם זאת, קולב העשוי מחוט תיל עלול להשאיר סימני קימוט על הבגד.
  • קולב עץ, המורכב מחתיכת עץ שטוחה המתחברת לצורת בומרנג המשויפת למניעת נזק לבגדים. וו, בדרך כלל ממתכת, בולטת מראש המשולש.
  • קולב פלסטיק הוא הסוג הנפוץ ביותר כיום. רוב קולבי הפלסטיק נועדו לחקות את צורת קולבי המתכת או העץ. קולבי פלסטיק מיוצרים גם בגדלים קטנים יותר כדי להתאים לצורות בגדי ילדים.

לחלק מהקולבים ישנם תופסנים לאורך חלקם התחתון על מנת לאפשר תליית חצאיות. קולבים המיועדים לחצאיות, לפעמים לא ישתמשו בצורת המשולש כלל, ובמקום זאת ישתמשו אך ורק בתופסנים. כמו כן, ישנם קולבים שבקצוות המשולש נוצרו במיוחד כמעין שקעים המאפשרים החזקת הבגד בצורה טובה יותר, וכן תליית דברים באמצעות רצועות. קולבי בגדים מתקפלים שנועדו להיות מוכנסים דרך הצווארון, עבור הקלת השימוש והפחתת מתיחת הבגד הם המצאה ישנה, אך קולבי הבגדים המסורתיים עדיין מהווים את רוב הקולבים כיום. קולבים אלו נרשמו כפטנט כבר מעל ל-200 פעמים בארצות הברית לבדה.

השימוש בקולבים הולך וגובר בהתמדה, בעיקר בשוק הקמעונאי המעוניין להציג את מרכולתו בצורה המושכת העין יותר ויותר, ולשם כך משתמש בקולבים על מנת לתלות את הסחורה באופן בולט חזותית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העותק הראשון של קולב הנועד לתליית בגדים הוא מן המאה ה-16. הקולב עשוי עץ מעוגל ושימש לתליית מעילים בכנסייה ולשימוש צבאי. עם זאת, השימוש בקולב לא היה נפוץ.

כמה היסטוריונים סבורים שנשיא ארצות הברית תומאס ג'פרסון הוא ממציא קולב הבגדים עשוי עץ. עם זאת, הקולב הנפוץ ביותר היום, קולב חוט בצורת כתף, הומצא בהשראת וו, שהומצא בשנת 1869 על ידי OA צפון של ניו בריטניה, קונטיקט. עובד חברת תייל טימברלייק, אלברט ג'. פארקהאוס מג'קסון שבמישיגן היה מעורב אף הוא בהמצאת הקולב, כמו גם כריסטופר קאן בשנת 1876, בתור סטודנט להנדסה באוניברסיטת בוסטון.

בשנת 1906, מאייר מאי, חנות בגדי גברים בגרנד רפידס, מישיגן הפכה לחנות הקמעונאית הראשונה שהציגה את מרכולתה על גבי קולבי הכתפיים. חלק מאותם קולבים מקוריים ניתן לראות בבית מאייר מאי בגרנד רפידס.

בשנת 1932 סקיילר ג. האלט המציא עיצוב משופר, אשר משתמש צינורות קרטון המורכבים על החלקים העליונים והתחתונים של החוט כדי למנוע התקפלות החוט, בשנת 1935 אלמר ד. רוג'רס הוסיף צינור בחלק התחתון.

ניתן לייצר קולבים, מפלסטיק ועץ, ותיל, לעיתים רחוקות מן גומי וחומרים אחרים. חלקם מרופדים עם חומרים נאים, כגון סאטן, עבור בגדים יקרים, הלבשה תחתונה ושמלות מפוארות. ריפוד רך מקטיפה נועד להגן על הבגדים מפני קמטים שעלול הקולב לגרום. קולב שכמייה הוא קולב חוט זול, המכוסה נייר. קולבי שכמייה משמשים לניקוי יבש, כדי להגן על הבגדים לאחר הניקוי.

קולב שטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חליפות גלישה, חליפות צלילה וחליפות שחייה לא מתכבסים במכונות כביסה, אם בגלל רגישותם ואם בגלל הימצאותם בחוף הים. עם זאת, לרוב קיים צורך מיידי להסיר מהם את מלח הים או הכלור שפוגע בהן. לטובת ניקוי החליפות קיים קולב (מכונה "קולב בולי") המתחבר לצינור מים ומאפשר שטיפה מלאה ומהירה של החליפה. לאחר התפשטות מגפת הקורונה והגברת השמירה על ההגיינה, גם מרכזי צלילה ובתי ספר לגלישה החלו להשתמש בקולבי שטיפה משוכללים יותר בהם נעשית שטיפה מרובה של מספר חליפות במקביל תוך שימוש בטכנולוגיית ניקוי הכוללת סינון וחיטוי שמסייעות לשמירה על החליפה ושומרת על הלקוחות מהדבקות במחלות עור למיניהם.[1]

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולב מתכת שימש מוטיב מרכזי בסצנה בסרט "אמא יקרה", שבה ג'ואן קרופורד, בגילומה של פיי דאנאוויי, נכנסת לחדר של בתה, כריסטינה, בלילה בזמן שהילדה ישנה, להתבונן בבגדיה התלויים בארון. היא פורצת בזעם כשהיא מגלה כי כריסטינה משתמשת בקולבים פשוטים, במקום קולבים מרופדים, כמו שהורתה לנערה להשתמש. ג'ואן מעירה את בתה ומכה אותה. צעקתה של ג'ואן כי "לא קולבים, לעולם!" עד מהרה פילסה את דרכה לתוך תרבות הפופ.

קולבי תיל שימשו כסמל במחאה בעד הזכות להפלה מלאכותית, בגלל שימוש נפוץ בהם בביצוע הפלה לא בטוחה (על ידי הכנסתם לתוך הרחם).

שימושים חילופיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוטי התיל הם רב-תכליתיים. הם משמשים מקור זמין לתיל חצי קשה בבית. הם משמשים למטרות רבות בבית, כגון תחליף לאנטנה, או על מנת לשמור דלת כלוב סגורה. בשנת 1995, השתמש הפרופסור אנגוס וואלאס במהלך טיסה בגובה כעשרה קילומטרים, בקולב מתכת פרוש, מעוקר בוויסקי על מנת לבצע ניתוח חירום בפאולה דיקסון, שריאותיה קרסו.

קולבים סטנדרטיים לצורך תליית בגדים

בעבר, ניתן היה לפרוץ באמצעות קולב לרכבים שנעילת הדלתות לא הייתה משובחת. כיום, התופעה הולכת ונעלמת עם התגברות מודעות חברות המכוניות לסוגיית האבטחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]