קולואיד
קולואיד (באנגלית: Colloid) הוא תערובת כמעט הומוגנית (אחידה) בין שני חומרים. קולואיד, המהווה תערובת בעלת תכונות מסוימות של תמיסה, מורכב מחלקיקים זעירים של חומר אחד המעורבים בחומר אחר באופן אחיד (יחסית). גודל החלקיקים המפוזרים במערכת קולואידית: בין ננומטר למיקרון.
כמה מהתערובות הידועות ביותר לאדם הינן קולואידים. ניתן למיינן לפי מצב הצבירה של שני החומרים המעורבים. החומר הראשון ("פאזה מפוזרת") מציין את החומר המומס; החומר השני נמצא בכמות רבה יותר ("פאזה רציפה") מהחומר הראשון וחלקיקיו מקיפים את חלקיקי החומר הראשון: לפי החומר השני (הממס) נקבע באיזה מצב צבירה יהיה התרחיף.
- קולואיד של גז בנוזל: קצף, קצפת מאכל, בועות סבון.
- קולואיד של גז במוצק: קלקר, מספר מינרלים אווריריים בעלי בועות אוויר לכודות (פומיס, למשל).
- קולואיד של נוזל בגז: תרסיס נוזלי, ערפל (קולואיד של חלקיקי מים באוויר).
- קולואיד של נוזל בנוזל: תחליב (בלועזית: אמולסיה), דם, חלב, מיונז.
- קולואיד של נוזל במוצק: ג'ל, גבינה.
- קולואיד של מוצק בגז: תרסיס מוצק, עשן (קולואיד של פיח באוויר), אבק (כשהוא מרחף באוויר).
- קולואיד של מוצק בנוזל: תרחיף (בלועזית: סוּספנסיה או דיספרסיה), צבע (לציור ולצביעה), דיו, מספר תרופות בצורת סירופ.
- קולואיד של מוצק במוצק: סוגים מסוימים של זכוכית אשר בה מעורבים מספר מלחים מוצקים.
לעתים קיים בלבול בין תחליב ותרחיף; בשניהם הפאזה המפזרת היא נוזל, אך הפאזה המפוזרת עשויה להיות מוצק (ואז היא מכונה דיספרסיה או תרחיף) או נוזל (ואז היא מכונה אמולסיה או תחליב), כאשר לא תמיד נעשית הבחנה ברורה במיון הקולואידים השונים לתרחיפים ולתחליבים.
תופעות פיזיקליות רבות המוכרות בפלזמה באות לידי ביטוי גם בתרחיפים מיוננים. לדוגמה, עצמים הטעונים במטען חשמלי זהה עשויים להימשך זה לזה, אם הדחייה החשמלית ההדדית ביניהן מקוזזת בשיעור הולם על ידי מטענים חשמליים מנוגדים. בתופעה זו נעשה שימוש באחד משלבי האריזה של סלילי DNA למבנה טורואידי דחוס.[1]
ראו גם [עריכה]
- ריכרד אדולף ז'יגמונדי - כימאי אוסטרו-גרמני ממוצא הונגרי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1925 על עבודתו בתחום הקולואידים.
- תאודור סבדברג - כימאי שבדי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1926, "על עבודתו במערכות מפוזרות" (קולואידים).
- אגרגציה
- פוטנציאל זיטא
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
מקורות [עריכה]
- ^ Levin Y., Electrostatic correlations: from plasma to biology, 2002 Rep. Prog. Phys. 65 1577-1632, p. 1623