קולומבוס (מודול)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקולומבוס בתחנת החלל הבינלאומית

קולומבוס (באנגלית: Columbus) היא מעבדה מדעית אשר מהווה חלק מתחנת החלל הבינלאומית, והיא התרומה הגדולה ביותר של סוכנות החלל האירופית לתחנת החלל.

"קולומבוס", כמו "הארמוני" ו"טרנקויליטי", נבנה בטורינו שבאיטליה על ידי חברת Thales Alenia Space שבסיסה ברומא. הרכיב הגיע למרכז החלל קנדי במטוס איירבוס בלוגה. הוא שוגר על גבי מעבורת החלל אטלנטיס ב-7 בפברואר 2008, כחלק ממשימה מספר STS-122[1]. אורך החיים הצפוי של המודול הוא כעשר שנים, והוא נשלט ממרכז הבקרה קולומבוס, שנמצא בגרמניה סמוך למרכז הגרמני לחקר החלל.

סוכנות החלל האירופית השקיעה כשני מיליארד דולר על בניית המודול ותפעולו.

בנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוכנות החלל האירופית בחרה את EADS Astrium כקבלן הראשי של קולומבוס. הקפסולה של קולומבוס, מערכת ההגנה ממיקרו מטאורים, שליטה תרמית פעילה וסבילה, מערכת שליטה בסביבה הפנימית, הרתמה וכל ציוד הקשור בתומכת קרקע תוכננו על ידי טאלאס אליניה ספייס בטורינו, איטליה כפי שהוגדרו על ידי פיק"א. החומרה הקשורה הייתה משולבת מראש, ונשלחה מפיק"א בספטמבר 2001 לברמן - שם נבדקו המערכות של הקולומבוס, ולאחר שעברו את הבדיקה נשלחו לנאס"א.

שיגור, עגינה והתאמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנס שליגל עובד על פנים המודול

בחודש נובמבר 2007, קולומבוס הועברה מתוך מתקן תחנת החלל במרכז החלל על שם קנדי, והותקנה לתוך תא מטען של רכב החלל אטלנטיס לשיגור. במהלך מילוי מכלי מעבורת החלל נתגלתה תקלה במערכת החיישנים של המעבורת (חיישני כמויות המימן הנוזלי והחמצן הנוזלי במכלים). על כן הוחלט על ידי מנהל הטיסה, דאג ליונס לדחות את השיגור ב-24 שעות, מה שלאחר מכן הפך ל-72 שעות ולכן נקבע התאריך יום ראשון 9 דצמבר 2007. באותו יום חזר על עצמו מקרה החיישנים ושוב נדחה השיגור.
קולומבוס הושק סוף סוף בהצלחה בניסיון השלישי 02:45 EST, 7 בפברואר 2008. בעודו בחלל נלקח המודול על ידי הקנדארם2 וחובר מודול "הרמוני", אף הוא של האיחוד האירופי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולומבוס תוכנן במקור כחלק מתוכנית קולומבוס, תוכנית של סוכנות החלל האירופית לפיתוח תחנת חלל מאוישת אוטונומית, שיכולה לשמש עבור מגוון רחב של ניסויים באין כבידה. התוכנית כללה שלושה מרכיבים מרכזיים: ההרמס, רכב חלל אשר ישרת את התחנה, המודול (לימים ישונה שמו לקולומבוס), ולבסוף מעגן להרמס. בסופו של דבר, לאחר קיצוצים רבים וביטול פרויקט הפיתוח של ההרמס, נותר רק הקולומבוס. כאשר רק המודול נשאר בתוכנית לא היו מספיק משימות עבור שתי התורמות העיקריות, גרמניה ואיטליה, אשר יוצגו על ידי MBB ארנו ו-Alenia בהתאמה. כפשרה, חולקו המשימות בין החברות Alenia (איטליה) ו-MMB ארנו (גרמניה).

לוח הזמנים הסופי היה הרבה יותר ארוך מהמתוכנן במקור, בשל בעיות פיתוח (חלקן נגרמו על ידי חלוקת האחריות המורכבת בין הממשלות והקבלן הראשי). את שינויי העיצוב הציגה סוכנות החלל האירופית, ולבסוף יצרו הבעיות בשיגור המעבורות עיכוב של כמה שנים בהשקת הקולומבוס. השינוי העיקרי בעיצוב היה תוספת של מתקן מטען חיצוני. כמו כן, נבדקה אפשרות של התקנת מסוף תקשורת ישיר לאדמה, אשר יכול היה לשמש גם גיבוי למערכת ISS, אך לא יושמה מטעמי עלות.

מפרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום הקולמבוס בתחנה

אורך: 7 מטרים (23 רגל)
קוטר: 4.5 מטרים (15 רגל)
מסה כוללת: 10,300 ק"ג (22,708 ליברות)
מסת תוכן הרכיב: 2500 ק"ג (5,512 ליברות)
מסה הרכיב שהורכב בתחנה: 12,800 ק"ג (28,219 ליברות)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קולומבוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]