קולורטורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קולורטורה (לועזית: Coloratura) היא מונח במוזיקה. המילה היא בשפה האיטלקית ומקורה מלטינית - colorare - לצבוע. שימוש במילה כיום, בדרך כלל מתייחס לתחום המוזיקה, בנושא של פיתוח מלודיה, בפרט במוזיקה ווקאלית, ובאופן מיוחד לרפרטואר האופראי של המאות ה-18 וה-19, כאשר מדובר בקישוט המלודיה בריצות, טרילים, קפיצות ושאר פעלולים וירטואוזיים. כמו כן המילה משמשת לתיאור קטעים של מוזיקה כזו, תפקידים מיוחדים בהם המוזיקה הזו דומיננטית, וכן לתיאור זמרי אופרה המתמחים בביצועה.

שימוש היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרה למונח קולורטורה, נמצאה לראשונה בלקסיקונים מוזיקליים, לא איטלקיים, מוקדמים. ב-Syntagma musicum של מיכאל פרטוריוס הגרמני משנת 1618, Dictionaire de musique של סבסטיאן דה ברוסאר הצרפתי (1703), וב- Musicalisches Lexicon של יוהאן גוטפריד ולתר משנת 1732. בכתבים מוקדמים אלו, נתנת הגדרה קצרה למונח, ובדרך כלל הפניה למשמעותו האילטקית. כריסטוף ברנהרד (1628–1692) מגדיר "קולורטורה" בשני אופנים -

  • קדנצה - "ריצות שאינן מוגבלות בדיוק לתיבה אחת, ולעתים מתמשכות לכדי שתיים או שלוש תיבות הלאה, ואשר מתאימות לשימוש בסיום קטעים" (Von der Singe-Kunst, oder Maniera, סביבות 1649)
  • הקטנה - שינוי מלודיה באמצעות הוספת צלילים קצרים במקום צליל אחד ארוך במעבר אל הצליל הבא, אם בצעדים ואם בקפיצות. (Tractatus compositionis סביבות 1657).

המונח לא הוזכר בלקסיקונים האיטלקיים המפורסמים - Le Nuove musiche של ג'וליו קאצ'יני (1601/2), Opinioni de' cantori antichi e moderni של פייר פרנצ'סקו טוסי (1723), Pensieri, e riflessioni pratiche sopra il canto figurato של ג'ובאני בטיסטה מנסיני (1774), Mémoire sur la voix humaine של מנואל גארסיה (1841). כמו כן לא הוזכר המונח אצל הכותבים האנגלים צ'ארלס ברני והנרי פות'רגיל צ'ורלי, אשר שניהם כתבו באריכות על המוזיקה האיטלקית בתקופה בה "קישוט" המלודיה היה חלק בלתי נפרד ממנה.

שימוש בשפה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח קולורטורה מתייחס לרוב לפיתוח וקישוט של מלודיה במוזיקה ווקאלית מהתקופה הקלאסית והרומנטית (בפרט בל קנטו). למרות זאת, גם במוזיקה מהמאות ה-15, ה-16, וה-17, ובפרט במוזיקת הבארוק, ישנם חלקים ניכרים בהם נעשה שימוש בקולורטורה במוזיקה ווקאלית וכלית. על כן, בשימוש מוזיקולוגי מודרני, המונח מתייחס למוזיקה בסגנון זה מכל התקופות, הן ווקאלית והן כלית.

למרות הגזירה מן המילה הלטינית colorare, אין הכוונה ל"צביעת" הקול עצמו, באמצעות שינוי הגוון או איכות הקול לצורך הבעה, אלא לסוג מסוים של מוזיקה.

מנעד קולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מתייחסים לקולורטורה במוזיקה ווקאלית, המונח לא מוגבל לסוגי קולות מסוימים, אלא בכל קשת הקולות הנשיים והגבריים כאחד, נעשה שימוש באמנות הקולורטורה. למרות זאת, מקובל כי כאשר משתמשים המונח קולורטורה לבדו בתיאור זמר ("זמרת קולורטורה") הכוונה בדרך כלל לסופרן קולורטורה. תפקיד באופרה המיועד ל"סופרן קולורטורה", דורש מהמבצעת קול בעל מנעד גבוה, גמישות וזריזות, ויכולת וירטואוזית לבצע שירה מסובכת הכוללת קפיצות, ריצות, סטקטו וטרילים.

מקובל לחלק את זמרות הסופרן קולורטורה לשני סוגים - סופרן קולורטורה וסופרן דרמטי-קולורטורה (ראה:סיווג קולות הסופרן). אך כאמור, המונח קולורטורה לא מתייחס רק לזמרות סופרן, ותפקידי קולורטורה קיימים גם עבור מצו-סופרן, קונטרה-אלטו, טנורים בריטונים ובסים.

דוגמאות לתפקידי קולורטורה בקולות שונים: