קוליברי אדום חזה מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgקוליברי אדום חזה
Rubythroathummer65.jpg
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: קוליבראים
משפחה: קוליבריים
סוג: קוליברי אדום חזה
מין: קוליברי אדום חזה מצוי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Archilochus colubris
‏(ליניאוס)
תחום תפוצה
Rubinkehlkolibri (a. colubris) world.png

קוליברי אדום חזה מצוי (שם מדעי: Archilochus colubris), הינו מין של ציפור קטנת גוף ממשפחת הקוליבריים שבסדרת הקוליבראים, הנמצאת בסוג קוליברי אדום חזה. אורכו בין 7 ל-9 סנטימטרים, מוטת כנפיו בין 8 ל-11 סנטימטרים והוא שוקל בין 2 ל-6 גרמים בלבד.

צבע גבם של פרטים בוגרים הוא ירוק מתכתי עד כחלחל, ואילו בטנם וגחונם בצבע לבן עד אפרפר. כנפיהם ישרות, קצרות ורזות. לזכרים בוגרים גרון, צוואר וחלק מהחזה בצבע אדום או כתום בוהק (וזהו גם מקור שמם), וזנב שחרחר המתפצל מכמה נוצות בצורת מזלג. לנקבה זנב שחור המעוגל בקצותיו וצווארה וחזיה לא צבועים באדום, אולם לפעמים נראים נקודות לבנות על צווארה.

בטבע, נפוץ הקוליברי אדום החזה במרחבים פתוחים ברוב הערבות שבמזרח ומעט במערב צפון אמריקה וקנדה, וזהו הקוליברי היחיד הנפוץ במזרח צפון אמריקה. הנקבה בונה קן באזור קשה יחסית לגישה כדי למנוע את כניסתם של טורפים, על שיח או עץ. גם הנקבה וגם הזכר מגנים על נחלתם בתוקפנות ומנסים עד כמה שהם מסוגלים, בהתחשב בממדי גופם, למנוע מפולשים להתקרב אל הקן ואל נחלתם. התוקפנות מורגשת במיוחד לקראת סוף הקיץ או תחילת הסתיו, כשהם משתדלים לאגור כמה שיותר מזון ולהשמין כהכנה לנדידה לאזורים חמות.

הקוליברי אדום החזה הוא ציפור נודדת, ובכל שנה לקראת הסתיו והחורף, הוא נודד אל עבר אזורים חמים - למקסיקו ומרכז אמריקה, וזאת בשל תנאי המחיה הקשים בחורף הקר של צפון אמריקה.

כמו כל הקוליבריים, הקוליברי אדום החזה ניזון מצוף שנמצא בפרחים או ניצני עצים, אותו הוא שואב, בדרך כלל בעודו מרחף באוויר, בעזרת לשונו הארוכה ומקורו הארוך והמעוקל, כמו גם מחרקים זעירים.

בשל ממדי גופם הזעירים, הקוליברי אדום החזה פגיע מבעלי חיים גדולים ממנו אפילו במעט, כגון ציפורים שונות או טורפים קטנים.

בשל מהירות הרפרוף בכנפיו הקוליברי אדום החזה צריך לאכול בתכיפות גדולה מאוד במהלך היום, והוא מבקר בעשרות אם לא מאות פרחים ביום שמהם הוא שואב צוף. בלילה גופו נכנס למעין 'מיני תרדמת חורף' וקצב פעימות ליבו ונשימתו יורדים, וזאת כדי לאפשר לו לנח מעמל היום ולהשאר בלילה ללא אכילה.

הנקבה מטילה שתי ביצים זעירות בגודל שעועית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]