קוליברי אדום חזה מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgקוליברי אדום חזה מצוי
Male Ruby-Throated Hummingbird Hovering.jpg
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: קוליבראים
משפחה: קוליבריים
סוג: Archilochus
מין: קוליברי אדום חזה מצוי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Archilochus colubris
‏(ליניאוס, 1758)
תחום תפוצה
Rubinkehlkolibri (a. colubris) world.png

קוליברי אדום חזה מצוי (שם מדעי: Archilochus colubris), הינו מין של ציפור קטנת גוף ממשפחת הקוליבריים שבסדרת הקוליבראים, הנמצאת בסוג קוליברי אדום חזה. אורכו בין 7 ל-9 סנטימטרים, מוטת כנפיו בין 8 ל-11 סנטימטרים והוא שוקל בין 2 ל-6 גרמים בלבד.

צבע גבם של פרטים בוגרים הוא ירוק מתכתי עד כחלחל, ואילו בטנם וגחונם בצבע לבן עד אפרפר. כנפיהם ישרות, קצרות ורזות. לזכרים בוגרים גרון, צוואר וחלק מהחזה בצבע אדום או כתום בוהק (וזהו גם מקור שמם), וזנב שחרחר המתפצל מכמה נוצות בצורת מזלג. לנקבה זנב שחור המעוגל בקצותיו וצווארה וחזיה לא צבועים באדום, אולם לפעמים נראים נקודות לבנות על צווארה.

בטבע, נפוץ הקוליברי אדום החזה במרחבים פתוחים ברוב הערבות שבמזרח ומעט במערב צפון אמריקה וקנדה, וזהו הקוליברי היחיד הנפוץ במזרח צפון אמריקה. הנקבה בונה קן באזור קשה יחסית לגישה כדי למנוע את כניסתם של טורפים, על שיח או עץ. גם הנקבה וגם הזכר מגנים על נחלתם בתוקפנות ומנסים עד כמה שהם מסוגלים, בהתחשב בממדי גופם, למנוע מפולשים להתקרב אל הקן ואל נחלתם. התוקפנות מורגשת במיוחד לקראת סוף הקיץ או תחילת הסתיו, כשהם משתדלים לאגור כמה שיותר מזון ולהשמין כהכנה לנדידה לאזורים חמות.

הקוליברי אדום החזה נודד, ומבלה את החורף במקסיקו ובמרכז אמריקה; זאת בשל תנאי המחיה הקשים בחורף הקר של צפון אמריקה. במהלך הנדידה, חלק מההקוליברים עוברים מרחק של כ-965 ק"מ בלי הפסקה לאורך מפרץ מקסיקו, מפנמה לפלורידה. הקוליברים מתרבים ביערות נשירים במזרח ארצות הברית ובדרום קנדה, במיוחד באונטריו.

הקוליברי אדום-החזה ניזון בעיקר מצוף פרחים, מחרקים קטנים ומעכבישים, שאותם הוא תופס בעזרת לשונו הארוכה. למרות שהקוליבריים ידועים כשותי צוף, פרוקי-רגליים מהווים אצל פרטים בוגרים מקור חשוב לחלבונים, ויטמינים ומינרלים.

בשל ממדי גופם הזעירים, הקוליברי אדום החזה נטרף על ידי בעלי חיים כמו ציפורי שיר, שרוב תזונתם מורכבת מחרקים. למרות זאת, רק טורפים זריזים ביותר יכולים לתפוס קוליברי כשהוא עף; הקוליברים מהירים מדי עבור רוב הטורפים.

בשל כמות האנרגיה הרבה שהקוליברי מוציא כשהוא עף, הקוליברי אוכל בתכיפות גדולה מאוד במהלך היום. כשהטמפרטורות נמוכות, במיוחד בלילות קרים, הקוליברי נכנס למצב של מעין "תרדמת חורף".

הנקבה מטילה 2 ביצים (למרות שמספרן עשוי לעתים להיות 1 או 3), שמהן בוקעים 1-2 גוזלים; היא דוגרת עליהן במשך 12-14 ימים. הגוזלים עוזבים את הקן ועפים לראשונה בגיל 18-22 יום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]