קולין בל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קולין בל
מידע אישי
תאריך לידה 26 בפברואר 1946 (בן 68)
מקום לידה דרהאם שבאנגליה
עמדה קשר
מועדוני נוער
Horden Colliery Welfare Juniors
מועדונים מקצועיים
1963-1966
1966-1979
1980
בורי
מנצ'סטר סיטי
סן חוזה ארת'קווייקס
82 (25)
394 (117)
5 (0)
נבחרת לאומית**
1968-1975 אנגליה 48 (9)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד ** המידע על מספר ההופעות והשערים בנבחרת נכון לתאריך
פרישתו

קולין בלאנגלית: Colin Bell; נולד ב-26 בפברואר 1946 בדרהאם) הוא כדורגלן עבר אנגלי, ששיחק בקבוצות בורי, מנצ'סטר סיטי וסן חוזה ארת'קווייקס. הוא ידוע כאחד מגדולי השחקנים של מנצ'סטר סיטי בכל הזמנים, והוא היה חלק משלישייה מפורסמת של הקבוצה בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, לצד פרנסיס לי ומייק סאמרבי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בל החל את הקריירה שלו במועדון הכדורגל בורי, והנהיג את הקבוצה מגיל צעיר. בשנת 1966 הוא עבר למנצ'סטר סיטי, וסייע לה לעלות לליגה הראשונה של הפוטבול ליג באותה עונה. כאשר ניסו להחתים אותו במנצ'סטר סיטי, עוזר המאמן מלקולם אליסון שכנע את בל לחתום בסיטי, למרות התעניינות מצד מועדונים אחרים. בשנת 1968 בל סייע לקבוצה לזכות באליפות הליגה הראשונה בפעם השנייה בתולדותיה. באותה שנה בל אף ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת אנגליה במשחק כנגד שבדיה, והצטיין בניצחונה של נבחרתו בתוצאה 1-3, האחרון עד היום שלה על שבדיה. ב-1969 הוא זכה עם מנצ'סטר סיטי בגביע ה-FA, בזכות ניצחון על לסטר סיטי בגמר. בשנה שלאחר מכן בל ביסס את מעמדו בנבחרת אנגליה, כאשר הבקיע את השער היחיד בניצחון הנבחרת 0-1 על הולנד והבקיע גם מול ברזיל. בשנת 1970 הוא זכה עם מנצ'סטר סיטי בשני גביעים, גביע הפוטבול ליג וגביע אירופה למחזיקות גביע.

ב-1970 בל, יחד עם חברו למנצ'סטר סיטי פרנסיס לי, נכלל בסגל נבחרת אנגליה לטורניר מונדיאל 1970 במקסיקו. הוא היה אחד מהשחקנים המובילים בסגל הנבחרת, שנתיים לאחר שהעפיל עימה לחצי הגמר ביורו 1968. במהלך הטורניר, בל שיחק במשחק רבע הגמר מול גרמניה בו הפסידה אנגליה בתוצאה 3-2, כאשר הוא החליף את בובי צ'רלטון. החילוף נחשב לנקודה שלילית אצל נבחרת אנגליה במשחק זה, שהוביל להפסדה של הנבחרת ולהדחתה מהטורניר, למרות שכבר הובילה 0-2. עם זאת, היו שטענו שהחילוף לא היה זה ששינה את המשחק, מכיוון שגרמניה הבקיעה את השער הראשון שלה לפני שבל נכנס.

בל ערך בסך הכול 48 הופעות והבקיע תשעה שערים עבור נבחרת אנגליה. הוא כיהן כקפטן הנבחרת במשחק ב-1972, בו הפסידה אנגליה לצפון אירלנד. על אף הצלחות אלו, הוא התאכזב מכך שלא הצליח לבסס את מעמדו על במה עולמית, כאשר אנגליה כשלה בהעפלה למונדיאל 1974, כישלון שאף הכריח את עזיבתו של המאמן אלף ראמזי. מאמנו של בל במנצ'סטר סיטי לשעבר, ג'ו מרסר, מונה למאמן הזמני של הנבחרת הלאומית וכלל את בל בסגל בכל משחק שניהל בתפקיד.

בל נחשב לאחד מהקשרים הטובים ביותר ששיחקו בנבחרת אנגליה. הופעותיו הטובות עבור נבחרתו כללו צמד שערים בניצחון 0-7 על אוסטריה, וסיוע בניצחון 0-2 על אלופת העולם גרמניה באצטדיון ומבלי. החולייה הקדמית של נבחרת אנגליה שניצחה את גרמניה כללה את מיק צ'אנון, קווין קיגן, מלקולם מקדונלד, אלן האדסון ואלן בול, בנוסף לבל. צ'אנון הופתע מכך שהמאמן דאז, דון ריווי, לא המשיך עם הרכב זה שתואר כחולייה הקדמית הטובה ביותר של אנגליה מאז 1970.

בשנת 1975, בהיותו בן 29, בל נפצע קשה בברכו השמאלית במשחק מול מנצ'סטר יונייטד לאחר תיקול עם מרטין בוצ'אן במהלך משחק גביע הליגה במיין רואד. הוא חזר לשחק בשנת 1977, אך לבסוף פרש ממשחק בשנת 1979. הוא עזב את מנצ'סטר סיטי כשלזכותו זכייה אחת באליפות אנגליה וסגנות אחת, זכייה אחת בגביע ה-FA, שתי זכיות בגביע הליגה ואחת בגביע אירופה למחזיקות גביע; וכמו כן עם 117 שערים במדי הקבוצה ב-394 הופעות. הוא שובח על ידי יושב ראש מנצ'סטר סיטי מאוחר יותר, פטר סוולס, ומאמנה דאז מלקולם אליסון, כאחד מהשחקנים הגדולים בתולדות המועדון. בשנת 1980 בל ניסה לחדש את הקריירה שלו כאשר חתם בקבוצת סן חוזה ארת'קווייקס מליגת הכדורגל הצפון אמריקאית (NASL). הניסיון לא צלח והוא שיחק חמש פעמים בלבד במדי הקבוצה.

לאחר הפרישה מכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בל המשיך מאוחר יותר לשרת את מנצ'סטר סיטי כאשר עבד במחלקת הנוער של המועדון, אך עזב לפני שמונה במהלך שנות ה-90 לשגריר המועדון. ב-2004, היציע המערבי באצטדיון החדש של מנצ'סטר סיטי, אצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר, נקרא בשם "יציע קולין בל" כהוקרה ל"שחקן הטוב ביותר" בתולדות המועדון. זוהי הוקרה מיוחדת במינה, מאחר שכל שאר היציעים נותרו ללא שם, על אף שאחת מהדרכים המובילות לאצטדיון נקראת "דרך ג'ו מרסר" כהוקרה ל"מאמן המצליח ביותר" בתולדות מנצ'סטר סיטי. בל נבחר להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי בשנת 2005 כאות הוקרה על תרומתו למשחק באנגליה. הוא אף קיבל את דרגת ה-MBE באותה שנה כהוקרה על עבודתו בצדקה. הוא פרסם את האוטוביוגרפיה שלו, בשם "Colin Bell: Reluctant Hero", ב-2005. בספר, בל מגלה כיצד אמו מתה מסרטן המעי הגס כאשר הוא היה בגיל צעיר מאוד, ואמו הייתה בת 39 בלבד.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוהדי מנצ'סטר סיטי ונבחרת אנגליה התאהבו בכישורי הכדורגל של בל, ומספר כדורגלנים מפורסמים שיבחו את בל על כישוריו. בהקדמה שלו לאוטוביוגרפיה של בל, בובי צ'רלטון תיאר ש"קולין בל היה שחקן נהדר".‏[1] אלן מאלרי, חבר אחר של בל לנבחרת אנגליה לשעבר, תיאר שבל מתיימר "להיות כוכב בכדורגל של היום" וש"הוא יתאים לכל קבוצה שהיא".‏[2] גם חבר נוסף של בל לנבחרת, קווין קיגן, תיאר שלבל "היה את הכול".‏[3] שחקן העבר טום פיני תיאר ש"קולין בל היה טוב בכל דבר שראיתי מאז מעולם". כיום מספר אוהדים ומלומדים במשחק, משווים את הקשר הכשרוני של הסיטי מייקל ג'ונסון לבל.‏[2] בשנת 2003 מנצ'סטר סיטי עברה לאצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר החדש, ובפברואר 2004 היציע המערבי באצטדיון נקרא על שמו של בל כהוקרה. בשנת 2009 הוא נבחר על ידי המגזין "טיימס" לגדול שחקני מנצ'סטר סיטי בכל הזמנים.‏[4]

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות מועדון ליגה גביע גביע הליגה יבשתי בסך הכול
מועדון עונה הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
בורי 1963/64 10 2 - - - - - - 10 2
1964/65 42 13 1 - 2 - - - 45 13
1965/66 30 10 1 - - - - - 31 10
מנצ'סטר סיטי 1956/66 11 4 - - - - - - 11 4
1966/67 42 12 6 1 2 1 - - 50 14
1967/68 35 14 4 2 4 1 - - 43 17
1968/69 39 14 5 - 3 1 2 - 49 15
1969/70 31 11 2 - 6 5 9 5 48 21
1970/71 34 13 3 4 1 - 7 2 45 19
1971/72 33 12 2 - 1 2 - - 36 14
1972/73 39 7 5 2 2 1 2 - 48 10
1973/74 41 7 2 - 11 3 - - 54 10
1974/75 42 15 1 - 2 3 - - 45 18
1975/76 20 6 - - 5 1 - - 25 7
1976/77 פציעה
1977/78 17 2 2 - 2 - - - 21 2
1978/79 10 0 2 - 1 - 4 1 17 1
סן חוזה ארת'קווייקס 1980 5 0 - - - - - - 5 0
סך הכול בקריירה 481 142 36 9 42 18 24 8 583 177

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצ'סטר סיטי

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קולין בל ואיאן צ'יסמן, Colin Bell: Reluctant Hero, הוצאת מיינסטרים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמוד 7 בספר Colin Bell: Reluctant Hero
  2. ^ 2.0 2.1 עמוד 16 בספר Colin Bell: Reluctant Hero
  3. ^ עמוד 15 בספר Colin Bell: Reluctant Hero
  4. ^ ספורט 5, 40 קוסמים גדולים ממנו: ברקוביץ' 41 בסיטי, 1.03.2009