קולין קמפבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ט. קולין קמפבלאנגלית: T. Colin Campbell) הוא ביוכימאי אמריקאי המתמחה בהשפעות התזונה על הבריאות לטווח הארוך. פרופסור אמריטוס בקתדרה על-שם ג'יקוב גולד שרמן לביוכימיה של התזונה באוניברסיטת קורנל, ומחברם של למעלה מ-300 מאמרים מדעיים. [1] בשנות השמונים הוא היה אחד ממובילי מחקר סין-אוקספורד-קורנל על תזונה ומחלות (הידוע בשם פרויקט סין (China Project), שנערך ב-1983 באוניברסיטאות קורנל, אוקספורד ובאקדמיה הסינית לרפואה מונעת, שחקר את היחס שבין תזונה לסרטן, ומחלות לב וחילוף חומרים. המחקר תואר בידי הניו יורק טיימס כ"הגרנד פרי של האפידמיולוגיה" [2] ותוצאותיו תוארו בספרו "מחקר סין".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעירותו והשכלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפבל נולד ב-1934 וגדל בחוות חלב. הוא למד לימודי רפואה קדם-וטרינריים באוניברסיטת מדינת פנסילבניה, שם רכש תואר ראשון ב-1956, ולמד בבית הספר לוטרינריה באוניברסיטת ג'ורג'יה במשך שנה. [3] הוא השלים לימודי תואר שני בתזונה ובביוכימיה באוניברסיטת קורנל ב-1957, שם למד בהדרכתו של קליב מק'קי (Clive McCay) (הידוע בשל מחקריו על תזונה והזדקנות), הוא קיבל דוקטורט בתזונה, ביוכימיה ומיקרוביולוגיה ב-1962, גם כן מקורנל.

החל מראשית שנות התשעים קמפבל צורך בעיקר תפריט טבעוני, אולם הוא אינו מזהה את עצמו כצמחוני או כטבעוני מכיוון שהכינויים הללו מתייחסים לדברים שהוא אינו תומך בהם, כמו למשל התנגדות לניסויים בבעלי-חיים. [4]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפבל הצטרף ל-MIT כעמית מחקר ואחר-כך עבד במשך עשר שנים במחלקה לביוכימיה ולתזונה של וירג'יניה טק, לפני ששב לקורנל ב-1975 על-מנת להצטרף ליחידה למדעי התזונה. הוא עבד כיועץ מדעי בכיר במכון האמריקני לחקר הסרטן, [5] ועמד בראש הוועדה המייעצת של ועדת הרופאים לאחריות רפואית. [6] הוא ידוע במיוחד בשל מחקריו, המבוססים בחלקם על פרויקט סין, שמקשרים בין צריכת חלבון מבעלי חיים להתפתחות סרטן ומחלות לב, [7] הוא טוען שקזאין, חלבון המצוי בחלב יונקים, הוא "גורם הסרטן העיקרי שאנו צורכים". [8]

מאז 1978 הוא חבר בכמה פאנלי מומחים לבטיחות מזון במסגרת האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית), ומחזיק בתואר דוקטור לשם כבוד מהאקדמיה הסינית לרפואה מונעת.[9]

ב-2010, אחרי שעבר ניתוח לב, הנשיא לשעבר ביל קלינטון אימץ כעיקרון את הדיאטה הטבעונית עליה, בהמלצת Caldwell Esselstyn, דין אורניש וקולין קמפבל. [10]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Diet, Life-style and Mortality in China (1991)
  • The China Study (2005)

הספר בעברית:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]