כריתת כיס המרה

כריתת כיס המרה

מיקום אנטומי	כיס המרה
קישורים ומאגרי מידע
MeSH	D002763

כריתת כיס המרה (cholecystectomy, כוֹלֵצִיסְטֶקְטוֹמִיָּה) היא ניתוח לכריתה של כיס המרה. פעמים רבות הוא מבוצע עקב סיבוכים של אבני כיס מרה.

רקע

כריתת כיס מרה מבוצעת במקרה של תסמינים חמורים ביותר של אבני מרה, או במקרה של דלקת חריפה בכיס המרה. הניתוח מבוצע אם אין בעיות קרישת דם, בעיות של המערכת החיסונית, או בעיות אחרות שעלולות להביא לסיבוכים. במקרה של דלקת רצוי לדחות את הניתוח עד תום הטיפול במחלה. אם התקף הדלקת נעלם לרוב תדחה הכריתה בחודשיים ואף יותר. אם במהלך דלקת חלה התנקבות של כיס המרה, מופיע נמק, או מתפתחת מורסה, הצורך בכריתת כיס המרה עולה.

אבחנה של אבני מרה ודלקת בכיס המרה

אולטרסאונד היא שיטת אבחנה מצוינת לאבני מרה. באבחון של דלקת חריפה של כיס המרה מסתמכים בעיקר על התסמינים הכוללים כאב שגובר במהירות ומחמיר בעת נשימה עמוקה, בחילה והקאה, התקשות שרירי הבטן בצד ימין, חום גבוה מהנורמלי ועולה בהדרגה. ישנם תסמינים של סיבוכים (ניקוב בכיס המרה, נמק או מורסה) הדורשים ניתוח: חום גבוה מאוד, רעידות, חסימת מעיים ועלייה בתוך שעות ספורות בספירת תאי הדם הלבנים. האבחנה מצריכה ספירת תאי דם, כימיה בדם, בדיקות תפקודי כבד (GGT ,GOT ,GPT) ובדיקת האנזים עמילאז. לאחר התפתחויות ברפואה, כדוגמת הלפרוסקופיה, הצורך בכריתת כיס המרה פחת, או שמתבצע באמצעות לפרוסקופ.

ביצוע הניתוח

כאשר הניתוח מתבצע בשיטה הפתוחה, ללא לפרוסקופיה, חותכים את חלקה הימני של הבטן, המנתח בוחן את צינור המרה ומוציא ממנו, לרוב, את האבנים שנתקעו בו. במקרה של עמילאז גבוה המנתח יבחן את הלבלב.

בחלק משמעותי של הניתוחים מתגלה כולסטרולוזיס של כיס המרה.

התאוששות

לאחר הניתוח יוכנסו לגוף נקזים לניקוז עודף הנוזלים מאתר הניתוח. לפעמים יש גם צורך בצינור לניקוז המרה. לאחר שלושה ימים יותר לאכול ולשתות כרגיל, עד אז המזון יוכנס דרך הוריד. השהות בבית החולים נמשכת לכל היותר עשרה ימים.

כריתת כיס המרה אינה פוגעת בהרגלי האכילה. כריתת כיס המרה אינה פוגמת בייצור המרה, אלא שלאחר הכריתה, המרה מופרשת ישר מהכבד לתריסריון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כריתת כיס המרה בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.