קול ישראל

ערך זה עוסק ברשת הרדיו הממלכתית בישראל. אם התכוונתם לבטאון אגודת ישראל בימי המנדט, ראו קול ישראל (עיתון).

קול ישראל הוא רשת שידורי הרדיו הממלכתית של מדינת ישראל.

הלוגו של קול ישראל

בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים

ניידת שידור של קול ישראל

לוח שידורים 1951

"קול ישראל" מופעל במסגרת רשות השידור מתוקף חוק הרשות. השידור הראשון של קול ישראל היה שידור הכרזת העצמאות, הבסיס להקמתו היה הרדיו המחתרתי של ארגון ההגנה - "קול ישראל"‏‏ (שהחל את דרכו ברחוב בן יהודה בתל אביב ב-13 במרץ 1940) ותחנת "קול ירושלים" שהופעלה במסגרת המנדט הבריטי. בשנות המדינה הראשונות פעל "קול ישראל" במסגרת משרד ראש הממשלה. ב-1965 הועבר למסגרת "רשות השידור".

"קול ישראל" מפעיל כיום שמונה רשתות שידור: רשת א', שהיא הרשת הראשונה והיחידה שקול ישראל שידר בה בעברית מראשיתו ועד לשנת 1960, הכוללת כיום שידורי מלל בשעות היום; רשת ב', חדשות ואקטואליה; רשת ג', מוזיקה ישראלית; רשת ד', שידורי קול ישראל בערבית; רשת ה', הידועה גם כרק"ע (ר"ת: רשת קליטת עלייה) רשת השידורים לחו"ל, משדרת בגלים קצרים ובמגוון שפות (נקרא בעבר 'קול ציון לגולה'); 88FM, תחנת מוזיקה איכותית, המשדרת מגוון סגנונות מוזיקליים. בעבר פעלה גם "רשת מורשת" אך היא מוזגה עם רשת א' בשל קיצוצים בתקציב. כמו כן, צומצמו שעות השידור לחו"ל; קול המוסיקה, מוזיקה קלאסית, ג'אז ומוזיקה ישראלית; רשת מורשת, שידורי דת ומסורת (משדר בערבים בלבד).

רשת א'

ערך מורחב – רשת א'

רשת א' היא ערוץ הרדיו הראשון של קול ישראל ששידר בעברית. משדרת תכניות מגוונות בנושאי תרבות, אמנות, ספרות ושירה, מסורת, פולקלור, היסטוריה וייעוץ מומחים.

רשת ב'

ערך מורחב – רשת ב'

רשת ב' החלה לשדר בשנת 1960 כערוץ רדיו נוסף לרשת א'. נקראה גם "הגל הקל" משום ששידרה, לצד יומני חדשות, תכניות רבות של מוזיקה פופולרית ומוזיקה "קלה", פופ ומצעדי פזמונים. כן שידרה תסכיתי מתח בהמשכים שהראשון בהם היה "ציפורני הדרקון" לפי ספרו של אלרי קווין משנת 1939 [1]. זאת בעוד שרשת א' נתפסה כרשת "רצינית" אשר שידרה בעיקר תכניות אומר ומוזיקה קלאסית.

עם הקמת רשת ג' בשנות ה-70 עבר התחום של מוזיקת הפופ אליה, ורשת ב' הפכה לרשת של חדשות ומוזיקה שקטה. בשנים אלה היא הייתה ידועה בתוכנית המיתולוגית שירים ושערים, שסיפקה עדכונים בשידור חי מהנעשה במגרשי הליגה הלאומית (ואחר כך ליגת העל בכדורגל) בסוף השבוע.

בסוף שנת 2006, התפלגה התוכנית, ששידרה עד אז גם את המשחק המרכזי בערוץ עשר מליגת העל בכדורגל, לשניים, כאשר ביום שבת, שודרו משחקי הכדורגל בשירים ושערים, וביום א' שודרו בתוכנית אחד על אחד משחקי הכדורסל והמשחק המרכזי.

כיום מאפיין את הרשת קו של חדשות ואקטואליה. היא מובילה בהאזנה לרדיו בשעות הבוקר והצהריים עם תוכניות אקטואליה כמו "הכל דיבורים".

אמצעי התקשורת האחרים מפנים מדי פעם טענות על התערבות הממשלה וגורמים פוליטיים שונים בתכני הרשת.

רשת ג'

ערך מורחב – רשת ג'

רשת ג' נוסדה ביוני 1976 כתחנה ישראלית למוזיקת פופ מכל הסוגים.

בין התכניות הבולטות ששידרה הרשת היו "קצת אחרת" (רוק ופופ מתקדם), מצעדי הפזמונים (מצעד עברי, לועזי, ומצעד לפזמוני העבר), "על בטוח" ששודרה בשבתות, "אהבה יומיומית" עם יוסי סיאס ועוד. הרשת גם הרבתה לשדר שעשועונים נושאי פרסים כמו "יום יום ים" ו"30 בצל".

הופעתם בשנות ה-90 של ערוצי המוזיקה בכבלים כמו MTV, כמו גם תחנות הרדיו המקומיות גרמו לירידה חדה במספר המאזינים, ובשנת 1997 הייתה כוונה לסגור את הערוץ. בסוף אותה שנה שונתה לגמרי מתכונת השידורים של הרשת, והיא הפכה לתחנה המשדרת מוזיקה ישראלית בעברית בלבד. שינוי זה שיפר משמעותית את אחוזי ההאזנה וכיום היא נחשבת רשת מצליחה.

כיום משודרת מוזיקה לועזית ועברית בתחנת 88FM והשידורים נושאים אופי סולידי יותר.

גל בטוח

בתחילת שנות ה-90, עקב גל תאונות דרכים, הוחלט בקול ישראל להקים תחנה המיועדת לטפל בנושא. לצורך זה הוקצה משדר AM בעכו, ותחנה בשם "גל בטוח" החלה את פעילותה. עם הזמן, התמקמה התחנה באולפנים בחיפה, והפכה לתחנה אזורית לכל דבר. עם תחילת הפעילות של הרדיו האזורי בשנת 1995, שימשה התחנה כמוקד תחרות קשה לתחנת רדיו חיפה. התלונה העיקרית שהושמעה כנגד התחנה הייתה שהיא פועלת בניגוד לתקנות שכן לרשות השידור אין מנדט להפעיל רדיו אזורי, אלא רק רדיו ארצי. בסופו של דבר, בשנת 2003 הוחלט לסגור את התחנה. הדבר עורר התנגדות בקרב עובדי התחנה בחיפה, ואלו המשיכו את פעילותה באופן חצי מחתרתי. כאשר נתגלה הדבר ברשות השידור, יצאה הוראה להפסיק את השידור באופן מיידי, והתחנה הפסיקה את פעילותה באמצע תוכנית.

יובלות

בשנת 2006, כשמלאו 70 שנה לשידור העברי הראשון בקול ירושלים, חגג אותו קול ישראל, כממשיכו הטבעי של קול ירושלים, בשחזור פומבי של השידור הראשון מ 30 במרץ 1936, בהשתתפות קריינים וניצבים שאופרו והולבשו בבגדים ובמדים של אותה תקופה.

בשנת 2008 חוגג קול ישראל, במסגרת חגיגות 60 השנה למדינה, 60 שנות שידור. ביזמת קול ישראל ראה אור אלבום מהודר בשם "קול ישראל מירושלים ...1948 - 2008 /// מדינה מאחורי המיקרופון". הספר שנכתב על ידי איזי מן, למרות התאריכים המופיעים בכותרתו, מתחיל את הסקירה ההיסטורית משנת 1936, ומתאר את תולדות קול ירושלים וקול ישראל ברצף אחד. בספר מופעים צילומים ותעודות היסטוריים, חלקם נדירים.

ראו גם

• שידור ציבורי
• תזמורת קול ישראל בערבית

לקריאה נוספת

• איזי מן, קול ישראל מירושלים...1948 - 2008 /// מדינה מאחורי המיקרופון, המו"ל דפוס פרינטיב ירושלים.

קישורים חיצוניים

• אתר קול ישראל
• לוח תדרים וערוצי קליטה של קול ישראל
• חגי חיטרון, הלו הלו, ירושלים מדברת, באתר הארץ, אודות הספר "קול ישראל מירושלים - מדינה מאחורי המיקרופון"
• הקלטות היסטוריות מארכיון "קול ישראל"
• קול ישראל, באתר "היו ימים"
• אלי אשד, קול ישראל: נאווה בבית? נאווה לא בבית
• צבי גיל, קולות של יובל, באתר "מגזין במה"