קומנדו ארייס
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 גרמניה הנאצית |
| בסיס האם |
ריגה  |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1941–1944 (כ־3 שנים) |
| מלחמות |
שואת יהודי לטביה, שואת יהודי בלארוס, מלחמת העולם השנייה |
| פיקוד | |
| מפקד נוכחי |
ויקטורס אראייס |
  | |
קומנדו ארייס אשר הונהג על ידי אס. אס שטורמבאנפיהרר ויקטורס אראייס, הייתה יחידה שהשתייכה למשטרת המתנדבים הלטבית אשר הייתה כפופה לאס דה הנאצי. הקומנדו נכלל בין היחידות היותר ידועות לשימצה במעשי הרג ורצח במהלך השואה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1 ביולי 1941, לאחר כניסת האיינזנצקומנדו לריגה בירת לטביה, נוצר קשר בין ויקטורס ארייס לבריגדפיהרר פרנץ ולטר שטאלקר, שהורה לארייס להקים יחידת קומנדו. היחידה כללה סטודנטים וקציני משטרה לשעבר מחוגים בעלי אוריינטציה ימנית קיצונית. כל משרתי הקומנדו היו על תקן מתנדבים, והיו רשאים לעזוב את הכוח מתי שחפצו. ביום שלמחרת ההקמה, ב-2 ביולי, שטאלקר נתן הוראה לקומנדו לבצע פוגרום אכזרי שייראה כאירוע ספונטני.
במהלך שנות קיומו, הקומנדו השתתף באופן פעיל במגוון פעולות זוועה של המשטר הנאצי, כולל רצח יהודים, צוענים וחולי נפש, כמו כן שימש כמוציא לפועל במעשי טבח כלפי אוכלוסיות אזרחים בגבול הלטבי המזרחי על ברית המועצות. הקומנדו רצח כ-26,000 יהודים בתקופת קיומו. המעשה הנודע ביותר לשימצה שבו השתתפו מתנדבי קומנדו ארייס, היה השתתפותו בהוצאה להורג המונית של אלפי יהודים מגטו ריגה ושל כאלף יהודים מגרמניה בטבח יער רומבולה, שהתרחש ב-30 בנובמבר וב-8 בדצמבר 1941, וכן השתתפותו בטבח לייפאיה ב-24 וב-25 ביולי. חלק מאנשי הקומנדו אף שימשו כשומרים במחנה הריכוז סלספילס.
נעשה ניסיון על ידי תומכי הנאצים כיום, לתעד את שואת יהודי המדינות הבלטיות כאזורית ולאו דווקא כחלק מהוראות ישירות של השלטון הנאצי. דוגמה לכך היא שריפת בית הכנסת הגדול של ריגה ב-4 ביולי 1941, שנעשה באופן עצמאי כביכול על ידי הקומנדו. בהקשר זה, תאריך שריפת בית הכנסת נחשב לתאריך הלאומי הרשמי בלטביה כיום הזיכרון לשואת יהודי לטביה.
היחידה מנתה כ-300-500 גברים בתקופה בה השתתפה ברצח אוכלוסיית יהודי לטביה, וגדלה לסדר גודל של כ-1,500 משרתים בשיא פריחתה, בעת תקופת המבצעים ללכידת כוחות פרטיזנים ב-1942. בסופו של דבר הקומנדו התפרק בשלהי מלחמת העולם השנייה ומרבית כוח האדם שלה הועבר ללגיון הלטבי, יחידת ואפן אס אס לטבית.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי שחי בזהות בדויה במערב גרמניה במשך מספר עשורים לאחר המלחמה, ויקטורס אראייס נעצר לבסוף' נידון למאסר על פשעיו במהלך המלחמה, ומת בכלא.
הרברטס צוקורס, מהדמויות הבולטות בקומנדו, נמלט לברזיל, וסוכני המוסד התנקשו בחייו באורוגוואי ב-1965.
קונרדס קאלייס, קצין לשעבר בקומנדו, היגר לאוסטרליה ומשם לארצות הברית. הרקע הנאצי שלו נחשף ב-1984 והוא גורש לאוסטרליה. ניסה להשתקע בקנדה ובבריטניה אך גורש משתיהן, חזרה לאוסטרליה. ב-2000 הגישה לטביה בקשה להסגירו לתחומה כדי להעמידו לדין. קאלייס, שטען שלא היה מעורב בפשעי מלחמה, מת ב-2001 באוסטרליה לפני שהליכי ההסגרה הושלמו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "אנטון קינצלה" וגד שמרון, חיסול התליין מריגה - הסיפור המלא על המבצע הישראלי היחיד לחיסול פושע נאצי, הוצאת כתר, 1997.
| בקרת זהויות |
|
|---|