קומנדר קין

Commander Keen
הפתיח של המשחק החמישי בסדרה
שם בעברית	קומנדר קין / קין
תאריך הוצאה	1990 (1-3) 1991 (חלומותיו של קין) 1991 (4-6) 2001 (Game Boy Color)
סוגה	הרפתקאות / פעולה
פיתוח	id Software
הפצה	Apogee Software
עיצוב	טום הול
מצבי משחק	שחקן יחיד
פלטפורמות	MS-DOS
מדיה	תקליטון, CD-ROM
דרישות מערכת
בקרים	מקלדת, ג'ויסטיק

קומנדר קין (באנגלית: Commander Keen) היא סדרת משחקי מחשב מצליחה שפיתחה חברת התוכנה id Software בראשית שנות התשעים של המאה ה-20. משחקים אלה נודעו בשימוש החלוצי בגרפיקת EGA, בהפצתם החופשית (shareware) ובהיותם מראשוני המשחקים שיצרה חברת "id Software", לימים מפתחת רבי-המכר Doom ו-Quake. המשחקים הלהיבו רבים בקרב קהילת משחקי ה-PC באותם הימים, זאת בשל המנוע הגרפי המהפכני שהגה ג'ון קארמק. בעיצובה הגרפי של סדרת המשחקים, לרבות היקום הדמיוני המוצג בהם, עסק טום הול.

הפצתם של מרבית המשחקים בסדרה נעשתה בידי חברת אפוג'י (Apogee), שלה היה בעת ההיא ותק מסוים בהפצת משחקים למערכת ההפעלה MS-DOS.

תיאור כללי

בתחילת המשחק מופיעה דמותו של קומנדר קין והשחקן מפנה אותה לאחת הזירות במשחק לפי בחירתו. ברוב השלבים ישנם דלתות או מעברים נעולים והשחקן צריך למצוא יהלומים אדומים, צהובים, ירוקים או כחולים, הפותחים אותם. קין מסוגל לנתר למקומות גבוהים באמצעות מקל פוגו. הדמות חמושה באקדח לייזר שצלמיות המייצגות תחמושת שלו פזורות בזירת המשחק.

בכל שלב במשחק ניתן לפנות למסך המתאר את מצבו של הגיבור: חפצים שצבר, פסילות שנותרו לו, שלב במשחק וניקוד. בדומה למשחקים רבים מסוגה זו, השחקן נפסל כאשר קין נוגע באויבים או נורה על ידיהם.

המשחק מלווה באפקטים קוליים ומוזיקה, אך נוצר בתקופה שבה היו מגבלות טכנולוגיות על קול ומוזיקה, ולכן הדיאלוגים בין קין ודמויות אחרות במשחק מופיעים כטקסט.

בחלק מהמשחקים קיים משחק נוסף, פונג, שבו ניתן לשחק נגד המחשב, ובו המנצח הוא הראשון שצבר 21 נקודות.

דמויות

קומנדר קין

הדמות הראשית במשחק, אותה מפעיל השחקן, היא ילד בשם ויליאם ג'וזף "בילי בלייז" בלייזקוויץ' השני, המכונה גם קומנדר קין, או קין. קין הוא ילד גאון בן שמונה שלו מנת משכל של 314 (כרמז למספר פאי). קין הוא נכדו של גוזף "בי.ג'יי" בלייזקוויץ' (הגיבור במשחק הטירה הנאצית). הוריו של קין הם ארתור קנט בלייזקוויץ', בעל תוכנית אירוח בטלוויזיה במילווקי, וסוזן אליזבת' מק'מייקלס. אביו של קין שינה את שם משפחתו לבלייז כדי להצליח בתחום הבידור.

בילי בלייז בנה בחצר האחורית של ביתו, מפחיות משקה וממצרכי בית אחרים, ספינת חלל הנקראת "The Bean-with-Bacon Megarocket" ("טיל-העל שעועית וקותלי חזיר"). כשהוריו יוצאים מהבית והשמרטפית שלו נרדמת, הוא חובש את קסדת הפוטבול של אחיו והופך לקומנדר קין, מגן כדור הארץ. במהלך מסעו הראשון למאדים הוא אימץ חייזר בעל עין אחת שהסתנן לספינת החלל שלו. הוא מגדל את החייזר כחיית מחמד וקורא לו ספוט (שם מקובל לכלב).

טום הול, המעצב הגרפי של קומנדר קין, ציין שהדמות קין מבוססת על דמותו שלו בגיל שמונה. קין חובש קסדת פוטבול של הגרין ביי פקרס, הקבוצה המקומית בוויסקונסין שבה גדל הול.

מורטימר מקמייר

מורטימר מקמייר הוא יריבו מבית הספר של קין ודמות הרשע במשחק. גם מורטימר הוא ילד גאון בן שמונה, ומנת המשכל שלו 315. במשחק השלישי מתגלה שמקמייר התנהג בבריונות כלפי קין בגלל שהוא "טיפש יותר". מקמייר חובש קסדת פוטבול שחורה. מולי, אחותו הגדולה של מורטימר, היא השמרטפית של קין.

מטרתו העיקרית של מורטימר, כפי שהיא באה לידי ביטוי במשחקים השונים, היא להרוג את כל היצורים ביקום שהם בעלי מנת משכל נמוכה משלו.

המשחקים בסדרה

שבעה משחקים רשמיים של קומנדר קין הופצו למחשבים האישיים במערכת ההפעלה MS-DOS. הם נחלקים למיני סדרות הנחשבות ל"פרקים" של הסדרה המלאה. המשחק השמיני בסדרה הופץ רק לגיים בוי קולור.

קומנדר קין ב"פלישת הוורטיקונים" (Invasion of the Vorticons)

1. נטוש על מאדים (Marooned on Mars) - יצא לשווקים בשנת 1990.

בעוד קומנדר קין חוקר את מאדים, חייזרים גונבים ארבעה חלקים של ספינת החלל שלו שהוא חייב להשיג כדי לחזור לכדור הארץ. החייזרים הם מגזע וורטיקון, הומנואידים הדומים לכלבים בעלי מאחז על מאדים. קין מטייל דרך ערי מאדים השונות ולבסוף מוצא את כל החלקים החסרים. אבל כאשר הוא חוזר לכדור הארץ, הוא רואה את ספינת האם של הוורטיקונים מגיחה מעליו, כשתותחיה מוכנים לתקיפה. במשחק זה, קין משיג את מקל הפוגו שלו שמלווה אותו בשאר המשחקים בסדרה, ופוגש הרבה חייזרים ורובוטים ממאדים.

2. כדור הארץ מתפוצץ (The earth explodes) - יצא לשווקים בשנת 1990.

קין חוזר לכדור הארץ ומגלה את ספינת האם של הוורטיקונים מרחפת מעליו כאשר תותחי הלייזר שלה נעולים על שמונה אתרים ידועים ברחבי העולם: מגדל השעון "ביג בן" בלונדון, הספינקס הגדול של גיזה, בית האופרה של סידני, פסל החירות, מגדל אייפל, הקולוסיאום, כנסיית ואסילי הקדוש שבכיכר האדומה והבית הלבן. קין חייב למצוא ולנטרל כל אחד מהתותחים כדי להציל את כדור הארץ. שלא כמו המשחק הראשון שהיה בעל אווירה ידידותית ושמחה, כמעט כל דמות במשחק זה עוינת כלפי קין, החל מרובוטים בעלי רובים ועד לרצפות מחשמלות. המשחק מכיל יותר מאפיינים מאשר קודמו, כגון מתגי אור ומשטחים נעים. במהלך הרפתקה זו, קין לומד שהוורטיקונים היו בעברם גזע שוחר שלום, אבל הם שועבדו על ידי ישיות מסתורית הידועה בתור "האינטלקט הכביר".

3. קין חייב למות! (Keen must die!‎) - יצא לשווקים בשנת 1990.

קין טס לוורטיקון 6 - כוכב הלכת של הוורטיקונים, כדי לאתר את "האינטלקט הכביר" שכיוון את הוורטיקונים כלפי כדור הארץ. במשחק מוצגים הפארקים, הפרברים והערים של הוורטיקונים וכן נשותיהם, ילדיהם, חיות המחמד שלהם וצעצועים מכניים שמהווים את האויבים. האלפבית הגלקטי הסטנדרטי (כתב בו משתמשים רוב החייזרים ב-Commander Keen, ובין היתר הוורטיקונים) מוצג על לוח בכיתה במבנה בית ספר, ומאפשר לשחקן לנוע לאזורים אחרים במשחק ולקרוא את סימני הוורטיקונים.

על קין להתמודד עם ההמון הוורטיקוני בעריהם, הבא להורגו. לאחר לחימה בשלבים רבים בערי הוורטיקונים ובמתקנים הצבאיים שלהם, קין מגיע למסתור של האינטלקט הכביר. שם הוא מגלה שהמנהיג של הוורטיקונים הוא למעשה יריבו מבית הספר - מורטימור מקמייר. בשלב האחרון, קין צריך לשתק את "מכונת ההרס", מכונת ענקית בעלת חלקי מחיצה שנשלטת על ידי מורטימור. קין מנצח בסופו של דבר את מורטימור ומשחרר את הוורטיקונים.

קטע ביניים

3.5. חלומותיו של קין קרוי גם הפרק האבוד (Keen dreams), הופץ על ידי סופטדיסק - יצא לשווקים בשנת 1991.

לאחר שסירב לאכול את הירקות שאמו הכינה לו, בילי (קין) נשלח למיטה על ידי הוריו. הוא נרדם ומתעורר בממלכת ירקות משונה שנשלטת על ידי מלך תפוחי האדמה הרשע, בובוס טובר, שכלא שם ילדים אחרים בשנתם. בעולם חלומות זה, קין אינו מחזיק במקל הפוגו ובאקדח הלייזר שמופיע בכל שאר המשחקים בסדרה, אלא בזרעי "פרח כוח" שהופכים את אויביו באופן זמני לפרחים (וכך הם אינם יכולים לנוע ולפגוע בו).

קומנדר קין ב"להתראות גלקסיה!" (Goodbye Galaxy)

קין לא ידע על כך שמורטימור שאותו הביס היה למעשה כפיל רובוטי של מורטימר האמיתי. מורטימר האמיתי הלך להנהיג את השיקאדים, גזע של חייזרים סייבורגים דמויי רובוטים המכנים אותו בשם גאנהלך (גאנהלך, למען האמת, הוא שיבוש של Grand Intellect, השם של האינטלקט הגדול באנגלית). במשחקים הרביעי והחמישי, מורטימר מנסה להרוס את גלקסיית שביל החלב עם ספינת החלל של השיקאדים, האומגאמטיק, אבל קין, שבנה זמן קצר לפני תחילתו של המשחק רדיו בעל טווח קליטה המגיע עד לקצה הגלקסיה, מיירט שדר רדיו ומגלה את תוכניתם של השיקאדים.

4. סודו של האורקל (Secret of the oracle) - הופץ לראשונה ב-15 בדצמבר 1991.

מכשיר הרדיו החדש של קין, אותו הוא בנה בעצמו, קולט תשדורת שהשיקאדים עומדים להשמיד את הגלקסיה. הוא חש לכוכב הלכת גנוסטיקוס 4 כדי להיוועץ עם השומרים על האורקל, אבל הוא מגלה שהם נלקחו בשבי, וכלואים ב"אדמות הצל" של כוכב הלכת. לכן, המשחק מתמקד במציאתם של שמונת השומרים ובשחרורם על ידי קין. קין עובר דרך יערות מסוכנים, מערות ואיים ובסופו של דבר מצליח לשחרר את כולם. השומרים מפעילים את האורקל, שמגלה לקין שבניית האומגאמטיק כמעט הושלמה, ומראה לו את מיקום הספינה במערכת קוראת'. משחק זה מתאפיין בשלבים ארוכים ובמגוון רחב של אויבים, כגון סלעים שמתחילים לזוז כאשר קין מפנה להם את גבו, שבלולים שמשאירים צואה רעילה, נשרים שבאים לטרוף את קין ועוד.

5. מכונת יום הדין (the Armageddon machine) - יצא לשווקים בשנת 1991.

קין טס לקוראת' 3 ונכנס לאומגהמנטיק, כדי להרוס את הליבה שלה, מנוע הפיצוץ הקוואנטי, כדי למנוע את הריסת היקום. לאחר התחמקות ממערכי הגנה שונים, קין מצליח להרוס את המתקן. שם הוא לומד שמורטימר וגאנהלך אחד הם, וכוונתיו האמיתיות נהיות ברורות – להרוס את היקום כולו.

קומנדר קין ב"חייזרים אכלו את השמרטפית שלי" (Aliens Ate My Babysitter)

6. חייזרים אכלו את השמרטפית שלי (Aliens ate my babysitter) - יצא לשווקים בשנת 1991.

בעזרתם של הבלוגים חוטף מורטימור את מולי, השמרטפית של קין, כדי להתעמת עמו. קין יוצא להגנתה, וטס לכוכב הלכת פריבבולוס קסאקס, שם היא מוחזקת. קין חוקר את הכוכב החוצני ומציל את מולי מחייזרים אוכלי אדם.

זהו המשחק האחרון בסדרת קומנדר קין המקורית.

קומנדר קין (GBC)

בשנת 2001 חברת אקטיוויז'ן הפיצה משחק של קומנדר קין לגיים בוי קולור שנקרא "קומנדר קין". בפיתוח המשחק שנעשה בהסכמת חברת id software, לא השתתפו מפתחי המשחקים הקודמים. רוב אוהדי המשחקים המקוריים התאכזבו ממשחק זה מפני שסטה מעלילת המשחקים הקודמים וסגנונו היה פחות אסתטי. טום הול, המעצב הגרפי של משחקי הסדרה המקוריים ציין שהוא אינו מחשיב את המשחק שיצא לגיים בוי כהצלחה.