קומקום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוסף קומקומים
קומקום קלאסי
קומקום חשמלי
קומקום חשמלי סקאומורפי - מעוצב כמו קומקום קלאסי, המיועד לשפיתה על האש

קומקום הוא כלי מטבח המשמש להרתחת מים.

עקרון הפעולה של הקומקום החשמלי מחברים אותו לחשמל מחכים עד שהדינג ישמע כאשר המים יגיעו לנקודת הרתיחה.

הקומקום הקלאסי הוא מכל מתכת אותו ממלאים במים ושופתים על אש, קומקומים אלה עשויים להיות מצוידים במשרוקית אדים, אשר "שורקת" כאשר המים הגיעו לנקודת הרתיחה. לפני המצאת הקומקום החשמלי, קומקומי מתכת היו הדרך הנפוצה ביותר להרתחת מים.

הקומקום החשמלי בנוי מפלסטיק עמיד או מתכת, ובתוכו גוף חימום המחובר לחשמל. הקומקום מכיל תרמוסטט כך שברגע שהמים מגיעים לנקודת הרתיחה, גוף החימום כבה.

במקומות מסוימים בעולם משמעות המילה "קומקום" היא סיר מתכת המשמש להרתחה או בישול. במשמעות הזו, הקומקום הוא כנראה כלי הבישול המתכתי העתיק ביותר.

מקור המילה קומקום הוא מלשון חז"ל, מלטינית cucuma, מיוונית koukkoumion.

קומקומים בתרבויות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחצי האי ערב מצויים סוגים שונים של קומקומים ולהם תכליות שונות. קפה של אירועים או שיוגש בבתים מכובדים יבושל ב'דאללה', הוא קומקום גדול ורחב בעל בסיס עגול וזרבובית מעוקלת. קפה שבושל בדאללה יוגש בקומקום המכונה 'מסב' (מקור השם במלה הערבית סוב = מזיגה) והוא קוני (בצורת משולש). מצידו יוצאת ידית גלילית. תה מבושל ב'בריק'. בריק הוא קומקום בעל בסיס עגול וזרבובית מעוקלת. ידית הבריק מאחור, בצידה השני של הזרבובית. במצרים מקובל לבשל קפה ותה ב'רלייה' הוא קומקום בצורת כוס מתכת וידית יוצאת בצידו. בניצב לידית יש בדרך כלל מגרעת המסייעת במזיגה ממנו.

הקומקום המרוקני רחב בסיס ובעל זרבובית מעוקלת.

הקומקום האתיופי עשוי כדור חומר או פח וצוואר מזיגה ישר וצר יוצא ממנו.

תופעת האבנית בקומקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

‎בדפנות קומקומים מצטברת במקרים רבים 'אבנית'. טעות מקובלת היא כי המים שמתאדים מן הקומקום משאירים את המים הנותרים עם ריכוז גבוה יותר של מומסים, ושהעלייה בריכוז מאפשרת להם להגיע לרוויה ולהשאיר חלק מן המומסים בתחתית הקומקום. יש בכך הגיון מסוים, אולם למעשה, העלייה בריכוז המומסים אינה כה משמעותית, וההגעה של המים לרוויה באבנית נובעת בעיקר מן העלייה בטמפרטורה. מים מסוגלים להמס בם כמות מוגבלת של אבנית. כמות האבנית שהמים יכולים לשאת משתנה על פי הלחץ והטמפרטורה בם הם מצויים. המים בברז (גם אם הם מים קשים) אינם בהכרח תמיסה רוויה אבל עם עליית הטמפרטורה הם מגיעים לרוויה ומגבשים קלציט (האבנית בקומקום) משום שמסיסות האבנית יורדת עם עלית הטמפרטורה לפי עקרון לה שטלייה. קצב ההמסה של האבנית בחזרה אל המים אינו זהה לקצב יציאתה מהם, וכן היות שלרוב, כניסת המים לקומקום היא בטמפרטורה נמוכה יחסית, ומתוך כך גם בתת-רוויה, ויציאתם בטמפרטורה גבוהה ובעל רוויה, יוצרת צבירה של הפרש האבנית בתוך כלי החמום/הקומקום. הרתחת המים מרככת אותם (מורידה בם את ריכוז הקרבונט המומס) וצוברת אבנית בקומקום.

אבנית המצטברת בתוך קומקום

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]