קומראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן

מערה מספר 4

המערות במראה מתוך הנחל

ערך זה עוסק באתר עתיקות. אם התכוונתם לנחל, ראו נחל קומראן.

קוּמְרָאן (חִ'רְבַּת קוּמְרָאן) ממוקמת במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן. המקום התפרסם במיוחד בשל מגילות ים המלח שנמצאו במקום.

מערות קומראן התגלו בשנת 1946 על ידי נער בדואי שיצא לחפש עז שהלכה לאיבוד, ובמקומה גילה מערה ובה כדי חרס שבתוכם מוסתרים כתבי יד. תגלית זו הובילה לגילוי מעל 700 כתבי יד במקום. לאחר גילוי המגילות נעשו חפירות שבעקבותן נמצאו במקום שרידי יישוב שנבנה על פי הערכות החוקרים בין השנים 130-150 לפני הספירה.

רובם של החוקרים משייכים את המקום לכת יהודית, כת מדבר יהודה, שככל הנראה היא כת האיסיים המוזכרת פעמים רבות בכתביו של יוסף בן מתתיהו, ולכן גם נקראת לעתים "כת קומראן". ישנם חוקרים מעטים החולקים על דעה זו וטוענים שהמבנה שימש כמבנה של משפחה רומאית עשירה או אף מבצר של חיילי ליגיון רומאים. סברה נוספת טוענת כי המקום שימש במצודת דרכים חשמונאית ובהמשך כבית אחוזה הרודייני.

בשנת 1968 , רכש יגאל ידין מסוחר עתיקות מבית לחם תפילין, אשר לדברי הסוחר הובאו אליו ממערות קומראן. ייחודם של התפילין היה שהם כללו מלבד ארבעת הפרשיות, כמקובל היום, תוספת של עשרת הדברות מספר דברים. התוספת הייתה רק בבית השלישי ורק בתפילין של ראש ^[1].

[עריכה] השרידים הארכאולוגיים

מאז נמצאו המגילות, נעשו חפירות ארכאולוגיות משמעותיות במקום, ונחשפו ממצאים רבים, המעידים על היישוב היהודי הפורח שהיה במקום בתקופת בית שני. החפירות נעשו בשנים 1952-1956 בהנהלתו של האב הדומיניקני רולאן דה-וו ובמהלכן נחשף מכלול מבנים גדול, ששימש את העדה שגרה במקום במסגרת ארגון דמוי-נזירי (אף כי הנזירות הנוצרית קמה מאות שנים לאחר מכן): חבורת גברים שחיה חיים שיתופיים. בני העדה גרו מסביב למכלול זה, בכ-30 מערות וכנראו גם באוהלים וסוכות. מבני המכלול נמצאו במצב טוב (לא מעט בזכות האקלים היבש השורר באזור ים המלח) ושימשו לפעילויות הקהילתיות של העדה - לתפילה, ללימוד, לסעודות משותפות ולמלאכה. בין היתר נמצאו גם בית קברות המכיל כ-1200 קברים, מקוואות מים, אולמות שונים וחדר ששימש כסקריפטוריום.

הארכאולוג חנן אשל ניהל מספר עונות חפירה נוספות בקומראן. אתר קומראן הוא כיום גן לאומי מוכרז, הנפקד על ידי עשרות אלפי תיירים בכל שנה.

באתר נמצאו 561 שקלי כסף וכן כלים רבים המעידים על עושרם של בני המקום.

[עריכה] אנשי כת קומראן

המגילות הגנוזות מגלות על אורח חייהם ואמונתם של אנשי הכת, אשר מנתה ככל הנראה כ-200 גברים, אשר חיו על פי סדר יומי קבוע. יש המכנים את אנשי הכת גם בשם "חבורת יחד" בשל חיי השותפות אותה ניהלו. אנשי הכת הקפידו ביותר על חוקי הטומאה והטהרה. הם עסקו בחקלאות רק למחייתם וחיו בצניעות רבה. יוספוס פלאביוס היה הראשון שכתב עליהם אך תוכן המגילות חושף את אורח חייהם ומנהגיהם.

מגילות ים המלח נמצאו במערות מוסתרות בקרבת שרידי היישוב. בקירות המערות חצובים מעין מדפים, דבר שמחזק את ההשערה שהן שימשו כספריות-קבע ששימשו את חכמי הקהילה, והוסתרו שם בזמן המרד הגדול. בין היתר נמצאו גם כתבי יד השופכים אור על חייהם והגותם של בני המקום, ככל הנראה האיסיים, והתאולוגיה המשיחית והסגפנית שפותחה על ידם. כיום מוצגות חלק מהמגילות בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים.