קונסטנטין סטניסלבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קונסטנטין סרגייוויץ' סטניסלבסקי (5 בינואר 1863 - 7 באוגוסט 1938), שחקן תיאטרון ובמאי רוסי. פיתח את שיטת המשחק הקרויה על שמו שיטת סטניסלבסקי.

לבד מהיותו שחקן תיאטרון בולט ברוסיה, היה גם מחדש ויוצר בתחומי התיאטרון והפסיכולוגיה של משחק הבמה.

כשחקן וכבמאי הקפיד על כל פרט ופרט בביצוע תפקיד בהצגה או בהכנת פריטי התפאורה לה.

במסגרת שיטתו, המכוונת למשחק ריאליסטי וכנה, פיתח כלים לשחקן אשר מסייעים לו להיכנס אל הדמות שאותה הוא מגלם על כל פרטיה ולהגיע לכדי הזדהות מלאה ומשכנעת איתה. שיטתו של סטניסלבסקי (אשר מכונה "השיטה") מתבססת על: א. הבנה מקיפה של הנסיבות בהן פועלת הדמות ו-ב. פעולתו של השחקן כאילו נסיבות אלו היו נסיבות חייו שלו. כדי להשיג זאת מציע סטיסלבסקי לשחקן שתי טכניקות עיקריות: 1. זיכרון חוויותיו האישיות ("זיכרון ריגשי"- איך אני הרגשתי ופעלתי כשקרה לי דבר כזה) ו-2. דמיון פעיל ("magic if"- אילו דבר כזה היה קורה לי אייך הייתי מגיב). שיטתו של סטניסלבסקי אומצה על ידי אנשי תיטרון מהעולם כולו והייתה לטכניקה המשפיעה ביותר בכל הנוגע להכשרת שחקנים ותפיסת אומנות המשחק, וככזו נמצאו לה ממשיכים ומפרשים רבים. אחד מהידועים שבממשיכים אלו, לי סטרסברג, יסד בארצות הברית את "הסטודיו לשחקנים" בניו יורק, בו לימד את תלמידיו משחק ברוח שיטת סטניסלבסקי.

שורה ארוכה של שחקנים ידועים התחנכו על שיטתו, וביניהם מייסדי תיאטרון "הבימה". סטניסלבסקי עזר אישית, בשנת 1917 לאנשי "הבימה" להקים את תיאטרונם, הדריכם לקראת הופעתם הראשונה והעמיד לרשותם את תלמידו יבגני וכטאנגוב להיות להם לבמאי.

אפרים קישון מציג באחת הסאטירות שלו מזווית הומוריסטית שחקן בשם ירדן פודמניצקי, שמנסה בשיטת סטניסלבסקי לרדת לנבכי נפשה של הדמות אותה הוא אמור לשחק בהצגה. אותו פודמניצקי לא ישן ולא אוכל, מסתובב בכל מיני פינות למצוא דמות דומה לזו שהוא אמור לגלם, וכשהוא מוצא אחת כזאת הוא הולך אחריה, ועוקב אחר תנועותיה ללא לאות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: קונסטנטין סטניסלבסקי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קונסטנטין סטניסלבסקי