קונסטנטין פאבלוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קונסטנטין פאבלוביץ', הנסיך הגדול

קונסטנטין פאבלוביץ', הנסיך הגדול (ברוסית: Константин Павлович Романов;‏ 8 במאי 1779 - 14 ביוני 1831) היה בנו השני של פאבל הראשון, קיסר רוסיה.

השם קונסטנטין הוענק לילד על ידי יקטרינה הגדולה, שביקשה להעלות אותו בעתיד לכס השלטון בקונסטנטינופול. בשנת 1796 התחתן קונסטנטין פאבלוביץ' עם יוליאנה הנריאטה אולריקה, נסיכה גרמניה מבית וטין. בשנת 1799 העניק לו אביו הקיסר את התואר יורש העצר, למרות שבאופן רשמי אחיו הבכור היה היורש.

קונסטנטין פאבלוביץ' השתתף במערכות צבאיות של אלכסנדר סובורוב בשווייץ ובאיטליה ובשנת 1805 השתתף בקרב אוסטרליץ. בהמשך השתתף בשיחות שהסתיימו בהסכם טילזיט. לפני מלחמת 1812 ציין לא פעם שרוסיה עלולה להפסיד במלחמה עם צרפת. עם תחילת הלחימה היה בראש המתנגדים לטקטיקת הנסיגה של מיכאיל ברקלאי דה טולי. לאור היחסים הרעועים בין מפקדי הצבא לבין קונסטנטין הועבר האחרון לסנקט פטרסבורג ושב לשורות הצבא רק לאחר נסיגת הצרפתים מתחומי רוסיה. בשנת 1813 השתתף בקרב לייפציג. החל משנת 1814 התגורר בוורשה והיה למעשה נציגו של אחיו הקיסר בפולין. לאחר גירושין ב-24 במאי 1820 התחתן עם בת האצולה הנמוכה, פולניה בשם יוהאנה גרודזינסקי. לזוג לא היו ילדים משותפים.

יורש העצר ופרשת 1825[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1801, לאחר מות אביו, ועליית אחיו הבכור אלכסנדר לשלטון, היה קונסטנטין ליורש הכתר. יחד עם זאת קונסטנטין חזר ואמר כי אינו מעוניין בתפקיד הקיסר, בין היתר מחשש לחייו. בשנת 1823 הוא ויתר במסמך רשמי על האפשרות לרשת את השלטון, ואחיו ניקולאי הפך ליורש העצר במקומו. אף שפרסום המסמך נדחה, ניקולאי היה מודע לקיומו. אחרי פטירתו של הקיסר, ב-1 בדצמבר 1825, פורסם המסמך. לאחר דיון קצר, החליטו המועצה המדינית וניקולאי שלא ניתן לקיים את ההסכם בין האחים. המועצה המדינית והצבא נשבעו אמונים לקונסטנטין. זה האחרון שהה בוורשה ודרש לקיים את ההסכם ואף כתב פעמיים כי אינו מעוניין בתואר הקיסר. בעקבות זאת, ב-25 בדצמבר 1825, הכריז ניקולאי על עצמו כקיסר באופן רשמי. שלטונו החל לאחר כשבועיים, ביום מות אחיו אלכסנדר.

למחרת הכתרתו החל מרד הדקבריסטים, שעילתו הרשמית הייתה סירוב להישבע אמונים פעם נוספת לאחר כשבועיים.

לאחר תחילת מרד 1830 בורשה, עזבו קונסטנטין ואשתו את העיר. קונסטנטין נפטר מכולרה בשנת 1831 בויטבסק

היו לו שני בנים שנולדו מקשריו מחוץ לנישואין. הילדים הוכרו על ידי משפחת המלוכה הרוסית כצאצאיו של קונסטנטין. שניהם עשו קריירה צבאית מוצלחת .

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]