קונצ'רטי לחליל של מוצרט

וולפגנג אמדאוס מוצרט כתב שלוש יצירות לחליל ולתזמורת: הקונצ'רטו בסול מז'ור (קכל 313), הקונצ'רטו ברה מז'ור (קכל 314) והאנדנטה לחליל ולתזמורת (קכל 315). יצירות אלו נמנות עם היצירות החשובות ביותר ברפרטואר לחליל.

רקע

מעיון ברשימת יצירותיו של מוצרט, ניתן לראות שהיה לו יחס מיוחד כלפי כלי הנשיפה. חלק ניכר מן הקונצ'רטי ומן המוזיקה הקאמרית שכתב הוא לכלי נשיפה, כאשר יצירות רבות מתוכן נכתבו במיוחד בעבור חבריו שניגנו בכלים אלו.

עם זאת, מוצרט נודע לפחות בצעירותו באי-חיבתו לחליל ככלי סולני. יחס זה ניכר במכתבים שונים שכתב לאביו, כמו במכתב מה-14 בפברואר 1778: "כשאני צריך לכתוב עבור כלי שאיני מחבב, אני מיד מאבד עניין".

בחודש ספטמבר 1777 נסע מוצרט מזלצבורג למנהיים, שם התארח בין השאר אצל משפחת וונדלינג חובבי המוזיקה (אשר אחד מבניה, יוהאן וונדלינג, היה חלילן ידוע). מוצרט פגש שם, בין היתר, הולנדי עשיר וחלילן חובב בשם פרדיננד דה-ז'אן, שבעבורו מוצרט הוזמן לכתוב "שלושה קונצ'רטי קטנים, קלים וקצרים", וכן "מספר רביעיות לחליל" (להרכב של חליל, כינור, ויולה וצ'לו), בעבור מאתיים גולדן. באותה עת היה זה סכום אשר היה שווה למשכורת שנתית של פועל. למורת רוחו של דה-ז'אן, עבודתו של מוצרט התעכבה ולא עמדה בציפיות. עד לחודש פברואר 1778 הספיק מוצרט לכתוב רק שני קונצ'רטי ופרק עצמאי אחד, כאשר את הקונצ'רטו ברה מז'ור עיבד מגרסה קודמת לאבוב (על פי מחקר מוזיקולוגי מקיף). בנוסף, הספיק לכתוב רק שלוש רביעיות (רביעייה בלה מז'ור, רביעית במספר, נכתבה בתקופה מאוחרת יותר). דה-ז'אן, שרגז מאוד על מיעוט היצירות ומן האיחור, שילם למוצרט רק 96 גולדן.

הקונצ'רטו הראשון בסול מז'ור

חרף דרישתו של דה-ז'אן, הקונצ'רטו בסול מז'ור אינו קצר כלל (זמן ביצועו מגיע לכ-28 דקות), ואיננו פשוט. כיום הוא אף משמש כיצירת חובה במבחני קבלה ובתחרויות רבות. ליצירה זו של מוצרט לא נשתמר כתב-יד, והיא מופיעה לראשונה בקטלוג של ברייטקופף. חסרונו של כתב היד ניכר היטב, מכיוון שישנם לא מעט צלילים בקונצ'רטו כולו שאינם מאומתים, וקיימות ליצירה מספר גרסאות בהוצאות השונות.

הקונצ'רטו כתוב להרכב סטנדרטי הכולל שני אבובים, שתי קרנות וכלי קשת. בפרק השני, מחליפים שני חלילים את האבובים.

בחלק מהארגון המחודש של רשימת קכל, קיבל הקונצ'רטו הראשון את המספר 285c

פרקי הקונצ'רטו

1. אלגרו מאסטוזו - הפרק הראשון בנוי בצורת סונטה סטנדרטית. החומר המוזיקלי בהקדמה התזמורתית מוצג בתמצות רב יחסית. חטיבות הנושא הראשון והנושא השני בנויים מחלקים ליריים ורבי-הדר גם יחד, כאשר ביניהם גשר וירטואוזי. הפיתוח ברובו אינו חוזר למוטיבים ולנושאים אשר הוצגו בתצוגה, ותפקיד החליל בו מורכב כמעט כולו מפסאז'ים ומארפג'ים.

1. אדג'יו נון-טרופו - הפרק השני הוא בסולם רה מז'ור, ומצלצל קליל ועדין יותר מן הפרק שלפניו, הודות לאופן כתיבתו ולהחלפתם של האבובים בחלילים. צורתו היא ABA השכיחה מאוד בפרקים איטיים של מוצרט.

1. רונדו, טמפו די מינואטו - הפרק השלישי כתוב על פי מודל מורכב ומוקפד של רונדו-סונאטה. בהתאם לכותרתו, הפרק נפתח בנושא אשר היה יכול להילקח מפתיחה של מינואט. יש הרואים את הטמפו של פרק זה כמתון במיוחד ביחס לפרק מסיים של קונצ'רטו בגלל סימון הטמפו של מוצרט, אך יש המנגנים אותו בטמפו מהיר יותר.

הקונצ'רטו השני ברה מז'ור

משום אופייה של היצירה ולאור התכתבויותיו של מוצרט עם משפחתו, אנו למדים על קיומו של קונצ'רטו לאבוב בדו מז'ור. בעבר, הוטל ספק על היות הקונצ'רטו השני לחליל יצירה מקורית לחליל, עד שב- 1920 התגלו חלקים מן הקונצ'רטו לאבוב, שכתב היד שלו אבוד, והחשדות נתאמתו. לא ברור לגמרי מדוע עיבד מוצרט את הקונצ'רטו לחליל במקום לכתוב קונצ'רטו חדש נוסף, אך ההנחה הסבירה היא שעשה זאת מפאת קוצר בזמן. כיום מבוצעת היצירה תדירות, על ידי חלילנים ואבובנים כאחד. לקונצ'רטו השני לחליל כתב יד מקורי ומתוארך מאת מוצרט עצמו.

ההרכב לו כתוב הקונצ'רטו זהה לקונצ'רטו הקודם, וכולל שני אבובים, שתי קרנות וכלי קשת, לאורך הפרקים כולם. מספר רשימת קכל החדש של הקונצ'רטו הוא 285d.

פרקי הקונצ'רטו

• 1. אלגרו אפרטו - סימון הטמפו Aperto שמשמעותו "פתוח", הוא נדיר במיוחד. הוא מופיע אצל מוצרט בשני קונצ'רטי נוספים; בקונצ'רטו התשיעי לפסנתר, ובקונצ'רטו החמישי לכינור. גם בקונצ'רטו הזה הפתיחה התזמורתית היא קצרה יחסית, בנוסף, הנושא הראשון והעיקרי לא מופיע אף פעם בתפקיד החליל. לאחר תצוגה סטנדרטית למדיי, מופיע פיתוח קצרצר שאורך 23 תיבות בלבד. הרפריזה כוללת מוטיבים מן הנושא הראשון ומן הנושא השני באופן חופשי מאוד ללא קשר לסדר הופעתם בתצוגה.

• 2. אנדנטה נון-טרופו - כתוב בסולם סול מז'ור, ומכונה לעיתים "רומנסה". צורת הפרק היא ABA כמו בקונצ'רטו הקודם, וגם כאן, החלק האמצעי ה"פיתוחי" הוא קצר מאוד ואורך 10 תיבות.

• 3. רונדו-אלגרו - הפרק המסיים של הקונצ'רטו כתוב בצורת רונדו, ואופיו וירטואוזי ומבודח. יש המדגישים את המניירות שבו על ידי שינויי קצב והבעה, אשר ייתכן שאליהם התכוון המלחין. יש המזהים את נושא הרפרן של הרונדו עם נושא זהה מאריה מן האופרה "החטיפה מן ההרמון" מאת מוצרט עצמו.

אנדנטה לחליל ולתזמורת בדו מז'ור

פרק עצמאי זה אשר נכתב גם הוא בעבור דה-ז'אן הוא ככל הנראה הפרק שהיה אמור להיות הפרק השני בקונצ'רטו הראשון בסול מז'ור. אופיו שונה מאוד מן הפרק אשר בחר מוצרט לכלול בקונצ'רטו, והוא דינמי ועירני יותר ממנו.

לקריאה נוספת

Franz Giegling, Neue Mozart Ausgabe