קונקורדנציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קונקורדנציה היא רשימה אלפביתית של כל המילים (או המילים העיקריות) שבשימוש ביצירה מסוימת בצירוף מראה מקום של כל מילה. קונקורדנציה נהוג לחבר לספר חשוב, מפורסם או נפוץ מאוד, או למכלול יצירתו של סופר או משורר. הקונקורדנציה היא כלי עזר ראשון במעלה לחוקרים את היצירה הנידונה וללומדיה. הקונקורדנציה הראשונה נתחברה לתנ"ך, והיא נכתבה על ידי נזירים וכמרים נוצרים,בין השאר ככלי עזר לוויכוחים בין-דתיים (ואף תורגמה לעברית בדיוק למטרות הללו). בעת החדשה השתמשו בה גם לגבי יצירות נוספות.

בימי הביניים וראשית העת החדשה, בין השאר משום שיצירת קונקורדנציה הייתה מלאכה מייגעת, ארוכה ויקרה, נוצרו קונקורדנציות רק ליצירות חשובות במיוחד כמו התנ"ך, הקוראן או יצירותיו של ויליאם שייקספיר.

היום, למרות השימוש במחשבים, יצירת קונקורדנציה (מודפסת או ממוחשבת) עדיין עשויה לדרוש עבודה ידנית רבה, משום שבביצועה נדרשת מיומנות לשונית גבוהה: בקונקורדנציה יש לרכז יחדיו את כל המילים הנובעות משורש אחד, לפי הטיותיהן השונות. יחד עם זאת, יש להפריד בין שתי מילים בעלות משמעות שונה, הנכתבות שתיהן באותה צורה או נובעות שתיהן מאותו שורש. בנוסף כוללת הקונקורדנציה לרוב מידע נוסף כמו פרשנות או הגדרות של המילים, כמו גם הצלבות על פי נושאים - מה שלא בהכרח אפשרי לייצר בקונקורדנציות הנוצרות אוטומטית על ידי תוכנת מחשב.

עם זאת, כאשר טקסט כלשהו נמצא בזיכרון המחשב, יכול אדם בעל מיומנות לשונית לבצע עליו חיפושים ולקבל את היכולות הבסיסיות של קונקורדנציה. (מנוע חיפוש איננו מאפשר בדרך כלל את מציאת כל ההטיות האפשריות של השורש).

קונקורדנציות עבריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונקורדנציה ידועה וחשובה במיוחד היא הקונקורדנציה לתנ"ך, המכילה את כל המילים שבתנ"ך. קונקורדנציה עברית לתנ"ך שערך ד"ר שלמה מאנדלקרן יצאה לאור בשנת ה'תרנ"ו (1896), ולאחר מכן יצאה במהדורות נוספות שבהן תיקונים והרחבות. אוניברסיטת בר-אילן הפיקה קונקורדנציה ממוחשבת לחקר לשונו ויצירתו של ש"י עגנון. קונקורדנציה חדשה לתנ"ך נכתבה על ידי המילונאי אברהם אבן-שושן, שיצר גם קונקורדנציה לכתבי חיים נחמן ביאליק.

מפעל קונקורדנציות חשוב לספרות חז"ל נערך על ידי בני משפחת קוסובסקי (האב הרב חיים יהושע קוסובסקי ובניו בנימין קוסובסקי ומשה קוסובסקי), הכולל קונקורדנציות למשנה, לתוספתא, לתרגום אונקלוס, לתלמוד הבבלי, לתלמוד הירושלמי, למכילתא, לספרא, לספרי, אוצר השמות לתלמוד ואוצר השמות למכילתא.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]