קוסובה (עיירה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קוסובה
Косава
Coat of Arms of Kosava, Belarus.png
KosauskiZamak054.JPG
טירת קוסובה
מדינה / טריטוריה בלרוס Flag of Belarus.svg
מחוז מחוז ברסט
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה

2,400‏  (נכון ל-2006)
קואורדינטות 52°45′N 25°09′E / 52.750°N 25.150°E / 52.750; 25.150קואורדינטות: 52°45′N 25°09′E / 52.750°N 25.150°E / 52.750; 25.150

קוסובה (בלארוסית: Косава; פולנית: Kossów; רוסית: Ко́ссово ; נקראה גם קוסוב-פולֶסקי) היא עיירה קטנה בבלארוס במחוז ברסט.

לפני מלחמת העולם הראשונה השתייכה קוסובה לאימפריה הרוסית. בין שתי מלחמות העולם הייתה קוסובה חלק מהרפובליקה הפולנית השנייה. לאחר מלחמת העולם השנייה עברה קוסובה לשליטת ברית המועצות וב-1991, בעקבות התפרקות ברית המועצות זכתה בלארוס לעצמאות, וכיום קוסובה היא חלק מבלארוס העצמאית.

יהודים הגיעו לעיירה כבר במאה ה-16, הם עסקו במלאכה ובמסחר זעיר והחזיקו משקי-עזר קטנים. בסוף המאה ה-19 התגוררו בעיירה כ-3,000 תושבים, מהם כשני שליש יהודים.

בשנת תק"ל התמנה לרב בקוסובה הרב אפרים מרדכי הלוי אפשטיין, נכדו של בעל הפרדס הרב אריה לייב הלוי אפשטיין. לאחר מותו של הרב אפרים מרדכי התמנה תחתיו חתנו הרב יהודה מאיר בשנת תקס"ח. בתקופה מאוחרת יותר, בשנת 1858 התמנה לרב העיירה הרב שאול קצנלבוגן[1]. הרב קצנלבוגן עזב את העיירה בשנת 1882 בעלותו על כס הרבנות בקוברין, ואת מקומו ירש חתנו הרב שמריהו יוסף קרליץ (אביו של החזון איש). במקביל נתמנה לרב בעיירה הרב מנחם מנדל שרשבסקי, חתנו של הרב שמואל סלונימסקי שהיה רב בעיירה. הרב שרשבסקי כיהן כרב במשך 43 שנה עד לעלייתו לארץ ישראל ב-1927. לאחר עלייתו של הרב שרשבסקי לירושלים ב-תרפ"ז כיהן תחתיו כרב בעיירה חתנו, הרב מאיר לייקין, ולאחר פטירת הרב קרליץ ב-1916 כיהן כרב בעיירה חתנו, הרב אבא סוויאטיצקי, ולאחריו בנו, הרב יצחק קרליץ. שלושתם נספו בשואה.‏[2][3].

כלל יהודי קוסובה ובראשם הרב לייקין נספו בשואה בי"א באב תש"ב, אך הרב יצחק קרליץ נרצח קודם לכן כשסירב לצאת מן העיירה בשבת מחמת איסור תחומין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]