קוצב וגאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קוצב וגאלי (אנגלית: Vagus nerve stimulation- VNS) הוא טיפול משלים לסוגים מסוימים של אפילפסיה עקשנית ולדיכאון עמיד לטיפול.

מכניזם הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העצב התועה (Nervus vagus) הוא העצב הגולגולתי העשירי יוצא מהמוח המוארך, ונושא עמו סיבים המובילים כלפי פנים וכלפי חוץ. הסיבים הואגליים המובילים פנימה מתחברים עם גרעין הסיבים הסוליטאריים שבתורם שולחים קשרים לאתרים אחרים במערכת העצבים המרכזית. מעט מאוד מובן על הדרך בה מווסת הקוצב את מצב הרוח ואת השליטה בהתקפים. הסברים שהועלו כוללים שינוי של שחרור של נוראדרנלין , רמות גבוהות יותר של GABA הקרוב לגירוי וגאלי ודיכוי של פעילות חריגה בקליפת המוח [1]

אישור והסכמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב- 1997 אישר FDA את השימוש בקוצב הוגאלי כטיפול משלים לאפילפסיה מסוג פרכוס חלקי. ב- 2005 אישר FDA את הקוצב כטיפול בדיכאון[2].

למרות שהשימוש בקוצב וגאלי נתמך על ידי האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה כטיפול בדיכאון עקשן נותר האישור של FDA לטפל בקוצב בדיכאון עקשן במחלוקת. על פי ד"ר א. ג'ון ראש הראו תוצאות מחקר ניסיוני הראו שלפחות 40% מן החולים שטופלו הראו שיפור של לפחות 50% או יותר במצבם. על פי סולם מדידת הדיכאון של המילטון[3][4]. מחקרים רבים אחרים מסכימים שהקוצב הוגאלי הוא אכן יעיל בטיפול בדיכאון. עם זאת ממצאים אלה לא לוקחים בחשבון שיפור לאורך זמן אצל החולים בלי המתקן. בניסוי המבוקר האקראי היחיד לא הצליח הקוצב לפעול טוב יותר כשהוא מופעל מאשר אצל חולים בהם היה אותו מתקן כבוי[5].

שימושים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משום שהקוצב הוגאלי קשור לכל כך הרבה תפקודים ואזורים במוח מתבצע מחקר כדי לקבוע את השימושיות בו בטיפול במחלות אחרות, כולל סוגי הפרעות חרדה, מחלת אלצהיימר, מיגרנות[2], דאבת השרירים [6] וטיניטוס [7].

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דום נשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הודגמה ירידה לסירוגין בשטף הנשימה בזמן שינה אצל חולים עם קוצבים וגאליים[8]. נראה שהגורם הוא עלייה בטונוס הוגאלי [9]. יש לעצב הואגוס שליטה מסוימת על דופק הלב [10]. תוארו הפרעות נשימה קליניות משמעותיות בשינה בילדים[11] ובמבוגרים[12]. חלק קטן מהחולים מפתח הפרעות שינה חמורות הקשורות בדום נשימה בשל הקוצב[11]. ניתן להקל על הפרעות אלה על ידי הפחתת התדירות והעוצמה של הגירוי הוגאלי[8] או על ידי שינה לא במצב אפרקדן[12].

סימפטומים כמו נחירה רמה או הפסקת נשימה המתרחשת לסירוגין בלילה או סימפטומים הבאים לידי ביטוי ביום כמו שינוי התנהגותי, עייפות וישנוניות צריכה להסב את תשומת הלב של החולה או ההורה לקיומו של דום נשימה בזמן שינה. אבל בדרך כלל יש צורך במעבדת שינה כדי לאבחן את קיומו של דום נשימה בזמן שינה. העובדה שרבים מן החולים הם ילדים וייתכן שיש להם הפרעות קשב גורמת לקושי גדול יותר באבחון הבעיה.

אחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוצב הוגאלי מגרה את העצב העליון ואת העצב הגרוני החוזר והוא קשור בבעיות הנעות משינוי של הקול (66%), שיעול (45), דלקת גרון (35%) וכאב גרון (28%)[11] וצרידות (מאוד נפוץ) ועוויתות של מיתרי הקול וחסימה של מעבר האוויר העליון (נדיר) [13]. לעצב הואגוס השמאלי יש, באופן יחסי, פחות סיבים הפונים אל הלב והנחת הקוצב בצד זה מגבילה, בפוטנציה, את האפשרות להפרעת קצב של הגירוי הוגאלי אבל תוארו מקרים של האטת קצב הפיכה הקשורה בגירוי העצב הוגאלי[14]. תופעות לוואי אפשריות אחרות הן: כאב ראש, בחילה, הקאה, דיספסיה‏[15][14] ונימול[16]

פעילויות אנטי-דלקתיות של גירוי עצב הואגוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילויו של קווין ג' טרייסי (Kevin J. Tracey) שגירוי עצב הואגוס מעכב דלקת על ידי דיכוי ייצור ציטוקין הוביל להתעניינות בשימוש האפשרי של גישה זו לטיפול במחלקות דלקתיות הנעות מדלקת פרקים עד דלקת המעי הגס, איסכמיה ואי ספיקת לב [17].

שיטות הגירוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גירוי פולשני של עצב הואגוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי כרגע השיטה הנפוצה היחידה של טיפול בקוצב וגאלי. היא דורשת השתלה בניתוח של מתקן הגורם לגירוי.

המתקן מורכב ממחולל הנמצא בקופסת טיטניום בגודל של שעון יד עם סוללת ליתיום המתדלקת את המחולל, מערכת סלילים עם אלקטרודות ומעגן הקושר את הסלילים לעצב הואגוס. אורך החיים של הסוללה הוא בין שנה ל- 16 שנים תלוי בהגדרות, כלומר חוזק האות הנשלח והזמן בו המכשיר מגרה את העצב בכל פעם וכן בתדירות בה המכשיר מגרה את העצב[18].

ההשתלה של הקוצב נעשית, בדרך כלל במרפאת חוץ. התהליך הוא כדלקמן: נעשה חתך בצד השמאלי העליון של החזה והמחולל מושתל ל"כיס" קטן מתחת לעצם הבריח. חתך שני נעשה בצוואר כדי שלמנתח תהיה גישה לעצב הואגוס. המנתח מלפף את הסלילים סביב הענף השמאלי של עצב הואגוס ומחבר את האלקטרודות למחולל. כשהוא מושתל בהצלחה שולח המחולל פולסים חשמליים לעצב הואגוס במרווחים קבועים[19].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Vagal nerve stimulator implantation: An otolaryngologist's perspective" (2006). Otolaryngology - Head and Neck Surgery 135 (1): 46–51. doi:10.1016/j.otohns.2006.02.037. PMID 16815181. 
  2. ^ 2.0 2.1 "Vagal nerve stimulation: A review of its applications and potential mechanisms that mediate its clinical effects" (2005). Neuroscience & Biobehavioral Reviews 29 (3): 493. doi:10.1016/j.neubiorev.2005.01.004. 
  3. ^ Doctor's Guide: Vagus Nerve Stimulation Successful For Depression
  4. ^ Neurology Channel: Vagus Nerve Stimulation
  5. ^ FDA Summary of VNS Data
  6. ^ ClinicalTrialsGov|NCT00294281|Vagus Nerve Stimulation for Treating Adults With Severe Fibromyalgia
  7. ^ http://www.utdallas.edu/news/2010/8/9-4791_NIH-Grant-Supports-Profs-Search-for-Tinnitus-Cure_article.html
  8. ^ 8.0 8.1 "Effects of vagus nerve stimulation on respiration during sleep: A pilot study" (2000). Neurology 55 (10): 1450–4. PMID 11094096. 
  9. ^ "Effects of Vagus Nerve Stimulation on Sleep-related Breathing in Epilepsy Patients" (2003). Epilepsia 44 (7): 930–5. doi:10.1046/j.1528-1157.2003.56202.x. PMID 12823576. 
  10. ^ http://www.iworx.com/support/manuals/pieces/214_bp1L.pdf
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 "Sleep-Related Breathing Disorder in Children with Vagal Nerve Stimulators" (2008). Pediatric Neurology 38 (2): 99–103. doi:10.1016/j.pediatrneurol.2007.09.014. PMID 18206790. 
  12. ^ 12.0 12.1 "Effects of Vagus Nerve Stimulation on Sleep-related Breathing in Epilepsy Patients" (2003). Epilepsia 44 (7): 930–5. doi:10.1046/j.1528-1157.2003.56202.x. PMID 12823576. 
  13. ^ "An Unusual Cause of Airway Obstruction during General Anesthesia with a Laryngeal Mask Airway" (2004). Anesthesiology 100 (4): 1017–8. doi:10.1097/00000542-200404000-00037. PMID 15087642. 
  14. ^ 14.0 14.1 "Vagal Nerve Stimulation: Overview and Implications for Anesthesiologists" (2006). Anesthesia & Analgesia 103 (5): 1241–9. doi:10.1213/01.ane.0000244532.71743.c6. 
  15. ^ תחושה שלילית המתמקדת בחלק העליון של הבטן. התחושה השלילית יכולה להתבטא בכאב ואי-נוחות, נפיחות, הרגשת שובע ומלאות (גם לאחר ארוחה קלה), גיהוקים, תחושת בערה, בחילה והקאה, או בשם כולל: תסמינים דיספפטיים http://www.infomed.co.il/disease-215/%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%99%20%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C/
  16. ^ "Vagus nerve stimulation: A new tool for brain research and therapy*" (2000). Biological Psychiatry 47 (4): 287–95. doi:10.1016/S0006-3223(99)00308-X. PMID 10686263. 
  17. ^ "Physiology and immunology of the cholinergic antiinflammatory pathway" (2007). Journal of Clinical Investigation 117 (2): 289–96. doi:10.1172/JCI30555. PMID 17273548. 
  18. ^ Cyberonics, Inc. (2007.) VNS Therapy Patient Essentials: Depression.
  19. ^ Panescu, Dorin (2005). Emerging Technologies: Vagus Nerve Stimulation for the Treatment of Depression. IEEE Engineering in Medicine and Biology Magazine.