קוצב זמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קוצב זמן דיגיטלי פשוט. הרכיבים הפנימיים הם מעגל מודפס עם שבב בקרה ותצוגת LED, סוללה וזמזם

קוצב זמן (טיימר) הוא סוג מיוחד של שעון הסופר זמן אחורה מטווח זמן קצוב, כדוגמת שעון חול; זאת בשונה משעון עצר, המודד את הזמן מאז ביצוע פעולה. קוצבי זמן יכולים לשמש לבקרה על רצף של אירועים או תהליכים. קוצב זמן עשוי להיות מכני, אלקטרומכני, אלקטרוני (שעון קוורץ) או אף תוכנה, שכן כל המחשבים המודרניים משתמשים בקוצבי זמן דיגיטליים מסוג כלשהו. כאשר אזל הזמן הקצוב לשעון, הוא עשוי להתריע על כך (למשל באמצעות קול), או להפעיל מעגלים חשמליים.

דוגמאות מוכרות לשימוש בקוצבי זמן הם בבקרה על פיצוץ מרעום בחומרי נפץ או בשעון שבת.

שעונים מכניים הם לרוב זולים ופחות מדויקים, ועשויים להסתמך על התנגדות אוויר.

קוצבי זמן אלקטרומכניים לזמן קצר עשויים להיבנות באמצעות מנגנון תרמי, המבוסס על רצועה מתכתית עשויה שתי מתכות שלהן התפשטות תרמית שונה, כדוגמת פלדה וברונזה. זרם חשמלי מועבר ברצועה המתכתית וגורם לחימום המתכות, כאשר צד אחד מתרחב יותר מהשני, והזרם החשמלי בקצה הרצועה מתרחק או מתקרב למפסק. שעונים כאלו משמשים בין היתר אור איתות במכוניות.

קוצבי זמן אלקטרוניים מסוגלים להשיג דיוק גבוה יותר משל קוצבי זמן אלקטרומכניים, והם מתבססים על שעון קוורץ.

מערכות מחשב מכילות לרוב לפחות קוצב זמן יחיד. אלו לרוב מונים דיגיטליים אשר גדלים או קטנים בתדירות קבועה, ובהגיעם לאפס מקבל המעבד פסיקה. מאחר שמספר השעונים בחומרה סופי ומוגבל, מערכות הפעלה ומערכות משובצות מחשב משתמשות בקוצב זמן חומרתי יחיד למימוש מספר בר הרחבה של שעוני תוכנה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]