קוקני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיק ואן דייק בתפקיד ברט, מנקה הארובות מן הסרט מרי פופינס (1964). ייצוג ארכיטיפי של קוקני.
סיר מייקל קיין מתראיין; הדגמה של מבטא קוקני קל

קוקני (אנגלית: Cockney) הוא כינוי המתייחס לתושביה הילידים של לונדון מן המעמדות הנמוכים ולניב בו הם מדברים.

חלותו של המושג "קוקני" איננה אחידה: בעבר הרחוק היה זה כינוי כולל לכל בני לונדון. המילה מוזכרת לראשונה ב-1520 (במשמעות של 'מפונק, חלוש'; מאותו מקור נגזרה גם קוקניה, ארץ התפנוקים) כשם גנאי מבודח שהצמידו כפריים לתושבי הבירה. מן המאה ה-19 הוגבל לבני מעמד הפועלים, ובייחוד לילידי האיסט אנד. "קוקני אמיתי" אמור להיוולד בטווח שמיעה מפעמוניה של כנסיית סנט מרי לה בו, תחום שנקבע לראשונה במילון של ג'ון מינשו מ-1617: ”קוקני או קוקסי, מתייחס אך ורק למי שבא לעולם במרחק בו ניתן להאזין לפעמוני לה בו.” שאלת הימצאותן של שכונות מסוימות בתחום האמור שנויה במחלוקת ממגוון סיבות. בין היתר, הכנסייה נהרסה פעמיים, בשרפה הגדולה של לונדון ב-1666 ובמהלך הבליץ ב-1941. מרבית השטחים מדרום לנהר התמזה שנחשבו פעם קוקניים הפכו לאזורי מגורים של המעמד הבינוני, ואילו מהגרים מהאיסט אנד פשטו לכל העברים והביאו את הווייתם עמם. כך, לדוגמה, לונדונים עניים שוכנו בדירות ממשלתיות באסקס ושימרו שם האווירה והמבטא.

ההגירה והשינויים החברתיים הפיצו את ההגייה הקוקנית האופיינית, ומאפיינים שונים שלה התמזגו בסגנון הדיבור בכל דרום-מזרח אנגליה ויצרו את מה שמכונה "אנגלית שפך התמזה" סביב שנות ה-70. מבטא זה, שאיננו נחשב מתנשא ("פוש") כהגייה המקובלת אך נהיר ויוקרתי דיו, נעשה לנפוץ ורווח מאוד. באזורי המקור, לעומת זאת, החליף מבטאם של מהגרים מהאיים הקריביים את זה הקוקני כמזוהה עם המעמד הנמוך.

בתרבות הבריטית מוצגים הקוקנים בהקשרים של עוני, המוניות, עממיות ועליזות, ולעיתים קרובות פשע או רקע מפוקפק. ייצוגים פופולריים הם מוכרת הפרחים הדלה אלייזה דוליטל מ"פיגמליון" ו"גבירתי הנאווה", והעלמה בראהמס בסדרה הקומית "מישהו מטפל בך?". כשגילמו דמויות כאלו, נטו שחקנים להשתמש במבטא קוקני מזויף ולקוי, mockney, שנעשה למושג בפני עצמו. במקביל, סר מייקל קיין סירב לוותר על מבטאו הלונדוני – גם אם בגרסה לא כבדה – כשהחל להופיע, והפך לסמל להיחלשות המחיצות החברתיות בבריטניה. ג'ייסון סטיית'האם הוא דוגמה נוכחית לשחקן מפורסם הדובר במבטא קוקני/מזרח לונדוני מרוכך.

ההגייה הקוקנית ניכרת במספר מאפיינים: דיפתונגים משוטחים לתנועות בודדות במקרים רבים ("time" קרי "טאם"); העיצור סדקי, חוכך, אטום, /h/, אינו מבוטא בראש מילה (house קרי "אאוס); עיצור מכתשי, סותם, אטום, /t/, מובלע תדיר ונהגה כעיצור סדקי, סותם, אטום (Scotland קרי "סקו'לנד"); הדיגרף th הופך ל-/f/ או /v/‏ (north קרי "נורף" ו-thin כ"פין") ועוד.

סמל מפורסם נוסף הוא העגה המתחרזת (אנ') שהייתה נהוגה באיסט אנד וסביבותיו. עגה זו מבוססת על צירופי מילים מוכרים, שאחת מהן היא המילה שאותה מבקשים להחליף בעגה, ואחת המילים האחרות מתחרזת עם הביטוי המקביל בעגה שמחליף את בת-זוגה. כך, למשל, bubble and squeak מתחרז עם Greek, ולכן "bubble" משמעו "יווני". שילובים מתוחכמים פחות הם שימוש בצמד כולו לציון המונח המבוקש (cut and carried, המתחרז עם married, ל"נשוי") או חרוזים פשוטים וקיצורים (בריטני ספירס ל-beers, בירות).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]