קורוזיית גימום
קורוזיית גימום היא תהליך קורוזיה מקומי היוצר גומות במתכת המשתתכת[1]. תהליך זה נפוץ מאוד בים, ובאזורים הקרובים אליו ומכאן חשיבותו הרבה[2].
כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קורוזיית גימום היא תופעה מוכרת היטב כבר אלפי שנים. מפני שהיא יוצרת גומות בפני השטח של המתכת, הנזק ממנה רב, ומכאן העניין הגדול בחקר שלה ובמניעתה. למרות מחקר לא מועט שנעשה בנושא, מנגנונה של קורוזיית הגימום אינו נהיר כל צורכו עדיין, עם זאת, התבססו במהלך השנים מספר מסקנות מחקריות.
תיאור חלקי של מנגנון הקורוזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור המנגנון השלם של הקורוזיה לא ידוע עדיין, אבל נאספו מספר עובדות אקלקטיות בנושא:
השלב הראשון בקורוזיית גימום של מתכות מסוימות הוא המסת שכבת הפסיבציה של המתכת (בניגוד למשל לקורוזיה גלוונית בה אין זה הכרחי).[3]
הוכח כי הגימום מוקל מאוד על ידי נוכחות של יוני הלידים (כלור,ברום,פלואור,יוד). מפני שהימים מכילים יוני כלור, התופעה מואצת מאוד בסביבה ימית. הקשר בין נוכחות יוני הליד לבין קורוזיית גימום לא ידוע נכון להיום, עם זאת ישנם חוקרים המניחים כי יוני ההליד מסיעים להמסת שכבת הפסיבציה של המתכת.[4]
ישנן מתכות בהן היון החד ערכי של המתכת נספח לפני השטח כצורון ביניים.[5]
תהליך הגימום מגדיל (בדרך כלל) את שטח המגע של המתכת עם הסביבה ולפיכך את קצב הקורוזיה שלה.[6]
תופעות ייחודיות לקורוזיית גימום[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריפוי (healing)- תופעה בה במהלך הקורוזיה נסתמים חלקית חלק מהגומות. מסיבות שאינן ברורות חלק מהמגנזיום המומס נצבר על פני השטח. לעיתים המצבור הנ"ל קורם לתוך הגומה ו"מרפא" אותה.[4]
negative diffrencial effect (בתרגום חופשי: "תוצא הפחת ההפרשי")- תופעה בה זרמי החימצון הנמדדים בקורוזיית גימום גבוהים מאלו המנובאים על ידי התאוריה. הסיבה העקרונית לכך היא הופעתם של הגומות אותן התאוריה לא לוקחת בחשבון. גומות אלו מגדילות את פני השטח של המתכת ולכך את קצב החימצון, כלומר את זרמי החימצון.[7]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הערך המקביל באנגלית
- ^ מאמר המקשר בין קורוזיה ליוני הלידים: G.Song,A.Atrens,Advanced Engineering material, 5 (2003) 87, הקשר בין השניים יובהר בהמשך וכן הערך המקביל באנגלית פיסקה רביעית משפט ראשון
- ^ דוגמה במקרה של מגנזיום G.baril, G.Galicia, C.Deslouis, N.Pebere, B.Triboller, V.Vivier, Journal of electrochemistry society, 154 (2007) 108.
- ^ 1 2 G.Song,A.Atrens,Advanced Engineering material, 5 (2003) 87
- ^ דוגמה ממגנזיום: 1.13
- ^ ראו הסבר בהמשך negative diffrencial effect
- ^ שם