קורט דליגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קורט דלואגה

קורט דלואגה (Kurt Daluege)‏ (15 בספטמבר 1897 - 24 באוקטובר 1946) היה קצין אס אס בדרגת אוברסט גרופנפיהרר (הדרגה השנייה בסולם הדרגות של ה-אס אס, אין מקבילה בדרגות צה"ל). דלואגה שימש במגוון תפקידים, ביניהם ראש משטרת הסדר, שהייתה ארגון משטרתי שכלל בתוכו את רוב השוטרים במדים בגרמניה הנאצית. כן שימש בפועל בתפקיד "הפרוטקטור" בשטחי הכיבוש הגרמני בצ'כיה, שכונו על ידי הנאצים הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה. דלואגה ידוע לשימצה בתור מי שהיה אחראי על ביצוע פעולות העונשין לאחר חיסול ריינהרד היידריך ובהן השמדת הכפר לידיצה על תושביו. כן היה בין האחראים לביצוע השואה, כאשר יחידות משטרת הסדר בפיקודו שימשו בתפקידים חשובים בהשמדת היהודים, ובמיוחד בשואת יהודי ברית המועצות.

מוצא, נעורים, וקריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלואגה נולד בשנת 1897 בעיירה קרויצבורג (כיום קלוצבורק בפולין) שבשלזיה העילית שהייתה אז חלק מהאימפריה הגרמנית. אביו היה עובד מדינה פרוסי. הוא התגייס לצבא גרמניה בשנת 1916 ושירת בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. דלואגה נפצע מספר פעמים, לעתים פציעות קשות, ועוטר בשל אומץ ליבו.

אחרי המלחמה היה דלואגה למנהיג מיליציה בשם "Selbstschutzes Oberschlesien" - "הגנה עצמית של שלזיה העילית". אל הארגון הצטרפו וותיקי המלחמה, ואלו לחמו בפולנים בעת שאוכלוסיית המחוז, שהייתה מורכבת משיעור ניכר של פולנים אתנים, התקוממה מספר פעמים בשאיפה להתאחד עם המדינה הפולנית שקמה מחדש. ב-1921 הצטרף לאחת ממיליציות הפרייקור הידועות, מיליציית רוסבאך, ובה בעת למד הנדסה באוניברסיטה הטכנולוגית בברלין. שנתיים לאחר מכן היה דלואגה בין ראשוני המצטרפים אל המפלגה הנאצית, וב-1926 הצטרף אל ארגון ה-אס אה, המיליציה העממית הנאצית, והיה בה בעת סגנו של יוזף גבלס ששימש כגאולייטר (באותה העת תואר ששימש למנהיג מפלגה במחוז מסוים) של ברלין.

בשירות ה-אס אס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1930 התפטר דלואגה משירות ה-אס אה והצטרף אל ה-אס אס, לבקשתו של היטלר. ה-אס אס היה אז ארגון קטן יחסית, ששימש לעתים כמשמר אישי לבכירים במפלגה, ולעתים בפעולות מודיעין, מעקב והטרדה של אויבי המפלגה, כאשר ה-אס אה שימשה כזרוע הצבאית של המפלגה הנאצית, מיליציה עממית בה היו חברים בשיאה מיליוני חברי המפלגה. דלואגה קיבל עם כניסתו דרגת אוברפיהרר המקבילה לאלוף משנה בצה"ל. אחריותו העיקרית הייתה ריגול אחרי אנשי ה-אס אה (שמנהיגו ארנסט רהם ניסה לנהל מדיניות עצמאית, דבר שהביא לבסוף לרציחתו ולרצח אנשיו (באירוע המכונה "ליל הסכינים הארוכות" בעיירה באד ויסזה בשנת 1934) ואויבים בכוח אחרים של המפלגה.

בשנת 1932 נבחר דלואגה לנציג המפלגה הנאצית בפרלמנט הפרוסי, ובנובמבר 1932 נבחר לרייכסטאג מטעם מחוז הבחירה ברלין-מזרח. הוא החזיק בכהונה זו עד לנפילת המשטר הנאצי בשנת 1945. באותה תקופה סייע להרמן גרינג שנבחר לכהונת שר הפנים הפרוסי, ולאחר מכן לראש הממשלה הפרוסי, בארגון המשטרה בפרוסיה.

ב-1936 אירגן היטלר מחדש את כוחות השיטור במדינה. ריבוי הארגונים והתנגשות הסמכויות, כמו גם ירידת כוחן העצמאי של מדינות גרמניה, הביאו להכרעה לפיה יעמוד היינריך הימלר בראש כל כוחות המשטרה בגרמניה. ריינהרד היידריך הוצב בראש "SIPO",‏ -Sicherheitspolizei, ארגון שכלל את המשטרה הפלילית (KRIPO), והגסטאפו, ואילו דלואגה הועמד בראש "משטרת הסדר" (ORPO), ארגון משטרתי שכלל את מרבית השוטרים לבושי המדים בגרמניה, ואיחד את המשטרה העירונית הרגילה, והז'נדרמריה במחוזות השדה, ותפקידו היה שמירת הסדר הציבורי. ב-1938 אוחדו לארגון זה גם מכבי האש, וב-1942 גם ההגנה האזרחית ומשטרת העזר העירונית והכפרית. בפיקודו על ארגון זה עלה דלואגה בסולם הדרגות, ובעת פרישתו ב-1943 נשא את דרגת אוברסט גרופנפיהרר ב-אס אס, שהייתה הדרגה השנייה בסולם הדרגות אחרי דרגת "רייכספיהרר" השמורה להימלר, וכן דרגת "גנרלאוברסט", הדרגה הבכירה ביותר בשורות המשטרה.

בתפקידו זה היה דלואגה אחראי לביצוע מספר רב של פשעי מלחמה, ופשעים כנגד האנושות. בין היתר היה אחראי לפעולות עונשין כנגד תושבי צ'כיה לאחר ההתנקשות בריינהרד היידריך ביוני 1942 ובהן השמדת הכפר לידיצה והוצאתם להורג של תושביו. זאת, בעת ששימש כ"סגן הפרוטקטור" בצ'כיה הכבושה, שנקראה על ידי הנאצים הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה. לידיצה הייתה אך מקרה אחד, אם כי הידוע ביותר, מבין גל של הוצאות להורג, שריפות כפרים, ומעשי נקמה אחרים, עליהם הורה דלואגה לאחר מות היידריך.

"משטרת הסדר" עליה פיקד דלואגה, שימשה בתפקידי "לוחמה נגד פרטיזנים" לאחר מבצע ברברוסה הוא הפלישה הגרמנית לברית המועצות. במסגרת זו בוצעו על ידי אנשיה פשעי מלחמה רבים כנגד האוכלוסייה האזרחית בשטחי הכיבוש הנאצי בברית המועצות. בשנת 1941, כאשר החלה השמדת היהודים על ידי האיינזצגרופן בשטחי ברית המועצות, העמיד דלואגה כוח אדם שעמד לרשותו מ"משטרת הסדר" לצורך ביצוע ההוצאות להורג, ופעולות שיטור הכרוכות בכך. היקף זה של כוח אדם סייע בהגדלת היקף פעולות ההשמדה, ואיפשר את השמדת היהודים בהיקף נרחב‏‏[1].

מחלה, מאסר והוצאה להורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1943 סבל דלואגה מהתקף לב מאסיבי. באוגוסט 1943 פרש מכל פעילויותיו ובילה את שארית המלחמה באחוזה קטנה שניתנה לו על ידי היטלר. במאי 1945 נעצר על ידי חיילי צבא ארצות הברית בליבק, ונכלא בנירנברג. בספטמבר 1946 הוסגר לצ'כוסלובקיה. הוא נתלה בכלא בפראג באוקטובר 1946 לאחר שנמצא אשם על ידי בית משפט צ'כי בפשעי מלחמה שביצע בשטח צ'כוסלובקיה. הוא נטמן בקבר לא מסומן בבית קברות בפראג.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏מייקל ברליי, הרייך השלישי, היסטוריה חדשה, הוצאת זמורה ביתן ויבנה, 2007, עמ' 589‏