קורניי צ'וקובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קוֹרניי איוואנוביץ' צ'וּקוֹבסקירוסית: Корней Ива́нович Чуко́вский,‏ 31 במרץ 1882 - 28 באוקטובר 1969) היה סופר ומשורר ילדים נודע בשפה הרוסית, ממוצא יהודי. יצירותיו כ"דוקטור אוי-כואב" (מוכר בשם העברי "לימפופו"), "כך ולא כך" (בתרגום לעברית של לאה גולדברג), "הקרוקודיל" ואחרות היו לחביבות על דורות של ילדים דוברי רוסית. הוא גם היה מבקר ספרות ומסאי.

USSR stamp K.Chukovsky 1982 4k.jpg

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם ניקולאי ואסילייביץ' קורנייצ'וקוב. את השם קורניי איבאנוביץ' צ'וקובסקי הוא הגה כשם עט כשעבד בעיתון חדשותי באודסה ב-1901. הוא נולד בסנקט פטרבורג לנערה ממשפחת איכרים מאזור פולטבה, ששמה היה יקטרינה אוסיפובנה קורנייצ'וקובה ולעמנואל סולומונוביץ' לוינסון, יהודי ממשפחה עשירה, ביחסים מחוץ לנישואין. משפחתו של לוינסון לא ראתה בעין יפה את האפשרות שינשא לקורנייצ'וקובה והם נאלצו להפרד. אמו של צ'וקובסקי עברה לאודסה עם אחיו ולוינסון תמך בהם כספית עד שנישא לאישה אחרת. צ'וקובסקי למד בגימנסיום של אודסה ואחד מחבריו לכיתה היה זאב ז'בוטינסקי. בשלב מאוחר יותר נזרק צ'וקובסקי מהמוסד בשל "מקורו השפל" (שכיוון להולדתו מחוץ לנישואין) ולמד לימודים גבוהים בהתכתבות.

הוא למד אנגלית בעצמו ובין השנים 1903-1905 היה כתב עיתון אודסאי בלונדון, אך בילה את מרבית זמנו בספריה הבריטית. כשחזר לרוסיה תרגם יצירות מאנגלית של וולט ויטמן וכתב מספר מאמרי ביקורת על אמנים אירופיים בני זמנו, מה שקנה לו את הכרת חוגי הספרות הרוסית וידידות עם המשורר אלכסנדר בלוק. הוא פרסם כמה כתבים ספרותיים כ"מצ'כוב ועד ימינו" (1908) ו"פנים ומסיכות" (1914) וכתב במגזין סטירי בשם "סיגנל", מה שהביא למעצרו לשישה חודשים בגין "העלבת השלטון".

בברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים קנה לו צ'וקובסקי את מרבית פרסמו כסופר ומשורר לילדים. רבים מסיפוריו עובדו לסרטים מצוירים, לתיאטרון ואף לבלט ואופרה, על ידי סרגיי פרוקופייב.

צ'וקובסקי ערך את כל כתבי ניקולאי נקרסוב ופרסם בשנת 1933 את הספר "משתיים ועד חמש" שהיה למדריך פופולרי להבנת שפתם של ילדים. על פי הכתוב ביומניו, הוא ניצל את הפופולריות של והשפעתו כדי לסייע ליוצרים שנרדפו על ידי השלטונות הקומוניסטיים כאנה אחמטובה, מיכאיל זושצ'נקו, אלכסנדר גאליץ' ואלכסנדר סולז'ניצין. הוא היה הסופר הסובייטי היחיד שבירך רשמית את בוריס פסטרנק לרגל זכייתו בפרס נובל לספרות. בתו, לידיה צ'וקובסקיה, הייתה כותבת, בלשנית והעוזרת של אנה אחמטובה.

בשנת 1962 הוא קיבל את פרס לנין ותואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוקספורד על ספרו "אמנותו של נקרסוב".

בסוף שנות השלושים עבר צ'וקובסקי להתגורר בכפר פרדלקינו ליד מוסקבה, שם מת ונקבר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קרוקודיל (1912) — קורות תנין המטייל ברחובות עיר.
  • קשת בענן (1918)
  • רב-שפם (1922. תר' לייב קופרשטיין בתוך זבובה זהובה [ראה להלן]) — מעשה במקק אימתני שהטיל אימתו על שוכני היער.
  • פלא-עץ (1923. תר' לאה גולדברג, 1942) — מעשה בעץ המצמיח גרביים ונעליים לילדים.
  • זִפְתִינוֹ‏ק (1923. תר' רבקה דוידית, 1939) — הרפתקאות ילד שונא רחצה.
  • זבובינה זמזמינה (1924. תר' לייב קופרשטיין בשם זבובה זהובה, 1944; עינת יקיר בשם זבובה זמזומובה, 1988) — קורות זבובונית, שיתוש אמיץ הצילה מקורי עכביש.
  • הטלפון (1925. תר' בנימין הרושובסקי, 1977) — שיחות טלפון משעשעות עם חיות משונות.
  • תוגת פיודורינו (1926) — קורות תרנגול.
  • בַּ‏‏רְמַ‏לַ‏י (1927. תר' נתן אלתרמן, 1946) — ילדים עורכים מסע באפריקה, פוגשים את "המפלצת בעלת השן הקוצצת" והופכים אותה למוכר רקיקים חביב.
  • דוקטור אוי-כואב (1929. תר' נתן אלתרמן בשם לימפופו, 1943; רפאל ספורטה בשם דוליט בלימפופו [עיבוד], 1958) — מסעו ההרפתקני של רופא-חיות, שיצא לאפריקה לרפא את שוכני היער החולים (בעקבות יו לופטינג ובהתבסס על ד"ר צמח שב"ד).
  • הפרעוש (1930. תר' לאה גולדברג בתוך דבר לילדים, 1939)
  • השמש הגנובה (1934. תר' לייב קופרשטיין, 1944) — מעשה בתנין שבלע את השמש ומעשה בדב שהחזירה למקומה.
  • נכון ולא נכון (1935. תר' לאה גולדברג בשם כך ולא כך, 1954; מרים ילן-שטקליס בשם אבא מצחיקון [בתוך שיר הגדי], 1958; אוריאל אופק בשם כן נכון ולא נכון, 1968) — מעשה בילדה ואביה הצייר המפוזר.
  • לילדים (1945) — כינוס מבחר מיצירותיו.
  • עולם הפוך (1946)
  • סיפורים (1966)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]