קורפוס אפריקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קורפוס אפריקה (Deutsches Afrikakorps) היה קורפוס שריון של הוורמאכט, שלחם בזירת צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה. מפקדו הראשון והבולט ביותר היה הגנרל ארווין רומל.

הקורפוס נוסד ב-19 בפברואר 1941, בעקבות החלטת הפיקוד העליון של הוורמאכט לשלוח ללוב כוח סיוע לצבא האיטלקי, שהותקף על ידי בעלות הברית במבצע מצפן. כוח הסיוע, בפיקודו של ארווין רומל, כלל רגימנט שריון ויחידות נוספות שהרכיבו דיוויזיה קלה. אחרי שכבש את קרנאיקה שבמזרח לוב, הכוח תוגבר בדיביזיית שריון. ב-1 באוקטובר 1941 הדיוויזיה הקלה תוגברה לדיביזיית שריון.

ב-15 באוגוסט 1941 נוסדה ארמיית השריון של אפריקה, שפיקדה על קורפוס אפריקה, שני קורפוסים איטלקיים ויחידות נוספות. רומל מונה למפקד הארמיה, ולודוויג קרובל מונה למפקד קורפוס אפריקה. בעקבות התבוסה בקרב אל עלמיין, כוחות מדינות הציר החלו לסגת לטוניסיה. ב-19 בנובמבר 1942 נוסד בטוניסיה קורפוס חיל רגלים, וב-8 בדצמבר 1942 נוסדה בטוניסיה ארמיית שריון נוספת, בפיקוד הגנרל הנס פון ארנים.

ב-23 בפברואר 1943 ארמיית השריון של אפריקה הועברה לפיקוד איטלקי, ורומל מונה למפקד קבוצת הארמיות של אפריקה, שפיקדה על שתי ארמיות השריון. במרץ 1943 פון ארנים מונה למפקד קבוצת הארמיות, וב-13 במאי 1943 נכנעו הכוחות האחרונים של מדינות הציר בצפון אפריקה.