קורפוס אפריקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קורפוס אפריקה
Pswastika.gif
סמל קורפוס אפריקה
פרטים
מדינה גרמניה הנאצית
שיוך ורמאכט
סוג קורפוס שריון
בסיס האם טריפולי (לוב)
תאריכים וזמנים
הקמה 19 בפברואר 1941
מקים הפיקוד העליון הגרמני
פירוק 13 במאי 1943
מלחמות

המערכה בצפון אפריקה

נתוני היחידה
כוח אדם דיוויזיות הפאנצר ה-15 וה-21
ציוד עיקרי טנקים מדגם פאנצר סימן 2, סימן 3 וסימן 4
פיקוד
מפקדים ארווין רומל
לודוויג קרוול
וולטר נרינג

קורפוס אפריקהגרמנית: Deutsches Afrikakorps, בקיצור DAK) היה קורפוס שריון של הוורמאכט, שלחם בזירת צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה. מפקדו הראשון והבולט ביותר היה גנרל ארווין רומל.

היסטוריה ארגונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורפוס אפריקה הוקם ב-19 בפברואר 1941, בעקבות החלטת הפיקוד העליון של הורמאכט לשלוח ללוב כוח סיוע לצבא האיטלקי בצפון אפריקה, שהובס על ידי הצבא הבריטי במסגרת מבצע מצפן, ולמנוע את נפילת נמל טריפולי לידי הבריטים. כוח הסיוע היה תחת פיקוד גנרל ארווין רומל, מפקד שריון מוכשר, שהוכיח את כישוריו כמפקד דיביזית הפאנצר ה-7 במערכה על צרפת ב-1940. הוא כלל רגימנט שריון ומספר יחידות נוספות שהרכיבו את הדיוויזיה הקלה ה-5. זמן קצר לאחר הגיעו לנמל טריפולי ביצע קורפוס אפריקה התקפת נגד מוצלחת. עד ראשית אפריל 1941 הצליח כוחו של רומל לכבוש מחדש את בליטת קירנאיקה שבמזרח לוב, להגיע לגבול מצרים ולהטיל מצור על הכוחות הבריטיים שהחזיקו בנמל טוברוק. במהלך החודשים הבאים תוגבר כוחו של רומל בדיביזיית שריון נוספת (דיביזיית הפאנצר ה-15), וב-1 באוקטובר 1941 הפכה הדיוויזיה הקלה ה-5 לדיביזיית שריון בשם דיביזיית הפאנצר ה-21.

ב-15 באוגוסט 1941 הקים הפיקוד הגרמני העליון את קבוצת השריון אפריקה, שכללה את קורפוס אפריקה, יחידות גרמניות נוספות ושני קורפוסים איטלקיים. רומל מונה למפקד הכוח הגרמני-איטלקי בצפון אפריקה (שבסוף ינואר 1942 שונה שמו לארמיית הפאנצר אפריקה), ואילו לודוויג קרוול מונה למפקד קורפוס אפריקה. בסוף נובמבר 1941 עברו הכוחות הבריטיים במצרים למתקפה במסגרת מבצע צלבן, ולאחר קרבות קשים הצליחו לאלץ את כוחו של רומל לסגת מבליטת קירנאיקה. אולם בפברואר 1942, לאחר שכוחו תוגבר, שוב ביצע רומל התקפת נגד מוצלחת וכבש מחדש את רוב שטחה של קירנאיקה.

במאי-יוני 1942 תקף רומל את הארמייה השמינית הבריטית, הביס את כוחותיה בקרב גזאלה ואילץ אותה לסגת חזרה לשטח מצרים לאחר שספגה אבידות כבדות. בסוף יוני כבשו כוחותיו את נמל טוברוק, לקחו בשבי כ-30 אלף מחיילי בעלות הברית, וחדרו עמוק לשטח מצרים. התקדמות ארמיית הפאנצר אפריקה נעצרה רק כשהגיעה לקו אל עלמיין, שם נבלמו כוחות הציר על ידי הכוחות הבריטיים בקרב אל עלמיין הראשון, ולאחר מכן הובסו בקרב אל עלמיין השני.

בעקבות תבוסת כוחותיו של רומל בקרב אל-עלמיין השני (23 באוקטובר-3 בנובמבר 1942), החלו כוחות הציר בנסיגה ארוכה לאורך חופי צפון-אפריקה. לאחר נחיתת כוחות בעלות הברית באלג'יריה ובמרוקו בראשית נובמבר, החלו הגרמנים לשלוח תגבורות חזקות לטוניסיה, כדי למנוע את נפילתה לידי בעלות הברית. ב-8 בדצמבר 1942 הוקמה בתוניסיה ארמיית השריון ה-5, בפיקוד הגנרל הנס יורגן פון ארנים. לאחר שכוחו של רומל נסוג אף הוא לטוניסיה החליט הפיקוד הגרמני ב-23 בפברואר 1943 להעביר את הכוח שבפיקודו תחת פיקוד איטלקי, ורומל עצמו מונה למפקד קבוצת הארמיות של אפריקה, שכללה שתי ארמיות של הציר.

במרץ 1943 החליף פון ארנים את רומל כמפקד קבוצת הארמיות, לאחר שהאחרון נקרא לשוב לגרמניה. ב-13 במאי 1943 נכנעו כוחות מדינות הציר בטוניסיה לכוחות בעלות הברית ושרידי קורפוס אפריקה נפלו בשבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]