קו אדום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"הקווים האדומים שלו", מאת רענן לוריא. צוירה לאחר מתקפת נשק כימי של המשטר הסורי, שחצתה את הקו האדום שקבע נשיא ארצות הברית, ברק אובמה

קו אדום הוא ביטוי לתיאורו של גבול שאין לחצותו, ולכן חצייתו מצריכה נקיטה של צעדי חירום לתיקון המצב. הביטוי משמש כמטפורה, אך לעתים, למשל במד מהירות, זהו קו אדום ממשי.

במרוצי מכוניות, "הקו האדום" מצביע בלוח המחוונים על המהירות הבטוחה המרבית שניתן להאיץ במנוע. הביטוי הופיע כבר בשנת 1956 במילון חיל האוויר של ארצות הברית, וככל הנראה תרם השימוש בו בקרב טייסים ונהגים להפצת הביטוי במשמעותו הסמלית על כך שלא ניתן לערוב לבטיחות מרגע שנחצה הקו האדום.

בהקשר מלחמתי מופיע הביטוי בפעולה שכונתה "הקו האדום הדק", במסגרת קרב בלקלווה שנערך במהלך מלחמת קרים בשנת 1854.[1] פעולתם של חיילים סקוטים אדומי מדים בפעולה זו תוארה על ידי עיתונאי כ"פס אדום דק שבקצהו קו של פלדה" ("thin red streak tipped with a line of steel") ולאחר מכן תוארה בשירו של רודיארד קיפלינג, "Tommy",‏[2] כ"קו אדום דק של גיבורים" ( "the thin red line of 'eroes"). בשנת 1935 הופיע הביטוי בסיפורו של ג'ורג' אורוול, "בתו של כומר". בשנת 1962 יצא לאור ספרו של ג'יימס ג'ונס "הקו האדום הדק" שעסק בקרב שנערך במלחמת העולם השנייה.

הביטוי זכה לפרסום בין היתר כאשר נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, השתמש בו באוגוסט 2012 בהתייחסו לשימוש בנשק כימי במלחמת האזרחים בסוריה, אותו תיאר כחציית "קו אדום" שתביא להתערבות אמריקאית.‏[3] גם בישראל משמש הביטוי שנים רבות כמטפורה. בתחילת 1967 הכריזו שר העבודה, יגאל אלון, ומזכ"ל ההסתדרות, אהרון בקר, שהיקף האבטלה הגיע לקו האדום.‏[4] בשנת 1980 קרא חבר הכנסת משה דיין לארצות הברית למתוח "קו אדום" במזרח התיכון, שכל מי שיעבור אותו צפוי לתגובה בכוח של ארצות הברית.‏[5] בשנת 2013 דיבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, באו"ם על קו אדום לתוכנית הגרעין האיראנית, וליווה את דבריו במתיחת קו אדום על גבי איור של פצצה.‏[6]

בישראל משמש הביטוי בנוסף לתיאור הגבול של מפלס הכנרת. לאגם נקבעו "קו אדום עליון" - מפלס מקסימלי שאסור לעבור משום שבמקרה של גאות ישנה סכנת הצפה לאתרים מסביב לאגם, ו"קו אדום תחתון" שמתחתיו אסור לשאוב מהאגם עקב סכנה לפגיעה במערכת האקולוגית ובאיכות המים. הקווים עוגנו בחוק בשנת 1969. בשנת 1969 קבע נגיד בנק ישראל, דוד הורוביץ, קו אדום ליתרות המטבע של ישראל.‏[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכה בר, קווים אדומים באסטרטגיית ההרתעה הישראלית, הוצאת ״מערכות״, צבא הגנה לישראל, משרד הביטחון, 1990

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]