קו צואן ואן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קו צואן ואן
荃灣綫
דלתות זכוכית המונעות גישה למסילות הרכבת כאשר הרכבת אינה נמצאת בתחנה. תחנת סנטרל של קו צואן ואן.
דלתות זכוכית המונעות גישה למסילות הרכבת כאשר הרכבת אינה נמצאת בתחנה. תחנת סנטרל של קו צואן ואן.
מידע כללי
מדינה הרפובליקה העממית של סין
עיר הונג קונג
שם המערכת הרכבת התחתית של הונג קונג
מפעיל תאגיד MTR עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על ההקמה
פתיחת הקו 10-17 במאי 1982
מידע על הקו
אורך הקו 16 ק"מ
רוחב המסילה 1432 מ"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מתח חשמלי חשמול מסילות ברזל במתח ישר של 1500 וולט עריכת הנתון בוויקינתונים
צבע על המפה אדום
מספר התחנות 16
תרשים הקו
קווים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דלתות זכוכית המונעות גישה למסילות הרכבת כאשר הרכבת אינה נמצאת בתחנה. תחנת סנטרל של קו צואן ואן.
תחנת הנסיך אדוארד של קו צואן ואן.

קו צואן ואןאנגלית: Tsuen Wan Line; בסינית: 荃灣綫) הוא אחד מעשרת הקווים של הרכבת התחתית של הונג קונג. הקו מסומן במפות הרכבת התחתית בצבע אדום.

תחנת המוצא של הקו היא תחנת סנטרל באזור סנטרל שבאי הונג קונג. הקו חולף במנהרה מתחת לנמל ויקטוריה, עובר דרך מערב חצי האי קאולון ומגיע לדרום מערב הטריטוריות החדשות של הונג קונג. תחנת הקצה של הקו היא תחנת צואן ואן.

לקו 16 תחנות ומשך הנסיעה לאורכו כ-30 דקות.

מאחר שתחנת המוצא, תחנת סנטרל נמצאת במרכז העסקים של הונג קונג, והקו חולף מתחת לדרך נייתן - דרך ראשית בהונג קונג המהווה מרכז מסחרי ותיירותי, קו זה הוא העמוס בקווי הרכבת התחתית של הונג קונג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו צואן ואן הוא אחד הקווים הראשונים של רשת הרכבות התחתיות של הונג קונג. מהלך הקו המקורי המתוכנן שונה במקצת מהקו שהוקם לבסוף, בעיקר בחלק הקו המצוי בתחום הטריטוריות החדשות - וזאת בשל שינויים במיקום השכונות שנבנו לאור הקו.

המסלול הנוכחי של הקו אושר בשנת 1975 ועבודות הבנייה החלה זמן קצר לאחר מכן. חלק הקו המצוי מתחת לדרך נייתן בחצי האי קאולון הושלמו בשנת 1979. חלק המסילה המגיע לצואן ואן החל לפעול ב-10 במאי 1982.

בעת הקמת הקו נקראו תחנת סנטרל, תחנת יאו מא טיי ותחנת מונג קוק על שם הרחובות העוברים מעליהם: צ'רטר (Chater Road), ווטרלו (Waterloo Road) וארגייל (Argyle Street) בהתאמה. לאחר הקמת הקו שונו שמות התחנות לשמות האזורים בהן הם נמצאות.

תחנת מיי פו נקראה בעת הקמתה "תחנת צ'אנוג שא וואן" (Cheung Sha Wan) ותחנת צ'אונג שא וואן נקראה בשם סו אוק.

תחנת קוואי פונג נקראה בעת פתיחתה בשם לאפ סאפ וואן על שם המפרץ הסמוך לה, ותחנת קוואי הינג נקראה בעת הקמתה קוואי צ'ונג.

מהלך קו צואן ואן

תחנות הקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם התחנה מחוז קישור לקווים אחרים תאריך פתיחה
קו צואן ואן
סנטרל
בעבר נקראה צ'רטר
מרכז ומערב קו האי
קישור לתחנת הונג קונג
בה עוברים קו טונג צ'ונג
והקו המהיר לשדה התעופה
12 בפברואר 1980
(בחלק מקו קוואן טונג)
אדמירליטי קו האי
צים שא צוי יאו צים מונג קישור לצים שא צוי
ובה קו הרכבת המזרחי
31 בדצמבר 1979
(כחלק מקו קוון טונג)
ג'ורדן
יאו מה טיי
בעבר נקראה תחנת ווטרלו
קו קוון טונג 10 במאי 1982
מונג קוק
בעבר נקראה ארגייל
קו קוון טונג
הנסיך אדוארד קו קוון טונג
שאם שוי פו שם שו פו 17 במאי 1982
צ'אונג שא ואן
לאי צ'י קוק
מאי פו
בעבר תחנת לאי ואן
קו הרכבת המערבי
לאי קינג קוואי צינג קו טונג צ'ונג 10 במאי 1982
קוואי פונג
קוואי הינג
טאי וו האו
צואן ואן
צואן ואן צואן ואן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קו צואן ואן בוויקישיתוף