קז'ימייז'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קז'ימייז' (פרבר)
Kazimierz
Kazimierz 07797.jpg
ילדים יהודים עוברים ליד כנסיית קורפוס כריסטי, לפני 1939
מדינה / טריטוריה פולין
מחוז פולין הקטנה
עיר אם קרקוב
קואורדינטות 50°03′6″N 19°56′41″E
אזור זמן UTC +1
מפת תיירות של קז'ימייז'

קז'ימייז'פולנית: Kazimierz, נהגה "קַזִ'ימְיֶישׁ"; ביידיש: קזימיר, קוזימיר או קוזמיר; בלטינית: Casimiria) הוא פרבר של קרקוב, ולשעבר עיר עצמאית ליד קרקוב.

קז'ימייז ידועה בעיקר עקב היותה מקום מושבה של קהילה יהודית ענפה משנת 1495 ועד מחצית מלחמת העולם השנייה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות קרקוב

בתחילת המאה ה-14 כבר הייתה קהילת קרקוב אחת הקהילות היהודיות החשובות ביותר באירופה, קהילה שנהנתה מכתב הזכויות שניתן לה ב-1334 על ידי המלך קז'ימייז' השלישי ("הגדול").

ב-27 במרץ 1335 החליט קז'ימייז' השלישי לתת את חסותו האישית ליישוב קטן שהתקיים על אי בנהר הויסלה ולהקים במקום עיר. העיר נקראה על שמו- קז'ימייז', בלטינית Casimiria. ב-1340 צורף גם היישוב שהתפתח סביב שוק הבקר בבאוול (Bawół), (תרגום שם המקום לעברית הוא תאו) לתחום קז'ימייז' וכך גבולות העיר חפפו את גבולות האי.

המלך העניק לעיר זכויות התואמות את זכויות מגדבורג ובכך הפך אותה למוקד משיכה ליהודים, הן מפולין והן מבוהמיה הסמוכה שהתיישבו בעיר ובנו בה בתי כנסת, הראשון שבהם היה האלטשול. ב-1362 הקים סביב העיר חומות וביצורים, בנה גשר לכוון קרקוב ובנה כנסיות.

בניית הגשר עודדה הקמת בתי מלאכה, בעיקר בתחום עיבוד עורות, שכעת יכלו לשווק את תוצרתם בקלות ונתנה דחיפה כלכלית לעיר. בתי המלאכה השתמשו במלח שהביאו ממכרות המלח בווייליצ'קה הסמוכים.

בשנת 1495 גורשו יהודי קרקוב לקאז'ימייז'. במשך הזמן גדלה קרקוב, וקאז'ימייז' הפכה לשכונה של קרקוב. רק בשנת 1867 הורשו היהודים לגור בכל חלקי העיר קרקוב. תולדות שתי הקהילות קשורות זו לזו.

מאז ימי הביניים הייתה קרקוב מרכז יהודי מן החשובים באירופה. רבי משה איסרליש (הרמ"א 1572-1520) נולד בקז'ימייז', וכיהן כדיין וכראש ישיבה, ובקז'ימייז' כתב את חיבורו ההלכתי הנודע 'המפה' על השולחן ערוך (הגהות הרמ"א).

בשנת 1553 נבנה בעיר בית-הכנסת הרמ"א על שמו של הרב איסרליש, ובשנת 1534 נוסד בעיר בית דפוס עברי של האחים הליץ שהדפיס באותה שנה את ספרו של אשל אנשל: "מרכבת המשנה".

לפי פנקסי המסים‏[1] במחצית המאה ה-16 היו למעלה מאלפיים יהודים משלמי מיסים בקז'ימייז', אולם מתוך ריבוי מוסדות העזרה ההדדית מסיקים כי מספרם היה גבוה משמעותית. מאחר שהמקום היה צר מלהכילם, נאלצו חלקם לבנות את בתיהם מחוץ לחומת העיר.

הקהילה היהודית בקז'ימייז' סבלה רבות ממאורעות המלחמה הפולנית-שבדית, בעת פלישת השבדים לפולין בין בשנים 1655 - 1657, אך לאחר שחרור העיר החלה הקהילה להתאושש אט אט. בין השנים 1815 - 1846 היו קרקוב וסביבתה רפובליקה חופשית עצמאית, דבר שתרם להתפתחות הקהילה. ב-1846 עברה קרקוב כחלק ממחוז גליציה לשלטון הקיסרות האוסטרו-הונגריה.

ב-1880 מילאו את אפיק הנהר באדמה, ליצירת רצף טריטוריאלי בין קרקוב לבין קז'ימייז' ובכך פסק קיומה העצמאי של העיר והיא הפכה לפרבר של קרקוב. בתוואי בו זרם הנהר עובר כיום רחוב Planty Dietlowskie.

במרכז הכיכר מצוי כיום שלט האומר: "לזכר 65,000 יהודי קראקוב והסביבה שנשמדו בשואה".

בתי כנסת ואתרים חשובים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1 - כיכר וולניצה, כיכר השוק
  • 2 - כנסיית קטרינה
  • 3 ו-4 - כנסיות
  • 6 - אלטשול - בית הכנסת הישן, כיום מוזיאון
  • 7 - בית הכנסת של הרמ"א
  • 8 - בית הכנסת אוף ברויגל (בית הכנסת הגבוה)
  • 9- אייזיקשול, בית הכנסת יצחק
  • 10 - בית הכנסת של קופת הקהל
  • 11 - בית כנסת טמפל (עדיין פעיל)
  • 12 - בית העלמין הישן

אלטשול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת הישן

בקז'ימייז' נמצא בית הכנסת הנחשב כעתיק ביותר בפולין ולכן נקרא בית הכנסת הישן. בית הכנסת נבנה בשנת 1364, לפני גירוש יהדות קרקוב לקז'ימייז'. בית הכנסת הישן נבנה בהשפעת אדריכלות גותית ויש לו דמיון לבית הכנסת אלטנוישול בפראג, לכן מניחים כי הקהילה שבנתה אותו הייתה מורכבת מסוחרים שהגיעו מפראג.

בתקופת השואה נהרס בית הכנסת ואוצרות היודאיקה שבו נשדדו על ידי הנאצים. אחרי המלחמה תיקנו את המבנה והפכו אותו למוזיאון היסטורי לתולדות יהדות העיר.

בית הכנסת של הרמ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית כנסת הרמ"א

משפחתו של ר' משה איסרליש הייתה משפחה עשירה. אביו, ישראל, היה סוחר עשיר ובעל קשרים שהצליח לקבל אישור להקים בית כנסת פרטי בשטח שהיה צמוד לבית מגוריו. בשנת שי"ג (1553) בנה ישראל בית כנסת קטן הבנוי מעץ לזכר אשתו. לאחר שבית הכנסת נשרף הצליח לקבל אישור (חריג לאותה תקופה) להקים בית תפילה הבנוי אבן במקום בו שוכן כיום בית הכנסת. בית הכנסת הנוכחי נבנה בשנת 1557 בהשפעת אדריכלות הרנסאנס ושימש כבית תפילה ברציפות עד שבאו הנאצים וחיללוהו.

בית הכנסת אוף ברויגל (הגבוה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית כנסת זה נבנה בשנים 1556-1563 על ידי חתנו של המקובל נתן נטע שפירא בשולי הרובע היהודי של אותה תקופה, בסמוך לשער העיר.

אייזיקשול[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקרא גם בית הכנסת יצחק - Synagoga Izaaka Jakubowicza w Krakowie, נוסד כבית כנסת פרטי בסגנון הבארוק על ידי יצחק יעקל'ס יעקובוביץ' (נפטר ב-1653), סוחר, בנקאי ומנהיג הקהילה היהודית בקרקוב במחצית הראשונה של המאה ה-17. הבנייה ארכה כשש שנים (1638–1644) בגלל התנגדות הכמורה. נחשב כבית הכנסת הגדול והמפואר ביותר בקז'ימייז' וכאחד המבנים המפוארים בעיר כולה. משמש היום כמוזיאון לחיי היהודים בקרקוב. בית הכנסת מוכר בזכות אגדת האוצר מתחת לגשר שמתארת את הרקע לבנייתה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאיר בוסאק, ‏קהילת קרקוב, באתר דעת