קטורה (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קְטוּרָה מופיעה במקרא בספר בראשית בפרשת חיי שרה: "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה" (בראשית פרק כ"ה, פסוק א'). בפשטות הדברים מדובר באשתו השלישית שנשא אברהם לעת זקנותו לאחר שכבר גרש את הגר ושרה נפטרה.

חז"ל חלוקים שמא קטורה זו הגר ונקראת קטורה "על שם שנאים מעשיה כקטֹרת, ושקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם" (רש"י), או שמא היא פלגש אחרת, וכפי פשט הפסוק - לדוגמה, דעת ר' אברהם אבן עזרא.

על פי המשך הפרק בו מוזכרים בני הפלגשים ועל פי דברי הימים א' פרק א שם נאמר "וּבְנֵי קְטוּרָה פִּילֶגֶשׁ אַבְרָהָם", מעמדה של קטורה היה של פילגש.

קטורה ילדה לאברהם ששה בנים: זמרן, יקשן, מדן, מדין, ישבק ושוח. שמות אלה מייצגים שבטים שחיו בספר ארץ ישראל ובחצי האי ערב, כדוגמת המדיינים.

הקיבוץ קטורה שבערבה נקרא על שמה.