קטיפה כחולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קטיפה כחולה
Bluevelvet1986.jpg
כרזת הסרט
שם במקור: Blue Velvet
בימוי: דייוויד לינץ'
הפקה: פרד קארסו
תסריט: דייוויד לינץ'
עריכה: דהנוואי דהאנם
שחקנים ראשיים: קייל מקלכלן
איזבלה רוסליני
דניס הופר
לורה דרן
מוזיקה: אנג'לו בדלמנטי
צילום: פדריק אלמס
חברת הפצה: פרמאונט
הקרנת בכורה: 12 בספטמבר 1986
משך הקרנה: 120 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 6 מיליון דולר
הכנסות: 8,551,228 דולר
פרסים: פרס אינדפנדנט ספיריט
ארבעה פרסי איגוד המבקרים האמריקני
דף הסרט ב-IMDb

קטיפה כחולהאנגלית: Blue Velvet) הוא סרט קולנוע מסוגת מתח בביומיו וכתיבתו של דייוויד לינץ' משנת 1986. בסרט משחקים קייל מקלכלן, איזבלה רוסליני, דניס הופר ולורה דרן. שם הסרט נלקח משיר בעל אותו שם של הלהקה "The Clovers". למרות שבעת יציאתו לאקרנים הסרט קיבל ביקורות קוטלות עם השנים הוא זכה לביקורות חיוביות. לינץ' היה מועמד לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר.

בשנות ה-70 וה-80 אולפני הפקות רבים סירבו להפיק את הסרט עקב המוטיבים האלימים והמיניים שבו. לבסוף אולפנו של המפיק האיטלקי דינו דה-לורנטיס הסכים להפיק את הסרט. הסרטים קטיפה כחולה, ראש מחק (1977) ומלהולנד דרייב (2001) נחשבים לסרטיו הטובים ביותר של לינץ'. המגזין "אנטרטיינמנט ויקלי" דירג אותו כאחד מהסרטים הטובים בכל הזמנים. מכון הסרטים האמריקאי דירג אותו ברשימת סרטי המסתורין הטובים ביותר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רפי בומאנט (קייל מקלכלן) חוזר לבית הוריו כאשר אביו חוטף שבץ. כשהוא חוזר מביקור אצל אביו בבית החולים הוא מגלה אוזן כרותה בשטח ריק בדרך לביתו. ג'פרי מוודח על המקרה לבלש וויליאמס (ג'ורג' דיקרסון). ביתו של הבלש, סנדי (לורה דרן), מתידדת עם ג'פרי והיא מספרת לו שזמרת מועדונים בשם דורותי וואלנס (איזבלה רוסליני) קשורה איכשהו לפרשת האוזן הכרותה. ג'פרי מתחזה למדביר חרקים והוא נכנס לביתה של דורותי. בזמן שמישהו דופק בפתח ביתה הוא גונב מפתח לכניסה לדירתה.

ג'פרי וסנדי נפגשים במועדון שבו דורותי מופיעה. ולאחר מכן הם נוסעים לדירתה של דורותי. ג'פרי מחטט בדירתה של דורותי וכשהיא מגיעה בהפתעה הוא מתחבא בארון בגדים. דורותי שמה לב אליו ומכריחה אותו לצאת ולשכב איתה. מאוחר יותר מגיע פרנק בוטס (דניס הופר) שמתנהג באלימות כלפי דורותי בעוד שג'פרי מביט מארון הבגדים.

ג'פרי מגלה שפרנק מחזיק בבנה ובעלה של דורותי. בסוף הסרט ג'פרי יורה בפרנק ומאחד בין דורותי לבנה.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהסרט נחשב לסרט מסתורין יש רבים המחשבים אותו לסרט אפל עקב הטכניקות הספציפיות של הז'אנר; פאם פאטאל, נבל בלתי ניתן לעצירה, התלבטות מוסרית של הגיבור הראשי וצילום בטכניקות של סרט אפל. הבמאי דייוויד לינץ' השתמש במוטיבים שהוא עתיד להשתמש בהם בסרטיו העתידיים כמו דמויות בעל הפרעות נפשיות והדגשת העולם המקוטב.

הסרט הושפע רבות מהסרטים; "צל של ספק" (1943), "ליל הצייד" (1955) ו"פסיכו" (1960). הפסיכולוגית לורה מולבי הגדירה את היחסים בין דמויות הראשיות הסרט כתסביך אדיפוס. הסצנה שבו המצלמה מתקרבת לנמלים בתחילת הסרט ומציאת האוזן מסמלות את הסכנה בעוד שאדום החזה מסמל אהבה ושלום.

"קטיפה כחולה" משקף, בהרבה מובנים ולמרות המבנה החידתי שלו, התבגרות מינית ונפשית של נער. זו איננה יד המקרה שאביו של ג'פרי, מר בומונט, "מנוטרל" מייד בפתיחה, באמתלה לא ברורה שיש בה יסודות ילדותיים- כולל האופן שבו הוא נראה בבית החולים לאחר מכן. ג'פרי, שמגיע ללמברטון בגלל נפילתו למשכב של אביו, פוגש את אמו בדמותה של דורותי- שעובדת היותה אם היא נדבך מרכזי באישיותה ומהווה את אחד ממאפייניה המרכזיים, ואת אביו בדמותו של פרנק . הוא מפתח, ממש כמו אדיפוס בימי הזוהר, משיכה מינית אל דורותי, ובהמשך שאיפתו מתרכזת בלהציל אותה מפרנק, שמצידו מפרק במכות את האיום הצעיר והרענן (להלן: ג'פרי). בסופו של דבר, ג'פרי שב לזרועותיה של סנדי (נערה בת גילו אליה הוא "מטה" את משיכתו המינית לאמו) ודורותי מתחרפנת סופית.

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנג'לו בדלמנטי הלחין את פסקול הסרט. הפסקול משלב מוזיקה אפלה, שירי פופ ומוזיקה קלאסית. המגזין "אנטרטיינמנט ויקלי" דירג את פסקול הסרט ברשימת הפסקולים הטובים ביותר בכל הזמנים. זהו שיתוף הפעולה הראשון של בדלמנטי ודייוויד לינץ'. הם שיתפו פעולה שנית בסרט "אינלנד אמפייר" (2006).

  • Main Title" 1:27"
  • Night Streets/Sandy and Jeffrey" 3:42"
  • Frank" 3:34"
  • Jeffrey's Dark Side" 1:48"
  • Mysteries of Love" 2:10"
  • Frank Returns" 4:39"
  • Mysteries of Love" 4:41"
  • Blue Velvet/Blue Star" 3:14"
  • Lumberton U.S.A./Going Down to Lincoln" 2:13"
  • Akron Meets the Blues" 2:40"
  • Honky Tonk, Pt. 1" 3:09"
  • In Dreams" 2:48"
  • Love Letters" 2:36"
  • Mysteries of Love" 4:22"

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים במונטריאול באוגוסט 1986 ולאחר מכן הוא השתתף בתחרות בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו בספטמבר באותה שנה. ב-19 בספטמבר הסרט יצא לאקרנים בתפוצה נרחבת ב-98 בתי קולנוע בארצות הברית. בסוף השבוע לצאתו הסרט הכניס כ-789,409 דולר. בסיכום הכנסותיו הסרט הכניס כ-8,551,228 דולר בארצות הברית בלבד.

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר עבור דייוויד לינץ'. בנוסף הסרט היה מועמד לשני פרסי גלובוס הזהב; התסריט הטוב ביותר עבור לינץ' ושחקן המשנה הטוב ביותר עבור דניס הופר.

איזבלה רוסליני זכתה בפרס אינדפנדנט ספיריט לשחקנית הטובה ביותר. בנוסף הסרט היה מועמד בעוד שישה קטגוריות; הסרט הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, הצילום הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר עבור לורה דרן והשחקן הטוב ביותר עבור הופר. הסרט זכה בארבעה פרסי איגוד המבקרים האמריקני; הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, שחקן המשנה הטוב ביותר עבור הופר והצילום הטוב ביותר.

מכון הסרטים האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרוצת השנים מכון הסרטים האמריקאי דירג הסרט בכמה מרשימותיו:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]