קטניות

הקטניות (שם מדעי: Fabaceae, לעתים Leguminosae) היא משפחת צמחים בעלי פרחים הכוללת שלוש תת-משפחות:

• קסאלפיניים - קבוצה פאראפילטית, הקדומה מבין תתי-המשפחות
• מימוסיים - קבוצה מונופילטית, התפתחה מהקסאלפיניים
• פרפרניים - קבוצה מונופילטית, התפתחה מהקסאלפיניים

מאפיינים

המאפיין העיקרי של הקטניות הוא התרמיל (legume), פרי שמוצאו משחלה עילית בעלת עלה שחלה יחיד. לפרחי הקטניות צורות שונות, אך הם תמיד פנטמריים, כלומר חלקיהם עומדים בדורים של חמש. עלי לוואי קיימים בדרך כלל בצידי הפטוטרת, ובסיס הפטוטרת מעובה במידת מה על פי רוב.

לקטניות תכונה ייחודית של קיבוע חנקן אטמוספירי, בעזרת חיידקים סימביוטיים המכונים ריזוביום (rhizobia), החיים על שורשיהן. לתכונה זו חשיבות רבה באקולוגיה ובחקלאות, משום שהיא מאפשרת את העשרת הקרקע בחומרי הזנה, לאחר שנצרכו על ידי גידולים חקלאיים או על ידי הפרעה כגון שריפה. תכונה זו גורמת גם לתכולת חלבון גבוהה יותר בקטניות, בהשוואה לצמחים אחרים.

שימושים

לקטניות (אפונה, אגוזי אדמה, שעועית, חמצה, פול, בקיה, תלתן ודומיהם) שימושים חשובים בחקלאות, כמאכל לבני אדם, וכן כצמחי מספוא לבהמות. הזרעים שלהן בעלי ערך תזונתי גבוה, הכולל חלבונים, פחמימות, סיבים, וויטמינים שונים מקבוצת ה-B.

שקי קטניות בשוק

בישול

בחברות שונות, נהוג להשרות קטניות לפני בישולן מסיבות שונות, וזה בכדי:

• קיצור זמן הבישול, סיבה זו הייתה נפוצה יותר בעבר, כאשר חיסכון בגז או חומר בעירה היה מן הנדרש.
• כאשר הקטנית צריכה להתבשל עם קטנית או מזון אחר, (שזמן בישולו קצר יותר). יש שיעדיפו להמיר השרייה בהרתחה מוקדמת של הקטנית, כדי לחסוך זמן. במסעדות מזרחיות נהוג להשאיר קטניות כגון חומוס או פול להשרייה, יום לפני, או מס' שעות לפני פתיחת המסעדה לאורחים, מסיבות מגוונות.

איסור קטניות בפסח

ערך מורחב – איסור קטניות

בתקופת חג הפסח נוהגים היהודים הדתיים האשכנזים שלא לאכול קטניות. ההגדרות של קטניות במנהג זה שונות מההגדרות המקובלות בביולוגיה המודרנית. דוגמה לכך היא אורז, שגם חלק מיהודי מרוקו נוהגים שלא לאכול בפסח, בתור 'קטנית' בהגדרה הלכתית.

בישראל

קטניות בצמחי הבר של ישראל

כבמקומות רבים אחרים בעולם, לקטניות מקום חשוב בצמחיית הבר של ארץ-ישראל. מבחינה מספרית, 313 מינים של קטניות צומחות בר בארץ, ומבחינה איכותית, כמה מהמינים הם שולטים בבית הגידול שלהם ומאפיינים אותם- כדוגמת:

• שיטה סלילנית- מאפיינת ערוצים בנגב ומדבר יהודה
• חרוב מצוי- מעצים הבולטים והמצויים במישור החוף והשפלה
• קידה שעירה- מין נפוץ האופייני לגריגות בכל החבל הים-תיכוני.

יש לציין שחלק ממיני הקטניות בארץ הם אנדמיים לארץ ישראל, כדוגמת תלתן דגול.