קיזילאירמאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קיזילאירמאק
161 Egriköprü.07.2006 resize.JPG
גשר אגרי
אורך 1,150 קילומטר
גובה מוצא הנהר 2,000 מטר
ספיקה ממוצעת 184 מ"ק לשנייה
שפך הים השחור
מדינות באגן הניקוז טורקיה
הנהר כקו הגבול ביו פרס ומדי ללידיה במאה ה-6 לפנה"ס

קיזילאירמאק (טורקית Kızılırmak - "הנהר האדום") הוא הנהר הארוך בטורקיה. מוצאו של הנהר ברמת אנטוליה, סמוך לעיר סיווס. הוא זורם דרומה ומערבה ולאחר מכן פונה צפונה ומזרחה בקשת גדולה, ונשפך אל הים השחור בדלתה שהוא יוצר, בין הערים סינופ ממערב וסמסון ממזרח. בדלתת הנהר מספר אגמים קטנים, והיא נחשבת לבית הגידול החשוב ביותר לציפורים בטורקיה. מחקרים לאורך עשרים שנה גילו כי ספיקתו הממוצעת של הנהר עומדת על 184 מ"ק לשנייה, אך זו נעה בין עשירית מכמות זו לבין כמות גדולה פי תשעה (1673 מ"ק לשנייה). הנהר אינו משמש לשייט אך שבעה מפעלים הידרו-אלקטריים נבנו לאורכו ומפיקים חשמל ממימיו. שמו של הנהר נובע מגוון אדמדם שמעניקה לו תכולת המתכות הגבוהה שבמימיו.

ביוונית נקרא הנהר "אליס" (Άλυς) (או "האליס"), מילה שמקורה במילה היוונית למלח. החתים כינוהו "מראסנטיה" (Marassantiya) או מראסנטה (Marassanta). בתקופה זו שימש הנהר את גבולה הצפוני של לב האימפריה החתית, ולאחר מכן סימן את גבול תחום השפעתן של אשור ומדי. בעת העתיקה נחשב הקיזילאירמאק לקו הגבול שבין אסיה הקטנה לבין יתר חלקי יבשת אסיה. בשנת 585 נערך קרב האליס סמוך לנהר והוא שימש כקו הגבול בין לידיה לבין הממלכה האחמנית, עד שכורש חצה אותו והגיע עד לחופי הים האגאי בשנת 547 לפנה"ס.

על שמו של הנהר נקראת להקת זמר טורקית ידועה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]