ג'ילונג (טאיוואן)
| |||
 | |||
| פוטומונטז' של ג'ילונג | |||
| מדינה |
 טאיוואן | ||
|---|---|---|---|
| פרובינציה | טאיוואן | ||
| ראש העיר | Hsieh Kuo-liang | ||
| רשות מחוקקת |
מועצת עיריית ג'ילונג  | ||
| נפות בעיר | 7 | ||
| בירת העיר |
Zhongzheng District | ||
| שטח | 132.8 קמ"ר | ||
| גובה | 10 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 367,264[1] (2020) | ||
| ‑ צפיפות | 2,766 נפש לקמ"ר (2020) | ||
| קואורדינטות | 25°07′42″N 121°44′31″E / 25.12825°N 121.7419°E | ||
| אזור זמן | UTC +8 | ||
| אתר העיר | |||
 | |||
  | |||
ג'ילונג (בסינית: 基隆市) היא עיר פרובינציאלית בפרובינציית טאיוואן במדינת טאיוואן. העיר שוכנת בחוף הצפוני של האי טאיוואן והיא מוקפת ממזרח, מדרום וממערב על ידי הרשות המקומית המיוחדת ניו טאיפיי. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020 אוכלוסיית העיר מנתה 367,264 תושבים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזור בו נמצאת כיום ג'ילונג היה מיושב על ידי אנשי שבט קטגלן, משבטי הילידים באי טאיוואן.
האירופאים הראשונים שהגיעו לאזור היו אנשי משלחת ספרדית ב-1626, שהקימו בו מבצר ששימש כמוצב של הקולוניה איי הודו המזרחית הספרדיים, שבירתה הייתה מנילה. ב-1642 חברת הודו המזרחית ההולנדית כבשה את המוצב הספרדי והיא שלטה באזור עד 1668, למעט תקופה בין 1661 ו-1663 כששלטה בו ממלכת טונגנינג. לאחר שההולנדים ראו שהאזור לא משתלם רווחית למסחר שלהם, הם עזבו אותו מרצונם ב-1668.
בהמשך השתלטה על האזור שושלת צ'ינג. ב-1863 נפתח בג'ילונג, שנודעה אז כג'ה-לאנג (雞籠廳), נמל שתרם להתפתחותה המהירה של העיר. העיר המשיכה להתפתח הודות לגילויים של מצבורי זהב ופחם באגן הניקוז של נהר ג'ילונג. בסביבות 1878 שם העיר שונה לג'ילונג, שמשמעו "אדמה עשירה ומשגשגת".
ב-1 באוקטובר 1884, במהלך מלחמת סין–צרפת, העיר נכבשה על ידי כוחות צרפת. בהמשך המלחמה התרחשו עוד מספר קרבות באזור, עד שעם סיומה ב-1885 היא הוחזרה לידי הסינים.
במסגרת הסכם שימונוסקי ב-1895 העיר, כמו יתר טאיוואן, הועברה לשליטת האימפריה היפנית. במהלך השלטון היפני העיר התפתחה עד שהפכה לאחת מערי הנמל החשובות בטאיוואן. במהלך השלטון היפני השם שונה ל"קירון" והיא קיבלה מעמד של עיירה. ב-1924 היא קיבלה מעמד של עיר.
במהלך מלחמת העולם השנייה העיר הייתה אחת המטרות העיקריות באזור של בעלות הברית והן הפציצו אותה קשות והחריבו אותה. ב-1945, לאחר המלחמה, טאיוואן הוחזרה לידי הרפובליקה הסינית. ג'ילונג קיבלה את שמה הקודם, קיבלה מעמד של עיר פרובינציאלית, שוקמה וחזרה להיות אחד הנמלים העיקריים של טאיוואן.
ממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינה מנהלית ג'ילונג מחולקת ל-7 נפות (בסינית: 區) אשר כל אחת מהן מחולקת לתת-נפות עירוניות (בסינית: 里). הנפה ג'ונְגְגֶ'נְג (中正區) היא המרכז השלטוני של העיר.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלכלת העיר מסתמכת בעיקר על הנמל שלה, כמו גם על כריית פחם באזור שלה.
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיר נמצאים מספר מוסדות להשכלה גבוהה, בהם אוניברסיטת האוקיינוס הלאומית של טאיוואן, מכון גִ'ינְג-גְווֹ לניהול ובריאות (經國管理暨健康學院) ומכון צ'ונְגְיוּאוּ לטכנולוגיה (崇右技術學院).
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקולוד, הפיליפינים- דבאו סיטי, הפיליפינים
קורפוס כריסטי, טקסס, ארצות הברית- רוזמיד, קליפורניה, ארצות הברית
- סולט לייק סיטי, יוטה, ארצות הברית
- יאקימה, וושינגטון, ארצות הברית
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ילונג (באנגלית)
ג'ילונג, ברשת החברתית פייסבוק- ג'ילונג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ניו טאיפיי  טאיג'ונג | |||||||||
| 1 | ניו טאיפיי | ניו טאיפיי | 4,365,947 |  גאושיונג  טאיפיי | |||||
| 2 | טאיג'ונג | טאיג'ונג | 3,033,840 | ||||||
| 3 | גאושיונג | גאושיונג | 2,734,275 | ||||||
| 4 | טאיפיי | טאיפיי | 2,594,581 | ||||||
| 5 | טאויואן | טאויואן | 2,441,064 | ||||||
| 6 | טאינאן | טאינאן | 1,875,076 | ||||||
| 7 | שינג'ו | שינג'ו | 499,468 | ||||||
| 8 | ג'ילונג | ג'ילונג | 367,264 | ||||||
| 9 | ג'יאיי | ג'יאיי | 252,028 | ||||||
| 10 | ג'וביי | שינג'ו | 223,017 | ||||||