קייל יוהנסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קייל יוהנסון נושא את האנס אלסר, שותפו לתוארי אליפות העולם בזוגות ב-1967 ו-1969
קייל יוהנסון משחק, עם פניו למצלמה

קייל גונאר יוהנסוןשבדית: Kjell Gunnar Johansson;‏ 5 באוקטובר 1946 - 24 באוקטובר 2011) היה שחקן טניס שולחן שבדי.

יוהנסון, שכונה "הפטיש" ("Hammaren") בשל הנחתותיו החזקות, היה מפורצי הדרך (יחד עם האנס אלסר (Hans Alsér) שנהרג בתאונה אווירית ב-1977) שהביאו את טניס השולחן השבדי לצמרת האירופית והעולמית בשנות ה-60 וה-70 ובכך סלל דרך לטניסאי שולחן שבדיים נוספים דוגמת: סטלאן בנגטסון (Stellan Bengtsson), אולף בנגטסון (Ulf Bengtsson), מיקאל אפלגרן (Mikael Appelgren), יורגן פרסון ( Jürgen Persson), יאן אובה ולדנר ופטר קארלסון. יוהנסון, יליד העיר אסקילסטונה (Eskilstuna), זכה להישגים רבים באליפות העולם בטניס שולחן ובאליפות אירופה בטניס שולחן, במיוחד בתחרויות הזוגות.

ב-1965 זכה יוהנסון בפרס מדלית הזהב של סוונסקה דאגבלאדט (Svenska Dagbladets guldmedalj) - פרס המוענק מדי שנה על ידי היומון השבדי סוונסקה דאגבלאדט לספורטאי השבדי בעל ההישג הספורטיבי הבולט באותה שנה. יוהנסון נודע בהגינותו הרבה. באליפות העולם בסטוקהולם ב-1967 פיגר יוהנסון מול הסובייטי סטניסלאב גומוזקוב במערכה השלישית והמכריעה 20:19. בכדור שלאחר מכן פסק השופט לטובת יוהנסון שהישווה ל-20:20 והשחקן הסובייטי לא מחה. יוהנסון ניגש לשופט ואמר לו שהכדור של גומוזקוב פגע בשולחן. השופט הפך את החלטתו וכך ניצח גומוזקוב במערכה ובמשחק כולו. על מעשהו זה זכה יוהנסון בגביע ההגינות בספורט של יוניצף.

ב-1970 נוצח יוהנסון על ידי הישראלי יוסף שיפמן במסגרת התמודדות בין נבחרות שבדיה וישראל שנערכה בישראל. נבחרת שבדיה שהייתה אז אלופת אירופה ניצחה 1:5. ניצחונו של שיפמן על יוהנסון, שהיה באותה עת אלוף שבדיה ושותף לתואר העולמי בזוגות גברים, זכה לכותרות בישראל.‏[1][2]

נפטר באקשה (Eksjö) בגיל 65 לאחר מחלה קצרה. לדברי בני משפחתו, אימוניו הארוכים והמפרכים בזמן היותו ספורטאי פעיל פגעו בבריאותו והביאו לכך שמפרישתו ב-1977 ועד מותו סבל מכאבים.‏[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ש.סדן, שיפמן ניצח את השבדי יוהנסון, מעריב, 26 באפריל 1970
  2. ^ ראיון עם פימה בוריס, 23 בנובמבר 2005
  3. ^ ”Hammaren” död, אפטונבלדט, 25 באוקטובר 2011