קיימן גמדי של קיווייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgקיימן גמדי של קיווייה
Brauen Glattstirnkaiman Paleosuchus palpebrosus.jpg
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: זוחלים
סדרה: תנינאים
משפחה: אליגטוריים
סוג: קיימן גמדי
מין: קיימן גמדי של קיווייה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Paleosuchus palpebrosus
תחום תפוצה
Paleosuchus palpebrosus Distribution.png

קיימן גמדי של קיווייה (שם מדעי: Paleosuchus palpebrosus) הוא מין בסוג קיימן גמדי.

הקיימן הגמדי של קיווייה הוא המין הקטן ביותר במשפחת האליגטוריים. אורכם של הזכרים הוא כ-1.3 עד 1.5 מטרים, ושל הנקבות כ-1.2 מטרים. משקלם נע בין 6 ל-7 ק"ג. תוחלת חייו של קיימן גמדי של קיווייה נעה בין 20 ל-40 שנה ולעתים אף יותר. המין נפוץ בדרום אמריקה וחי באזורים המיוערים של אגני הניקוז של האמזונאס והאורינוקו.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם העברי והאנגלי של הקיימן מתייחס לתיאורו הראשון שנעשה על ידי הזואולוג הצרפתי ז'ורז' קיווייה. שמו המדעי Paleosuchus palpebrosus מורכב מצמד מילים שמקורן ביוונית ולטינית. Paleosuchus, שהוא גם השם המדעי של הסוג קיימן גמדי כולו, פירושו "קרוקודיל עתיק", והוא נגזר מהמילים היווניות palaios (שפירושה "ישן\עתיק") + soukhos (שפירושה "קרוקודיל"). palpebrosus, פירושו "בעל חלל עין גרמי" (קרי: בעל עצמות בולטות בחלל העין). המילה נגזרת מהמילים הלטיניות palpebra (שפירושו "חלל עין") + osus (שפירושו "מלא ב"). השם מתייחס לעצמות הבולטות שבחלקו העליון של חלל העין של הקיימן (ראו תמונה).

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזונתו של הקיימן הגמדי של קיווי תלויה במיקומו הגאוגרפי ומשתנה גם עם התבגרותו. הקיימנים הצעירים ניזונים בעיקר מחסרי חוליות כמו סרטנאים וחסילונים, וגם מראשנים וצפרדעים קטנות. הבוגרים מוסיפים לתזונתם גם דגים, יונקים קטנים וזוחלים. תזונתו של הקיימן גמישה והוא מסוגל לשנותה בהתאם להיצע.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשו של קיימן גמדי של קיווי

תקופת החיזור חלה בתום העונה היבשה. הזכרים מבצעים טקסי חיזור מורכבים יחסות, הכוללים קולות מגוונים ותנועות גוף. הגעה של פרט לבגרות מינית תלויה בממדיו הפיזיים לא פחות משהיא תלויה בגילו; הבגברים מגיעים לבגרות מינית רק לאחר שאורכם מגיע ל-1.1 מטרים, והנקבות מוכנות להטיל צאצאים רק לאחר שאורכן מגיע למטר אחד. ההזדווגות עצמה מתרחשת לרוב במים רדודים, וההליך עשוי להימשך החל מדקות ספורות וכלה במספר שעות או אף יום שלם. מרבית הנקבות בטבע מסוגלות להטיל ביצים רק פעם אחת בשנה. בכל פעם מטילה הנקבה בין 10 ל-25 ביצים. עוד קודם לכן נבנים קינים מצמחים, בוץ וחול, שבמרכזם גומחה קטנה. הביצים מוטלות בתוך הגומחה ומכוסות באדמה ובצמחים. לאחר כ-90 יום בוקעות הביצים, והנקבה ששומעת את קול צאצאיה מסירה את הכיסויי ומשחררת את הצאצאים לחופשי.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיימן הגמדי של קיווייה הוא מין חברתי בעיקרו. פרטים מעבירים מסרים זה לזה בעזרת קולות, תנועות גוף, ריחות, ומגע פיזי. הקיימנים עשויים לחיות לבד, בזוגות או בקבוצות קטנות. במחקרים נמצא כי קיימת היררכיה בתוך הקבוצה, כשהפרטים האגרסיבים ביותר הם גם הדומיננטיים שבקבוצה. עוד נמצא כי על אף קיום חיכוכים בקבוצה, אלו מדרדרים רק לעתים נדירות לידי עימות פיזי. כשפרט ירגיש מאוים הוא יגיב בניפוח גופו ובהשמעת קולות לאות הרתעה.

תחום נוסף שנחקר הוא מידת הדאגה ההורית של הקיימן לצאצאיו. נמצא, כי למרות ששני בני הזוג בונים את הקן יחדיו ולרוב שומרים על הביצים באגרסיוויות עד לבקיעתן, הרי שלאחר הבקיעה הזכרים נוהגים לעזוב, ואילו הנקבות נשארות עם צאצאיהן זמן מועט יחסית של מספר שבועות בלבד, ולרוב גם לא שבות לקן לאחר מכן כדי לבדוק את מצבם של הצאצאים.

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית המין מונה למעלה ממיליון פרטים,[1] ומצב שימורו מוגדר על ידי הארגון IUCN כללא חשש. חרף מידותיו הקטנות אין לקיימן טורפים רבים, וזאת בשל קשקשיו הרבים והקשים המהווים שריון ומעניקים לו הגנה. בנוסף, על אף שבחלק מהמדינות הציד הוא חוקי, לא נרשמה ירידה חריגה במספר הפרטים. ברם, המין אינו חף מסכנות, שהעיקריות הן הרס בתי הגידול וזיהום אזורי המחיה (שנגרם, לדוגמה, מפעילות מכרות הזהב באזור).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קיימן גמדי של קיווייה, באתר CROCODILIAN SPECIES LIST