קיימן שחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgקיימן שחור
Jacaré Açú.jpg
מצב שימור

מצב שימור: תלוי שימור (CD)
Status iucn2.3 CD-he.svg

מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: זוחלים
סדרה: תנינאים
משפחה: אליגטוריים
סוג: קיימן שחור
מין: קיימן שחור אמאזוני
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Melanosuchus niger
תחום תפוצה
Range of Melanosuchus niger.PNG

קיימן שחור אמאזוני (שם מדעי: Melanosuchus niger), מין יחיד בסוגו (קיימן שחור, Melanosuchus) שבמשפחת האליגטוריים. בית הגידול של מרבית הקיימנים השחורים הוא אזורים של נהרות ואגמים גדולים באמזוניה שבאמאפה שבברזיל, וכן בגינאה ובגיאנה הצרפתית, אולם אין ידוע על קיימנים שחורים צפונית לסורינאם. בעבר היה נפוץ, אך ניצוד בשל עורו עד שכמעט הוכחד, וכיום הוא מצוי ברשימת "תלוי שימור" בקטגוריה של 'סיכוי הכחדה נמוך'. על פי ערוצי המדע הוא הקדום במיני התנינאים ששרדו עד ימינו. קיומו המשוער של מין זה, עומד על כ-200 מיליון שנה, והוא מוגדר כמאובן חי.[דרוש מקור]

גודל ומראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיימן השחור מגיע לאורך מרבי של 5 עד 6 מטרים. ישנם מספר דיווחים על קיימנים שחורים באורך של למעלה מ-6 מטרים. מאחר שאליגטור ממוצע רק לעתים רחוקות עובר את אורך ה-5 מטרים נחשב הקיימן השחור לתנינאי הגדול בדרום אמריקה והמין הגדול ביותר במשפחת האליגטוריים. בנוסף, הוא גדול יותר מכל הטורפים הזוחלים ביבשת. הוא דומה בצורתו לאליגטור האמריקני, אולם הוא קרוב יותר ליתר הקיימנים מאשר אליו. עובדה זו מוצאת ביטוי בחוטמו הרחב של הקיימן השחור. צבעם של הקיימנים השחורים כהה, וראשם מעט בהיר יותר. כשהם קטנים, ראשם הוא בצבע אפור, ובמהלך גדילתם הוא הופך לחום. על גופם יש בצעירותם שורות של נקודות בהירות, אולם אלו דוהות עם הזמן. עם זאת, הן אינן נעלמות לחלוטין, כפי שקורה אצל תנינים אחרים. צבע עורו הכהה מסייע לו בהסוואה בציד הלילי שלו, ועשוי לעזור לו גם בספיגת חום. אורכם הממוצע של הזכרים הבוגרים הוא 4.5 מטרים, בעוד שאורכן הממוצע של הנקבות קטן במטר.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיימן השחור ניזון מדגים, כולל פירנות, מציפורים, צבים ויונקים הבאים לשתות מהמים כמו איילים וקפיברה.שיניהם בנויות לאחוז את הטרף, אך לא לקרוע אותו, ולכן הם מטביעים את טרפם ובולעים אותו שלם. פרטים בוגרים עשויים אף לטרוף טפירים ואנקונדות. היגואר הוא טורף ידוע של כל סוגי הקיימנים כולל קיימנים שחורים צעירים וגם האנקונדה ותנין אמריקאי עשויים לטרוף אותם, לפרטים הבוגרים מעל 4 מ' כנראה אין טורפים‏[1].

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל הטלה קיימות בין 50 ל-60 ביצים, כאשר משך הבשלתן אורך כ-30 ימים. בין האיומים שניצבים בפני הביצים - קופים כדוגמת קוף סנאי ואפילו יגואר. האמא תעזור להעביר את התנינים הקטנים למים ואף תעזור בפיצוח הביצה לאלו שמתקשים לצאת ממנה. האמא תשאר ותשמור על צאצאיה למס' חודשים. נקבת הקיימן השחור מזדווגת רק אחת לשנתיים-שלוש.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו קישורים חיצוניים כדי לצפות בסרטון על יגואר טורף קיימן שחור

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]