קילוף עור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קילוף עור או בשמו העממי והלועזי "פילינג", הינו הליך קוסמטי בו תאי עור מתים מוסרים מהשכבה העליונה של העור ותאים חדשים נחשפים למתן מראה בריא וצעיר יותר. קילוף עור יכול להתבצע במספר דרכים ביניהם מקלחת פשוטה, סיבון באמצעות לופה, שימוש בחומרים כימים או קילוף באמצעות לייזר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריונים מתארים תהליכי קילוף עור שהתבצעו עוד במצרים העתיקה בערך ב-3000 לפנה"ס. נשים מצריות היו מושחות את גופן בחומרים רבים: עור של בעלי חיים ומלח לקילוף מכני של העור וחלב חמוץ ושאריות של ענבי יין לקילוף כימי של העור. בתחילת המאה ה-19 החלו סלוני יופי באירופה וצפון אמריקה לבצע טיפולי קילוף עור ללקוחותיהם באמצעות "נוסחאות סודיות" שהיו כנראה חומצות מוחלשות ממקור צמחי. בשנות ה-50 של המאה ה-20 החלו רופאים לבצע טיפולי קילוף עור מבוססי חומצת פנול וחומצת אצטט-טרי-כלורית (TCA). לבסוף, בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלו רופאים להשתמש בלייזר בטיפולי קילוף עור כתחליף לטיפול בחומצות.

סוגים של קילוף עור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את פעולת קילוף העור לארבעה סוגים:

קילוף יומיומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זוהי הפעולה הבסיסית אותה מבצעים במקלחת (לפעמים באופן לא מודע). כאשר אנו מתקלחים ומסבנים את גופנו את מורידים משכבת האפידרמיס תאי עור מתים אשר צברו לכלוך וחושפים תאי עור חדשים. ניתן לייעל את התהליך על ידי שימוש בסבון ו/או לופה.
יתרונות: נפוץ, קל לביצוע, עלות אפסית.
חסרונות: השפעה נמוכה יחסית לטיפולים מתקדמים יותר, דורש טיפול יומיומי.

קילוף מבוסס חומרי טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קילוף מבוסס חומרי טבע או בשמו העממי "פילינג טבעי" הוא טיפול הכרוך במריחת חומרים ממקור אורגני ו/או מינרלי על העור. חומרים אלו יכולים להיות בעלי אפקט מכני של גירוד העור (כמו גרגירים) או חומצות המסירות את שכבות העור העליונות (חומצות מהצומח). סוגי הפילינג הטבעי הם:

  • קילוף מכני - בשיטה זו מגורד העור עם גרגירים קשיחים, בדרך כלל גרגירי משמש, גרנולה או קריסטלים שונים. השפעתו של הקילוף היא שיפור זרימת הדם וספיחת לכלוך ושומנים.
יתרונות: קל לביצוע, ניתן להכנה וביצוע בבית, זול.
חסרונות: השפעתו נעלמת מהר ויש לחזור על הטיפולים לפחות פעם בשבוע.
  • קילוף שטחי - בשיטה זו משתמשים בחומצות אלפא הידרוקסי הממוצות מפירות וירקות כמו תפוחי עץ, אפרסק, עגבניות, פפאיה ועוד. חומצות הפרי מגיעות עד לכ-12% מהתכשיר עצמו והן החומר הפעיל בקילוף. הטיפול משפר את זרימת הדם והזרימה הלימפטית. על ידי מריחת החומר מספר פעמים ברציפות, ניתן להגיע לקילוף עדין של העור לשם חידושו.
יתרונות: קל לביצוע, זול, מצריך טיפול רק פעם בחודש - חודשיים.
חסרונות: מבוצע רק על ידי קוסמטיקאית או רופא, המכשיר אינו יעיל בריפוי צלקות והדבר מצריך טיפולים עמוקים יותר.
  • קילוף עמוק מבוסס חומרי טבע - תכשיר זה הוא תערובת שבבי צמחים יבשים עם פתיתי אלמוגים ותמציות של פירות והוא משלב קילוף מכני ואנזימתי כאחד. לאחר הטיפול אין להיחשף לשמש למשך יממה. יומיים אחרי הטיפול יתחיל קילוף העור בפועל ויימשך יומיים נוספים. השפעתו הוא חידוש העור, מבהיר כתמים של פצעי בגרות, מגביר את מחזור הדם ומערכת הלימפה, הגברת חילוף החומרים בעור, קילוף של שכבות העור העליונות (אפידרמיס), מבלי להגיע לשכבת הדרמיס. בנוסף הטיפול גם משטח קמטוטים עדינים ומיישר צלקות קטנות.
יתרונות: קל לביצוע,מצריך טיפול רק פעם במספר חודשים, משיג תוצאות טובות בסיכון מועט.
חסרונות: מבוצע רק על ידי קוסמטיקאית או רופא, אינו יעיל בריפוי צלקות עמוקות.

קילוף כימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קילוף כימי או "פילינג כימי" הוא טיפול הכרוך בשימוש בחומצות כימיות כגון חומצת פנול וחומצת אצטט-טרי-כלורית (TCA). טיפולים אלו יוצרים כוויות בדרגות קלות עד דרגה שתיים וגורמות לגוף לקלף מעליו את שכבות העור תוך יצור שכבות חדשות (שוב, בדומה לכוויה). מכיוון שהליך יצירת כוויות הוא עדין ובעל סיכונים רבים, רק רופאים מוסמכים לבצע קילוף כימי. לעתים, יש אף צורך בביצוע הרדמה מקומית באזורים המיועדים לקילוף כימי.

  • קילוף כימי קל - פעולה זו תתבצע על ידי שימוש בחומצת אצטט-תלת-כלורית (T.C.A) בריכוזים נמוכים (20%-35%). הרופא ימרח את התמיסה על העור ויצור כוויה כימית קלה עם כאב מינימלי. לאחר כ-5 ימים העור יתחיל להתקלף ובעקבותיו כתמים על העור יתבהרו, זרימת הדם והמערכת הלימפתית תשתפר.
יתרונות: אינו פוגע במלנוציטים ולכן גם בעלי עור כהה יוכלו לבצעו, כמעט ולא כואב.
חסרונות: מבוצע רק על ידי רופא, אינו יעיל בריפוי צלקות, אחרי הטיפול דורש כשבוע של אי חשיפה לשמש או שימוש בקרם הגנה בעל מקדם גבוה.
  • קילוף כימי בינוני - שימוש בריכוזים גבוהים יותר של חומצת אצטט-תלת-כלורית (T.C.A), כ 35%-50% או בריכוזים נמוכים (עד 10%) של חומצת פנול יתנו אפקט של קילוף כימי בינוני. בדומה לקילוף הקל, הרופא ימרח את התמיסה על העור ויצור כוויה כימית. הדבר כרוך בכאבים אך נמשך רק מספר דקות. לאחר כ-5 ימים שכבת האפידרמיס תתחיל להתקלף למשך יומיים עד ארבעה ימים נוספים. תוצאות הטיפול הם הבהרת כתמי שמש וזקנה, החלקת קמטים קטנים, החלקת העור ובניה מחדש של סיבי קולגן ואלסטין.
יתרונות: כאב קצר ולא משמעותי, תוצאות הטיפול מחזיקות מעמד כשנה.
חסרונות: מבוצע רק על ידי רופא, ישנה סכנה של זליגת החומצה לשכבת הדרמיס ועקב כך, פגיעה במלנוציטים ולכן בעלי עור כהה לא יוכלו לבצע טיפול זה. אחרי הטיפול דורש כחודש של אי חשיפה לשמש או שימוש בקרם הגנה בעל מקדם גבוה.
  • קילוף כימי עמוק - טיפול זה יתבצע בעיקר עם חומצת פנול בריכוזים גבוהים מ-10% או חומצת אצטט-תלת-כלורית (T.C.A) בריכוז הגבוה מ-50%. בניגוד לטיפולים האחרים, טיפול זה מכוון לקילוף כולל של שכבת האפידרמיס וקילוף חלקי של שכבת הדרמיס. מכיוון שהטיפול כרוך ביצירת כוויה מדרגה שתיים, הרדמה מקומית היא צורך חיוני למניע כאבים מיותרים. הטיפול עצמו אורך כחצי שעה שלאחריו יכוסה המטופל במסיכת אטומה ליומיים כהגנה מזיהומים ויאושפז לשלושה ימים. לאחר כשבועיים יתקלף העור ויחשוף עור חדש ונטול כתמים מכל סוג: כתמי לידה, שמש, נמשים, זקנה וכו'. בנוסף מקטין הטיפול את גודלם ועומקם של צלקות וקמטים.
יתרונות: הטיפול בעל התוצאות המשמעותיות ביותר מכל סוגי הטיפולים, מחזיק מעמד למעלה מ-5 שנים ולעתים למעלה מעשור, זול יותר ממתיחת פנים.
חסרונות: מבוצע רק על ידי רופא בחדר ניתוח, דורש הרדמה, אשפוז והחלמה, לאחר הטיפול נדרשת אי חשיפה לשמש במשך חצי שנה או לחלופין שימוש בקרם הגנה בעל מקדם גבוה.
מנועי טיפול: הטיפול יעיל רק לבעלי עור בהיר. בעלי פיגמנטים כהים (כדוגמת שחורים) או צהובים (כדוגמת סינים או אינדיאנים) אינם יכולים לעבור טיפול שכזה מכיוון שהקילוף יבהיר את האזור המטופל באופן ששונה משמעותית משאר הגוף. בנוסף הטיפול אינו מומלץ לאנשים מבוגרים מאוד עקב קבלת מראה פלסטי מידיי לאחר הטיפול.

קילוף באמצעות לייזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קילוף עור באמצעות לייזר הוא בעיקרון זהה לקילוף הכימי. הכוויה נוצרת על ידי קרן לייזר במקום חומצות ופרט לכך רוב המאפיינים זהים. יתרונו של הלייזר על הקילוף הכימי הוא במתן מראה אחיד יותר וביטול אפקט "פני החרסינה" שלעתים נוצר בקילוף כימי עמוק. חסרונו של הלייזר על הקילוף הכימי הוא במחיר היקר יותר, הטיפול מכאיב יותר ולעתים הוא כרוך בהרדמה כללית על מכלול סכנותיה.

הסיכונים שבטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שטיפולי קילוף יומיומיים וטיפולי קילוף טבעיים הם בעלי השפעה מועטה יחסית וכפועל יוצא כמעט נטולי סיכון, טיפולי הקילוף הכימי והלייזר טומנים בחובם סכנות לא מעטות:

  • טיפול לא מקצועי - מטפל שאינו מיומן בטיפולים אלו ואינו בעל התמחות ברפואת עור או כירורגיה פלסטית עלול לגרום לנזקים רבים כתוצאה משימוש לא נכון בחומצות או לייזר. בין הנזקים ניתן למנות: יצירת צלקות או כתמים חדשים ומתן גוון לא אחיד לעור החדש כתוצאה מהרס פיגמנטים. שימוש לא זהיר בחומצות חזקות עלול אף במיקרים קיצוניים לגרום להשחתת הפנים.
  • הרדמה כללית - בטיפולי קילוף עמוק מבוסס לייזר נהוג להרדים את המטופל הרדמה מלאה. הרדמה מלאה מבוצעת רק על ידי רופא מרדים מומחה ולא על ידי המנתח עצמו. להרדמה מלאה ישנם מספר חסרונות וסיבוכים אפשריים ועלולה במקרים קיצוניים אף לגרום למוות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.