קילימנג'רו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קילימנג'רו
ET804.jpg
הקילימנג'רו, ‏ 2004
גובה 5,895 מטר. ההר הגבוה באפריקה
רכס הרים קילימנג'רו
סוג הר הר געש רדום
מספר הר געש =0202-15
התפרצות אחרונה אין ברשומות. מקומיים טוענים שהתפרץ לפני 170 שנים
העפלה ראשונה 1889, על ידי האנס מאייר ולודוויג פורטשלר
מסלול ההעפלה הקל צעידה
קואורדינטות 3°4′33″S 37°21′12″E
הפארק הלאומי קילימנג'רו
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Kilimangiaro1809.jpg
סביון ענק בקילימנג'רו
מדינה Flag of Tanzania.svg טנזניה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1987, לפי קריטריון 7
מפת האזור

הפסגה

קילימנג'רו (סווהילי Kilima Njaro, כלומר "הר נג'ארו") הוא ההר הגבוה ביותר באפריקה, והוא מתנשא לגובה של 5,895 מטרים. ההר הוא הר געש רדום ופסגתו כמו רוב שטחו שוכנים בצפונה של טנזניה. חלק ממורדותיו הצפוניים נמצאים בשטחה של קניה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר הקילימנג'רו רחב מאוד והוא משתרע על כ-80 קילומטרים. יש לו שלושה לועות עיקריים, שהגבוה בהם הוא לוע אוּהוּרוּ (5,895 מטרים), שֵׁם שמשמעותו בסווהילי - "חירות". שני הלועות האחרים הם לוע מוונזי (5,149 מטרים) ולוע שירה (3,962 מטרים).

הקילימנג'רו כהר געש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שהתפרצות געשית בהר לא צפויה בזמן הקרוב, מדענים חוששים מהתפרצות פתאומית כפי שאירעה בהר סיינט הלנס וכן מפגיעת מטיילים מלבה ומהידרדרות סלעים כפי שאירע בעבר, שיצרו מכתש בצדו המערבי של ההר. מעולם לא תועדה התפרצות הר הגעש, אך מקומיים טוענים שהוא התפרץ לפני 170 שנים לערך.

חוקרים מצאו שרידי לבה ובזלת שמקורן בהתפרצות שאירעה במאות השנים האחרונות כ-400 מטרים מראש ההר, עובדה המעידה על פעילות וולקנית ענפה. לעתים ההר פולט עדיין אדים בעלי ריח גופרית.

הטיפוס להר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדם הראשון שהגיע לפסגה הגבוהה ביותר (אוהורו) היה יוהנס קיניאלה לואאו (Johannes Kinyala Lauwo), אשר טיפס להר מספר פעמים ושימש מדריך לטיפוס ה"רשמי" הראשון לפסגת ההר של המטפס הגרמני האנס מאייר והמטפס האוסטרי לודוויג פורטשלר ב-6 באוקטובר 1889. על שמו נקרא המכתש במרכז ההר- "מכתש לואאו".

היעלמות הקרחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות נמסים הקרחונים שבראש ההר. קרחונים אלה נוצרו לפני 11,700 שנה, במהלך עידן הקרח האחרון. במהלך מאה השנים האחרונות נמסו למעלה מ-80% מהקרחונים [1].

מחקר שנעשה בשנת 2002 על ידי אוניברסיטת מדינת אוהיו מעריך שכל הקרחונים יימסו עד שנת 2020 ואולי אף קודם לכן [2]. להיעלמות הקרחונים השפעה רבה על הסביבה ועל משטר המשקעים האזורי.

משערים, הן במחקר זה והן במחקרים אחרים כי סיבת ההפשרה היא התחממותו הגלובלית של כדור הארץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש פסגות הקילימנג'רו והאתרים הסמוכים לו ממערב ( עיבוד ממוחשב של תצלומי לווין)
Magnify-clip.png
שלוש פסגות הקילימנג'רו והאתרים הסמוכים לו ממערב ( עיבוד ממוחשב של תצלומי לווין)


Flag of Tanzania
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בטנזניה

הפארק הלאומי סרנגטיהפארק הלאומי קילימנג'רו • הריסות קילווה קיסיוואני וסונגו מנארהסטון טאוןאזור השימור נגורונגורושמורת הצייד סלוסאתרי אמנות הסלע בקונדואה

שבע הפסגות

אוורסט (אסיה) • אקונקגואה (אמריקה הדרומית) • הר מקינלי (אמריקה הצפונית) • קילימנג'רו (אפריקה) • מון בלאן (אירופה) • אלברוס (אירופה) • וינסון מסיב (אנטארקטיקה) • פונצ'אק ג'איה (אוקיאניה) • קושצ'ושקו (אוסטרליה)