קים ג'ונג-און

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זהו שם קוריאני; שם המשפחה הוא קים.
קים ג'ונג-און
(8 בינואר 1983; פיונגיאנג, קוריאה הצפונית) (בן 31)
שם בשפת המקור 김정은
מדינה קוריאה הצפונית
מפלגה מפלגת הפועלים הצפון קוריאנית
בת-זוג

רי סול ג'ו

שושלת קים
תואר המזכיר הראשון של מפלגת הפועלים של קוריאה
שליט קוריאה הצפונית ה-3
תקופת כהונה 19 בדצמבר 2011 (שנתיים ו-44 שבועות)
הקודם בתפקיד קים ג'ונג-איל
קים ג'ונג-און בקריקטורה של הארי קיין
קים ג'ונג-און בקריקטורה ספרדית מ-2013

קים ג'ונג-און או קים ג'ונג-וון‏‏ (בקוריאנית: 金正恩 김정은; נולד ב-8 בינואר 1982 או 1983[1])) הוא מנהיג קוריאה הצפונית החל מ-2011.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קים הוא הצעיר משלושת בניו (הידועים) של קים ג'ונג-איל, מנהיגה הקודם של צפון-קוריאה. יש לו שני אחים וככל הנראה רק אחות אחת, אף כי היו גם שטענו שהיו לאב, קים ג'ונג איל עד שבעה ילדים מארבע נשים שונות‏[2]. אימו של קים, קו יונג-הי, הייתה רעייתו האחרונה של הנשיא הקודם.

קים התחנך בבית הספר הבינלאומי Liebefeld Steinhölzli school, בית ספר פרטי קטן ליד ברן, שווייץ, שם היה על פי הדיווחים תלמיד בינוני למדי, שקט וחובב כדורסל, אוהד של ה"שיקגו בולס" האמריקאית. אחותו הצעירה קים יו ג'ונג ( Kim Yo Jong) למדה ככל הנראה גם היא באותו בית ספר באותה תקופה יחד עמו. היא נחשבת כיום על פי דיווחים שונים כמס' 2 שלו, או לפחות כממלאת מקומו האפשרית‏[2]. ב-2000 חזר לצפון-קוריאה וב-2002 החל את לימודיו באוניברסיטה על שם קים איל-סונג, מכון ההכשרה הצבאית הגבוה ביותר בצפון קוריאה.

ב-2006 דווח לראשונה כי קים ג'ונג-און בן ה-23 עשוי להיות המנהיג הבא של צפון קוריאה ולא אף אחד מאחיו הבוגרים יותר כפי שסברו קודם לכן. כעבור שלוש שנים, ב-8 במרץ 2009 דיווחה רשת ה-BBC כי קים ג'ונג-און הציג את מועמדתו בבחירות לפרלמנט של צפון קוריאה (אסיפת העם העליונה)‏‏‏[3], אולם בהמשך הוא לא הופיע ברשימת הנבחרים‏‏‏[4]. לאחר הבחירות קיבל קים ג'ונג-און דרגה ב"מועצת ההגנה הלאומית" (צבא קוריאה הצפונית)‏‏‏[5] וביוני 2009 התפרסם בעיתון הדרום קוריאני ג'ונגאנג דיילי, כי מועמדותו של קים ג'ונג-און, בנו האהוב של קים ג'ונג-איל, כיורשו של מנהיג צפון קוריאה הועברה לאישור מפלגת הפועלים של קוריאה הצפונית (המפלגה הקומוניסטית), וזו אישרה את המועמד.

בספטמבר 2010 מונה קים לחבר הוועד המרכזי וסגן ראש הוועדה הצבאית של מפלגת השלטון, תוך שהוא מקבל דרגת גנרל בצבא והופך בכך רשמית לאיש מס' 2 במדינה לאחר אביו השליט הכל יכול‏[6].

ב-19 בדצמבר 2011, יומיים לאחר מות אביו, הוכרז כי קים יהיה יורשו. הוא מונה לתפקיד המנהיג באופן רשמי לאחר הלווית אביו ב-28 בדצמבר 2011. בטקס האזכרה לג'ונג איל, הכריז נשיא קוריאה הצפונית, קים יונג נאם ש"החבר המכובד קים ג'ונג און הוא המנהיג העליון של מפלגתנו, צבאינו ומדינתנו שירש את האידאולוגיה, המנהיגות, האישיות, המעלות והאומץ של החבר הדגול קים ג'ונג איל". ב-30 בדצמבר 2011, בחרו חברי הכינוס הרביעי של ועידת המפלגה את ג'ונג און לתפקיד החדש שנוצר בשבילו "המזכיר הראשון של מפלגת הפועלים של קוריאה".

שליט צפון-קוריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת כהונתו של קים הודיעה צפון-קוריאה על הסכמה לכאורה לחדול מניסויים גרעיניים ומשיגורי טילים בתמורה לסיוע הומיניטרי‏[7]. לזה התווסף סממן ריכוך נוסף כביכול - קים ג'ונג-און נשוי לרי סול ג'ו, לשעבר זמרת ומעודדת. הופעתה בציבור נחשבה בשעתו כסימן להפשרה מסוימת במשטר הצפון-קוריאני, משום שעמדה בניגוד מוחלט להיעדר כל מידע כמעט על בני משפחתם של שליטי צפון קוריאה עד אז, הן קים איל סונג המייסד והן קים ג'ונג איל בנו, אביו של קים ג'ונג און.

בניגוד לשני סימנים כביכול אלה, בפברואר 2013, כשנה בלבד לאחר עלייתו לשלטון, ביצעה צפון-קוריאה ניסוי גרעיני שלישי‏[8]. בין לבין, עם או בלי קשר, כחצי שנה קודם לכן, ב-19 ביולי 2012 העלה קים את עצמו לדרגת מרשל - הדרגה הצבאית הגבוהה במדינה, מפגין בכך ומשלים את ביצור מעמדו החזק והבלעדי בעצם, במדינה‏[9].

מועצת הביטחון של האו"ם החליטה אחרי הניסוי האטומי השלישי הזה על החרפת הסנקציות נגד צפון-קוריאה וזו מצידה הודיעה בעקבות זאת על ביטול הסכם שביתת הנשק עם דרום קוריאה‏[10], איימה במתקפה גרעינית נגד ארצות הברית כמכה מקדימה[11] ובהמשך הודיעה על הכנסת סוללות הטילים האסטרטגיים ל‫כוננות תקיפה נגד ארצות הברית‏[12]

בתחילת חודש אוקטובר של שנת 2013 קיבל קים ג'ונג און תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה המלזית HELP‏[13].

ב-13 בדצמבר 2013 הודיעה צפון קוריאה באופן רשמי כי סוכל ניסיון הפיכה במדינה וכי מנהיג הקשר, דודו של קים, ג'נג סונג ת'אק (Jang Song Thaek), שהיה עד אז מס' 2 בכוחו במדינה, הוצא להורג‏[14].

בספטמבר 2014 נראה קים בסרטון הסברה צפון-קוריאני כשהוא מהלך בצליעה. ההסבר הרשמי שניתן היה שהוא סובל מ"אי נוחות". לאחר מכן נפוצו בדרום קוריאה הסברים שונים לאירוע, החל ממחלת השיגדון (Gout) ממנה הוא סובל כביכול ועד לשבר בקרסול עקב משקלו. הוא לא נראה בפומבי במשך כארבעים יום מאז אותו סרטון והדבר עמד בסתירה קיצונית לנוכחותו הכמעט תמידית באמצעי התקשורת הצפון-קוריאניים עד אותו מועד‏[15]. ההעדרות בלטה במיוחד בחגיגות יום העצמאות ה-69 של צפון-קוריאה, שחל ב-10 באוקטובר 2014 ואשר הציפייה הייתה שלפחות בהן הוא ייראה בפומבי כפי שנראה בשנה הקודמת. ב-14 באוקטובר הוא נראה שוב, כשהוא נעזר במקל לצורך הליכתו‏[16].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יש ידיעות סותרות על שנת לידתו
  2. ^ 2.0 2.1 "Is Kim Jong Un's sister Kim Yo Jong in charge?",‏ 9 באוקטובר 2014, CNN
  3. ^ בחירות בצפון קוריאה כתבת רשת ה-BBC
  4. ^ קים ג'ונג איל אינו מופיע ברשימת הנבחרים כתבה באתר בלומברג
  5. ^ קים ג'ונג-איל מחזק את הצבא כתבת רשת FOX
  6. ^ כל המידע הנ"ל מסתמך על ידיעות של סוכנויות הביון של דרום קוריאה והשערות כאלה ואחרות, מאחר שאף מידע מהנ"ל לא פורסם בכלי התקשורת של צפון קוריאה.
  7. ^ ‫אי-פי, ארה"ב: צפון קוריאה הסכימה לחדול מהניסויים הגרעיניים ומשיגורי הטילים, באתר הארץ, 29 בפברואר 2012‬
  8. ^ ‫אי-פי, רויטרס, צפון קוריאה ערכה ניסוי גרעיני שלישי, באתר הארץ, 12 בפברואר 2013.‬
  9. ^ רויטרסקים ג'ונג און מינה את עצמו לדרגה הגבוהה ביותר בצבא, באתר הארץ, 19 ביולי 2012‬
  10. ^ בשל הסנקציות: צפון קוריאה מבטלת שביתת הנשק עם סיאול, באתר וואלה!, 8 במרץ 2013‬
  11. ^ צפון קוריאה מאיימת: נפציץ בגרעין את ארצות הברית, באתר וואלה!, 7 במרץ 2013‬‬
  12. ^ צפון קוריאה: כוננות תקיפה נגד בסיס ארה"ב בהוואי, באתר וואלה!, 26 במרץ 2013‬
  13. ^ באתר וואלה ניוז
  14. ^ "'Thrice-Cursed Acts of Treachery'? Parsing North Korea's Report on the Execution of Kim Jong Un's Uncle",‏ 13 בדצמר 2013, The Atlantic
  15. ^ "Where Is Kim Jong Un?",‏ 7 באוקטובר 2014, The Atlantic
  16. ^ "He's back! But what has Kim Jong-un been up to?",‏ 14 באוקטובר 2014, The Independent