קים פילבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בול דואר סובייטי, שהוצא לזכרו של קים פילבי ב-1990

קים פילביאנגלית: Kim Philby;‏ 1 בינואר 1912 - 11 במאי 1988), היה איש צמרת המודיעין הבריטי, שריגל למען ברית המועצות.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קים פילבי נולד בשנת 1912 בהודו בשם הרולד אדריאן פילבי, כבנו של סנט ג'ון פילבי, מזרחן ודיפלומט בריטי נודע שכיהן באותה עת כשופט בהודו. הכינוי "קים", שבו היה מוכר כל ימיו, נלקח מגיבור הרומן קים שכתב רודיארד קיפלינג.

בראשית שנות השלושים למד פילבי באוניברסיטת קיימברידג' ונודע כבעל דעות מרקסיסטיות. בשנת 1933 גויס פילבי לק.ג.ב. (שאז נקרא "או גה פה או"). פילבי ושלושה סטודנטים אחרים שגויסו לק.ג.ב., דונלד מקלין, גאי ברג'ס ואנתוני בלאנט נודעו לימים בשם "רשת קיימברידג'".

כדי להסוות את פעילותם כסוכנים סוביטיים, פעלו הארבעה במסווה של אנשי ימין קיצוני. בפרוץ מלחמת האזרחים בספרד בשנת 1936 יצא פילבי לספרד ככתב של הטיימס הלונדוני ובמשך שנתיים שיגר ללונדון כתבות אוהדות לגנרל פרנסיסקו פרנקו ולכוחות הלאומנים. בשנת 1938 העניק לו פרנקו אות הצטיינות צבאי.

חברו לרשת של פילבי, גאי ברג'ס, שהיה כבר בשירות המודיעין הבריטי, הצליח בשנת 1940 להכניס את פילבי לשירות המודיעין. גם יתר חברי הרשת הצליחו להתקבל לשירות.

בשנת 1940 ערק לארצות הברית ולטר קרביצקי, סוכן בכיר של הביון הסובייטי, ומסר לאמריקאים פרטים על 61 סוכנים סוביטיים שפעלו בבריטניה. בינואר 1940 הועבר קרביצקי לבריטניה ונחקר על ידי המודיעין הבריטי. בין היתר מסר תיאור של שתי "חפרפרות", שאת שמותיהם לא ידע אך היטיב לתאר את דמותם ואת הרקע שלהם. התיאורים תאמו את דמויותיהם של דונלד מקלין וקים פילבי, אך המודיעין הבריטי לא היה משוכנע בזיהוי ולא המשיך בחקירה.

בשנת 1943 התמנה פילבי כאחראי על ענייני ספרד, איטליה, צרפת ואפריקה בשירות הביון הבריטי.

במהלך מלחמת העולם השנייה היה פילבי האחראי על אימוני סוכני ה-SOE, זרוע החבלה של המודיעין הבריטי. באוקטובר זכה פילבי, הסוכן הסובייטי, להתמנות כאחראי על האגף הסובייטי של השירות הבריטי.

בשנת 1945 ערק פקיד צופן בשגרירות הסובייטית בקנדה בשם איגור גוזנקו, וגילה כי בידיו ראיות לכך שרשת ריגול סובייטית פועלת בבריטניה. העניין הועבר דווקא לטיפולו של פילבי, איש הרשת. עדותו של גוזנקו הביאה למעצרם של 22 סוכנים בבריטניה ו-15 סוכנים בקנדה. גוזנקו מסר כי גם בתוככי ה-MI5 פועל סוכן סובייטי, אך הבריטים סירבו להאמין לכך.

לאחר תום המלחמה, בשנת 1949, הגיע פילבי לוושינגטון לשמש כאיש הקשר של המודיעין הבריטי עם סוכנויות הביון האמריקאיות, ה-FBI וה-CIA.

בשנת 1950 נשקלה מועמדותו של פילבי לתפקיד ראש שירות המודיעין הבריטי, אך עדויותיהם של ולטר קרביצקי ואיגור גוזנקו, על אף שלא אומתו, לא נשכחו ורחשו מתחת לפני השטח. גם מעברו החד של פילבי, בשנות השלושים, מהשקפות מרקסיסטיות מוצהרות לפעילות בימין הקיצוני ולתמיכה בפרנקו, היו גורם מחשיד והמינוי לא יצא אל הפועל.

בשנת 1951, כאשר התעורר חשד כי ברג'ס ומקלין הם סוכנים סובייטיים, נעלמו עקבותיהם (רק בשנת 1956 התגלה כי ערקו לברית המועצות).

פילבי נחשד כי הוא האיש שגילה לברג'ס ולמקלין את דבר החשדות נגדם ובזה גרם להימלטם. פילבי נקרא לחזור ללונדון לחקירה אך הצליח להערים על חוקריו. יחד עם זאת לא נוקה כליל מן החשדות ולא הוחזר לוושינגטון, אלא יצא לביירות בירת לבנון ככתב של שני עיתונים בריטיים ובאופן חלקי כסוכן חצי עצמאי של השירות. בביירות היה פילבי בשנת 1956 שותף להכנות למבצע מוסקיטר שנועד לכבוש את תעלת סואץ על ידי כוחות בריטניה וצרפת, במקביל ובתאום עם מבצע קדש הישראלי.

בשנת 1955 דיווח העיתון האמריקאי "ניו יורק סנדי ניוז" כי פילבי הוא מרגל סובייטי. ראש הממשלה אנתוני אידן סירב להשיב לשאילתה בעניינו של פילבי שהועלתה בבית הנבחרים הבריטי. שר החוץ הרולד מקמילן פרסם הודעה המטהרת את פילבי, ולפיה פילבי מילא את תפקידיו בצורה כשרונית ומצפונית. פילבי עצמו מסר הודעה המכחישה מכל וכל קשרים עם קומוניסטים. חבר בית הנבחרים שהעלה את השאילתה נאלץ לחזור בו מדבריו.

בדצמבר 1961 ערק לבריטניה מרגל סובייטי בשם אנטולי גוליצין ומסר לחוקריו על קיומה של רשת ריגול סובייטית בבריטניה, אותה רשת שברג'ס ומקלין היו חברים בה. עדותו גרמה לחידוש החקירה נגד פילבי. שניים מחבריו לשירות של פילבי נשלחו לביירות לשכנעו להתוודות על היותו סוכן סובייטי. פילבי, שחש כי הטבעת מתהדקת סביבו, ברח ב-23 בינואר 1963 מביירות במטוס סובייטי והגיע למוסקבה. תחילה התקבלה עריקתו על ידי מפעיליו הסוביטיים בחשד שהוא ביים את עריקתו, ולמעשה עבד בשירות המודיעין הבריטי. רק בראשית שנות השמונים, כשהסובייטים השתכנעו סופית כי בעריקתו לא שימש סוכן בריטי, התמנה פילבי כיועץ לק.ג.ב.

בשנת 1988, באחרית ימיו, העניק פילבי ראיון לעיתון הבריטי "סאנדיי טיימס" בו הצדיק את בגידתו במולדתו בכך שבשנות השלושים לא האמין בכוחן של מדינות המערב להתגבר על גרמניה הנאצית ועל איטליה הפשיסטית, והאמין כי רק בכוחה של ברית המועצות להביסן.

את שארית ימיו בילה פילבי כגמלאי בברית המועצות. הסובייטים העניקו לו את "אות לנין" [דרוש מקור] והכריזו עליו כ"גיבור ברית המועצות"[דרוש מקור]. בשנת 1968 פרסם פילבי במוסקבה את ספר זכרונותיו My silent war, שהופיע בתרגום לעברית בשם "המרגל מבית". בספרו הודה כי היה סוכן סובייטי במשך שלושים שנה.

קים פילבי מת בשנת 1988. לאחר מותו, בעקבות פירוקה של ברית המועצות וחשיפת מסמכים חסויים של הק.ג.ב., התברר כי שירותיו של פילבי לא הועילו רבות לסובייטים, מאחר שהמידע שהעביר התקבל במוסקבה בפקפוק משום שהיה בעיניהם "טוב מדי מכדי להיות אמיתי".

איש השירות החשאי הבריטי דייוויד קורנוול אשר עבד תחת כיסוי דיפלומטי בבון במהלך המלחמה הקרה, נחשף בעקבות מידע שהעביר פילבי לסובייטים. בעקבות זאת התפטר קורנוול מן השירות והפך לסופר תחת שם העט ג'ון לה-קארה. את ספרו רב המכר "החפרפרת" ביסס באופן חופשי על סיפורו של פילבי, אם כי בספר הוא מכונה ביל היידון, ופרטי תפיסתו שונו לחלוטין. תמונה קרובה יותר למציאות ניתן למצוא בספרו של גרהם גרין (בעצמו סוכן-לשעבר, שעבד תחת פיקודו של פילבי) - "הגורם האנושי", שבו נקראת הדמות המבוססת על פילבי - מוריס קאסל.

ספרו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קים פילבי, המרגל מבית - סיפורו של רב מרגלים סובייטי, הוצאת מערכות, 1971.