קים קלייסטרס
| קים קלייסטרס | |
|---|---|
| מדינה | |
| מקום לידה | בליצן, בלגיה |
| גובה | 1.74 מטר |
| יד חובטת: | ימין (חבטת גב היד בשתי הידיים) |
| מקצוענית משנת: | 1997 |
| סה"כ פרסים שצבר/ה: | 24,250,348 $ |
| יחידים | |
| דירוג שיא: | 1 (11 באוגוסט 2003) |
| זכיות בטורנירים: | 44 (41 בסבב ה-WTA ו-3 בסבב ה-ITF) |
| זוגות | |
| דירוג שיא: | 1 (4 באוגוסט 2003) |
| זכיות בטורנירים: | 14 (11 בסבב ה-WTA ו-3 בסבב ה-ITF) |
| שיאי גראנד סלאם | |
| זכיות: זכיות: 4 | |
| אליפות אוסטרליה הפתוחה | זכייה (2011) |
| אליפות צרפת הפתוחה | גמר (2001, 2003) |
| וימבלדון | חצי גמר (2003, 2006) |
| אליפות ארצות הברית הפתוחה | זכייה (2005, 2009, 2010) |
קים קלייסטרס (פלמית: Kim Clijsters, להאזנה (מידע · עזרה), נולדה ב-8 ביוני 1983) היא שחקנית טניס מקצוענית מבלגיה. דורגה בשנת 2004 במקום הראשון בעולם בסבב ה-WTA, דירוג בו היא החזיקה גם בשנים 2006 ו-2011. מדורגת כיום (ינואר 2012) במקום 30 בעולם.
קלייסטרס זכתה ב-4 תוארי גרנד סלאם, 3 באליפות ארצות הברית הפתוחה (2005, 2009, ו-2010) ואחד באליפות אוסטרליה הפתוחה (2011).
קלייסטרס מחזיקה בשיא הזכיות בטורנירי גראנד סלאם כאמא, 3 במספר, וחולקת את השיא עם מרגרט קורט.
תוכן עניינים |
חייה הפרטיים [עריכה]
קלייסטרס נולדה בבליצן, לימבורג, בחלק הפלמי של בלגיה. היא בת לליי קלייסטרס, כדורגלן לשעבר, ולאלס ונדקטסביק, אלופת בלגיה בהתעמלות לשעבר. ב-4 בינואר 2009, נפטר אביה של קלייסטרס מסרטן העור. קלייסטרס טוענת כי "קיבלה גמישות של מתעמלת מאמה ורגלי כדורגלן מאביה". אחותה הצעירה של קים, אלקה, סיימה את 2002 כאלופת הזוגות בסבב הנוער של ה-ITF, ופרשה מטניס ב-2004 בעקבות בעיות גב.
בדצמבר 2003 התארסה עם הטניסאי לייטון יואיט מאוסטרליה. בעקבות האירוסין, זכתה קלייסטרס לכינוי "Aussie Kim" (קים האוסטרלית) מהאוהדים האוסטרלים. השניים נפרדו ב-2004 ולא התחתנו.
קלייסטרס נישאה לכדורסלן העבר הבלגי בריאן לינץ' ב-13 ביולי 2007 בעיר מגוריה ברי שבבלגיה. לינץ' משמש כיום כמנהלה האישי. ב-27 בפברואר 2008 נולדה בתם הראשונה של קים ובריאן, ג'אדה אלי.
סגנון המשחק [עריכה]
עד פרישתה, קלייסטרס נחשבה לשחקנית הגנתית יחסית. כששבה מהפרישה, קלייסטרס ניחנה במשחק התקפי ושוטף, תוך כדי שהיא חובטת בכדור בעצמה רבה. הצד החזק במשחק שלה הוא חבטת כף יד העמוק שלה, בעזרתו היא אוהבת להוציא את יריבותיה מהמגרש ולהשאיר את המגרש פתוח. "כשחזרה מפרישה, דיברנו על הדברים שהיא רוצה לפתח ולשפר", מספר מאמנה, וים פיסט, "ביקשנו ממנה להיות יותר אגרסיבית. היא עדיין הגנתית לפעמים, אבל לרוב היא מאוד אגרסיבית. זה ההבדל הגדול"
קריירה [עריכה]
קלייסטרס החלה לשחק טניס באופן תחרותי בגיל 6. בגיל 11 זכתה באליפות בלגיה לנערות. בשנת 1996 החלה ללמוד בבית הספר לטניס בווילריק.
1998-2000 [עריכה]
בשנת 1998 זכתה קלייסטרס בטורניר הזוגות לנערות באליפות צרפת הפתוחה יחד עם ילנה דוקיץ', השתיים גברו בגמר על אלנה דמנטייבה ונדיה פטרובה. חודש לאחר מכן היא הגיעה לשלב הגמר בטורניר ווימבלדון לנערות ובסוף אותה שנה דורגה במקום 11 בעולם לנערות.
בשנת 1999 החלה קלייסטרס לשחק בסבב העולמי לנשים (WTA) ואף זכתה בתואר הראשון שלה, בלוקסמבורג. היא סיימה במקום ה-50 בעולם בתום השנה. בשנת 2000 היא זכתה בעוד שני טורנירים וסיימה במקום ה-20 בעולם.
2001 [עריכה]
בשנת 2001 פרצה קלייסטרס לצמרת הטניס הנשי: היא העפילה לגמר הגראנד סלאם הראשון שלה באליפות צרפת הפתוחה (בו הפסידה לג'ניפר קפריאטי בתוצאה 12:10 במערכה השלישית), זכתה בשלושה תוארי בסבב (סטנפורד, לייפציג ולוקסמבורג) וסיימה את השנה במקום החמישי בעולם.
2002 [עריכה]
בשנת 2002 קלייסטרס שידרגה את עצמה, זכתה ב-4 תוארי WTA, העפילה לחצי הגמר באליפות אוסטרליה הפתוחה וניצחה את אליפות סבב ה-WTA תוך כדי שהיא מנצחת את המדורגת ראשונה בעולם, סרינה ויליאמס, שהייתה באותה שנה כמעט בלתי מנוצחת.
2003 [עריכה]
שנת 2003 הייתה אחת העונות הטובות בקריירה של קים קלייסטרס. היא זכתה ב-9 טורנירים, ביניהם סידני, אינדיאן וולס, רומא, סטנפורד, לוס אנג'לס ושטוטגרט. היא זכתה באליפות ה-WTA בפעם השנייה. בטורנירי הגראנד סלאם היא העפילה לחצאי הגמר באליפות אוסטרליה הפתוחה וטורניר ווימבלדון (בשניהם הפסידה לאחיות סרינה ויליאמס וונוס ויליאמס) ולגמרים באליפות צרפת הפתוחה ובאליפות ארצות הברית הפתוחה (בשניהם הפסידה לבת ארצה, ז'וסטין הנין). באותה שנה גם זכתה בטורניר הזוגות בווימבלדון ובשבעה טורנירים נוספים לזוגות, יחד עם שותפתה אי סוגיאמה מיפן.
2004 [עריכה]
בפתיחת שנת 2004 הגיעה קלייסטרס לגמר אליפות אוסטרליה, בו הפסידה לז'וסטין הנין. כחודש לאחר מכן נפצעה קלייסטרס בכף ידה ונאלצה לפרוש מפעילות בשנה זו. קלייסטרס לא יכלה להגן על הנקודות אותן צברה והתדרדרה בדירוג אל מחוץ למקום ה-100.
2005 [עריכה]
במרץ 2005 חזרה קלייסטרס לסבב הנשים וזכתה בטורנירים החשובים באינדיאן ולס ובמיאמי, כשהיא מנצחת בדרך לתארים את לינדזי דבנפורט, ילנה דמנטייבה, אמלי מאורסמו ומריה שראפובה. בהמשך השנה היא זכתה ב-9 טורנירים נוספים, ביניהם תואר הגראנד סלאם הראשון שלה, באליפות ארצות הברית הפתוחה, בו ניצחה את ונוס ויליאמס, מריה שראפובה ומרי פירס. בשנת 2005 היא הצהירה כי בשנת 2007 היא תפרוש מטניס מקצועני, משום שלדעתה עד 2007 היא תמצה את עצמה מבחינת יכולותיה ורצונותיה.
2006 [עריכה]
שנת 2006 נפתחה עבור קים קלייסטרס בהצלחה כשהעפילה לחצי הגמר באליפות אוסטרליה והפסידה בו לאמלי מאורסמו, האלופה שבדרך. בעקבות הטורניר שבה קים קלייסטרס למקום הראשון בעולם.
2007 - הפרישה [עריכה]
ב-6 במאי 2007, כמה חודשים לפני המתוכנן (התכנון המקורי היה כי היא תפרוש אחרי טורניר ווימבלדון), קים קלייסטרס, עדיין לא בת 24, פרשה מטניס מקצועני אחרי 8 שנים בסבב, כאשר היא מדורגת במקום ה-4 בעולם. בהודעת הפרישה שנכתבה באתר הרשמי שלה, הבלגית הצהירה כי: "עכשיו הגיע הזמן לשינוי בחיים, זמן להינשא (עם הכדורסלן בריאן לינץ'), ואולי לילדים. עכשיו יהיה לי זמן למשפחתי וחבריי, בלי להיות בנסיעות ואימונים, ובלי לקרוא כל מיני רכילויות ושקרים בתקשורת. יש לי זכרונות גדולים מהקריירה שלי, הניצחונות המרגשים והרבים, הזכייה בגראנד סלאמס, התמיכה של האוהדים הבלגים והזרים. תודה מיוחדת נשלחת לכם".
2009 - החזרה לפעילות [עריכה]
במרץ 2009 הודיעה קלייסטרס על חזרתה לסבב ה-WTA[1]. היא נימקה החלטה זו בטענה שחזר לה ה"רעב" למשחק. עוד סיפרה שהיא הגישה בקשות לקבלת כרטיסים חופשיים לטורנירים בסינסינטי, בטורונטו ולאליפות ארצות הברית הפתוחה. היא זכתה באליפות ארצות הברית כשניצחה בשלב הגמר את קרוליין ווזניאקי מדנמרק 5-7, 3-6 ורשמה תואר גראנד סלאם שני בקריירה, תוך שהיא מנצחת בדרך את מריון ברטולי, ונוס וויליאמס, לי נה וסרינה וויליאמס.
2010 [עריכה]
בשנה זו זכתה קלייסטרס בחמישה טורנירים קלייסטרס רשמה את תוארה הראשון באותה שנה בחודש ינואר בטורניר בריסביין, בו ניצחה בשלב הגמר את ז'וסטין הנין בת ארצה בשלוש מערכות
הזכייה השנייה התרחשה בטורניר החובה מיאמי, פלורידה בחודש אפריל. בדרכה לגמר גברה קלייסטרס על יריבות כדוגמת ויקטוריה אזרנקה הבלארוסית שכיהנה כאלופת הטורניר ב-2009 בשלב שמינית הגמר, על סמנתה סטוסור האוסטרלית בשלב רבע הגמר, על ז'וסטין הנין בפעם השנייה באותה העונה בשלב חצי הגמר, ובשלב הגמר עצמו גברה על ונוס ויליאמס האמריקאית בשתי מערכות חלקות ( 2-6 1-6)
הזכייה השלישית התרחשה בטורניר סינסינטי,אוהיו. בשלב חצי הגמר התמודדה מול אנה איבנוביץ' הסרבית, התמודדות זאת הוכרעה לטובת קלייסטרס לאחר משחקונים ספורים משום שאיבנוביץ' נאלצה לפרוש. בשלב הגמר גברה על הרוסיה מריה שראפובה בשלוש מערכות, כאשר במהלך ההתמודדות הרוסיה עמדה בפני מס' נקודות אליפות, מעט לפני שהחל גשם והמשחק הופסק. לאחר ההפסקה הצילה קלייסטרס את נקודות האליפות בהן החזיקה שראפובה, זכתה בשתי המערכות הבאות ובטורניר.
באליפות ארצות הברית הפתוחה שנערכה בספטמבר 2010 זכתה קלייסטרס בתואר בפעם השנייה ברציפות לאחר ניצחון בגמר על ורה זבונרבה מרוסיה 2-6, 1-6.
ב-31 באוקטובר 2010 זכתה באליפות סבב ה-WTA כשגברה בגמר על קרוליין וזניאקי, ובכך זכתה בפעם השלישית באליפות הסבב.
בסוף השנה קלייסטרס זכתה בפרס "שחקנית השנה של ה-WTA" בפעם השנייה בקריירה.
2011 [עריכה]
קלייסטרס פתחה את העונה בטורניר סידני באוסטרליה. במשחק הגמר היא הפסידה לנה לי מסין (11 בעולם) בתוצאה 6-7 (3), 3-6, למרות יתרון 0-5 במערכה הראשונה.
באליפות אוסטרליה הפתוחה גברה קלייסטרס בשלב חצי הגמר על ורה זבונרבה 6–3, 6–3 (2 בעולם), ובכך הבטיחה את העפלתה למקום השני בעולם, אז הדירוג הגבוה ביותר מאז חזרתה לסבב. בשלב הגמר היא ניצחה את נה לי ב-3 מערכות 6-3, 3-6, 3-6 וזכתה בתואר ראשון לסבב בשנה זאת, בגראנד סלאם. היה זה תואר הגראנד סלאם הרביעי של קלייסטרס והראשון שלה מחוץ לארצות הברית. בזכייה בתואר הבהירה שהיא ראויה לכינוי שהדביקו לה האוהדים האוסטרלים; "Aussie Kim" (קים האוסטרלית).
בטורניר פריס באולם שנערך בפברואר ניצחה קלייסטרס את ילנה דוקיץ' ברבע הגמר, 3-6, 0-6. ב-11 בפברואר, בעקבות ניצחון זה, היא הבטיחה את העפלתה בחזרה למקום הראשון בדירוג העולמי, למשך שבוע, תוך שהיא עוקפת בדירוג את קרוליין ווזניאקי. בשלב הגמר היא הפסידה לפטרה קביטובה (מדורגת שלישית בטורניר) 6–4, 6–3.
בטורניר אינדיאן וולס בקליפורניה שנערך במרץ הפסידה קלייסטרס בשלב שמינית הגמר למריון ברטולי לאחר פרישה בגלל פציעה בכתף כשהתוצאה הייתה 3-6, 3-1.
למרות הפציעה בכתף, החליטה קלייסטרס לנסות להגן על התואר במיאמי. בשלב שמינית הגמר היא חזרה מפיגור 5-1 40-0 במערכה המכרעת מול אנה איבנוביץ' בדרך לניצחון 6-7(4), 6-3, 6-7(5). היא נוצחה בשלב רבע הגמר בידי ויקטוריה אזרנקה 3-6, 3-6.
ב-10 באפריל דווח באתר הרשמי של קלייסטרס כי היא נפצעה ברגלה במהלך ריקוד בחתונה של בן דודה, כאשר היא רקדה יחפה ונעל עקב דרכה על כף רגלה. בשל כך, היא החמיצה את עונת החימר והגיעה ללא הכנה לאליפות צרפת הפתוחה. היא הפסידה כבר בסיבוב השני לארנצ'ה רוס מהולנד (114 בעולם) בתוצאה 3-6, 7-5, 6-1.
קלייסטרס נעצרה בטורניר ההכנה לווימבלדון בדן בוש בסיבוב השני בידי רומינה אופראנדי מאיטליה בתוצאה 6-7(5), 3-6. היא נפגעה ברגלה במהלך משחק זה. בעקבות פציעה זו, קלייסטרס הודיעה על פרישתה מטורניר ווימבלדון.
ב-19 באוגוסט קלייסטרס הודיעה באופן רשמי על פרישה מטורניר אליפות ארצות הברית הפתוחה, בו זכתה בשנתיים האחרונות. היא גם הודיעה על פרישה מטורניר טוקיו ומטורניר בייג'ינג.
סטטיסטיקת קריירה [עריכה]
טבלת ההישגים - יחידות [עריכה]
(נכון ל-15 ביוני 2011)
| טורניר | 1997 | 1998 | 1999 | 2000 | 2001 | 2002 | 2003 | 2004 | 2005 | 2006 | 2007 | 2008 | 2009 | 2010 | 2011 | ז.ט קריירה | נ-ה קריירה | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| טורנירי גראנד סלאם | ||||||||||||||||||
| אליפות אוסטרליה הפתוחה | סיבוב 1 | סיבוב 4 | חצי גמר | חצי גמר | גמר | חצי גמר | חצי גמר | סיבוב 3 | זכייה | 1 / 9 | 38–8 | |||||||
| אליפות צרפת הפתוחה | סיבוב 1 | גמר | סיבוב 3 | גמר | סיבוב 4 | חצי גמר | סיבוב 2 | 0 / 7 | 23–7 | |||||||||
| ווימבלדון | סיבוב 4 | סיבוב 2 | רבע גמר | סיבוב 2 | חצי גמר | סיבוב 4 | חצי גמר | רבע גמר | 0 / 8 | 29–8 | ||||||||
| אליפות ארצות הברית הפתוחה | סיבוב 3 | סיבוב 2 | רבע גמר | סיבוב 4 | גמר | זכייה | זכייה | זכייה | 3 / 8 | 37–5 | ||||||||
| מאזן ניצחונות - הפסדים (נ-ה) | 0–0 | 0–0 | 8–2 | 2–4 | 17–4 | 11–4 | 22–4 | 6–1 | 13–2 | 14–3 | 5–1 | 0–0 | 7–0 | 13–2 | 8–1 | 4 / 32 | 127–28 | |
| טורניר סוף השנה | ||||||||||||||||||
| אליפות סבב ה-WTA | רבע גמר | חצי גמר | זכייה | זכייה | סיבוב רובין | חצי גמר | זכייה | 3 / 7 | 19–7 | |||||||||
| טורנירים בדרג פריימר מנדטורי | ||||||||||||||||||
| אינדיאן וולס | סיבוב 4 | גמר | סיבוב 2 | זכייה | סיבוב 3 4 | זכייה | סיבוב 3 | סיבוב 4 | 2 / 8 | 24–5 | ||||||||
| מיאמי | סיבוב 4 | סיבוב 4 | רבע גמר | חצי גמר | זכייה | סיבוב 2 | סיבוב 4 | זכייה | רבע גמר | 2 / 9 | 29–7 | |||||||
| מדריד | לא התקיים | 0 / 0 | 0–0 | |||||||||||||||
| בייג'ינג | לא התקיים | לא טורניר מדרג 1 באותה שנה | 0 / 0 | 0–0 | ||||||||||||||
| טורנירים בדרג פריימר 5 | ||||||||||||||||||
| דובאי | לא טורניר מדרג 1 באותה שנה | 0 / 0 | 0–0 | |||||||||||||||
| רומא | סיבוב 2 | חצי גמר | זכייה | סיבוב 3 | 1 / 4 | 9–3 | ||||||||||||
| סינסינטי | לא התקיים | לא טורניר מדרג 1 באותה שנה | רבע גמר | זכייה | 1 / 2 | 8–1 | ||||||||||||
| מונטריאול / טורונטו | סיבוב 3 | סיבוב 3 | זכייה | סיבוב 2 | סיבוב 3 | רבע גמר | 1 / 6 | 10–5 | ||||||||||
| טוקיו | נעדרה | 0 / 0 | 0–0 | |||||||||||||||
| טורנירים בדרג 1 לשעבר (טורנירים אלה אינם טורנירי פריימר מנדטוריים או פריימר 5 כיום) | ||||||||||||||||||
| ברלין | סיבוב 1 | סיבוב 2 | גמר | סיבוב 3 4 | סיבוב 3 | לא התקיים | 0 / 5 | 7–4 | ||||||||||
| סן דייגו | לא טורניר מדרג 1 באותה שנה | רבע גמר | גמר | לא התקיים | 0 / 2 | 6–2 | ||||||||||||
| ציריך | רבע גמר | חצי גמר | לט"ד1 | לא התקיים | 0 / 2 | 4–2 | ||||||||||||
| מספר הטורנירים | 1 | 4 | 11 | 17 | 22 | 21 | 21 | 6 | 17 | 14 | 5 | 0 | 4 | 11 | 5 | N/A | 159 | |
| תארים-גמרים | 0–0 | 0–2 | 1–4 | 2–3 | 3–6 | 4–6 | 9–15 | 2–3 | 9–9 | 3–5 | 1–2 | 0–0 | 1–1 | 5–5 | 1–2 | 41 / 159 | 41–63 | |
| משטח קשה ניצחונות-הפסדים |
0–0 | 5–1 | 11–2 | 16–8 | 32–11 | 31–10 | 57–7 | 9–2 | 49–4 | 23–6 | 14–3 | 0–0 | 13–3 | 32–4 | 21–4 | N/A | 313–65 | |
| משטח חימר ניצחונות-הפסדים |
2–1 | 11–1 | 14–5 | 1–2 | 12–5 | 10–3 | 19–2 | 3–0 | 8–3 | 11–3 | 0–1 | 0–0 | 0–0 | 2–1 | 1–1 | N/A | 94–28 | |
| משטח דשא ניצחונות-הפסדים |
0–0 | 0–0 | 6–1 | 2–2 | 7–2 | 2–2 | 9–1 | 0–0 | 8–1 | 6–2 | 0–0 | 0–0 | 0–0 | 6–2 | 1-1 | N/A | 47–14 | |
| משטח שטיח ניצחונות-הפסדים |
0–0 | 0–0 | 8–2 | 11–5 | 4–0 | 8–2 | 5–2 | 8–0 | 2–1 | 3–1 | 0–0 | 0–0 | 0–0 | 0–0 | 0–0 | N/A | 49–13 | |
| כללי ניצחונות-הפסדים |
2–1 | 16–2 | 39–10 5 | 30–17 | 55–18 6 | 51–17 | 90–12 | 20–2 | 67–9 | 43–12 | 14–4 | 0–0 | 13–3 | 40–7 | 23–6 | N/A | 503–120 7 | |
| אחוז ניצחונות (%) | 67% | 89% | 80% | 64% | 75% | 88% | 91% | 88% | 78% | 78% | 78% | - | 81% | 85% | 79% | N/A | 80.9% | |
| דרוג בסוף השנה | 409 | 47 | 18 | 5 | 4 | 2 | 22 | 2 | 5 | 18 | 3 | |||||||
- ז.ט = זכיות טורנירים. היחס בין הטורנירים בהן זכתה לבין הטורנירים בהן השתתפה.
- 1 ניצחה 3 משחקי מוקדמות כדי להיכנס להגרלה הראשית.
- 2 הפסידה שני משחקים בסיבוב רובין.
- 3 הפסידה משחק אחד בסיבוב רובין בנוסף לחצי הגמר.
- 4 פרשה טרם משחקה בסיבוב השלישי אשר נחשב כווקאובר, ולכן לא נכלל כהפסד במאזן הרשמי שלה.
- 5 הפסידה גם סיבוב מוקדמות וגם את משחק רבע הגמר בטורניר אנטוורפן 1999.
- 6 פרשה טרם משחק חצי הגמר בטורניר ניו הייבן ב-2001 אשר נחשב כווקאובר, ולכן לא נכלל כהפסד במאזן הרשמי שלה.
- 7 תוצאת הניצחונות-הפסדים כוללת את כל המשחקים שרשומים באתר הרשמי של ה-WTA, כולל משחקים במסגרת טורנירי צ'אלנג'ר, וגביע הפדרציה.
גמרי טורנירים [עריכה]
גראנד סלאם [עריכה]
יחידות: 8 גמרים (4 תארים) [עריכה]
| הישג | שנה | אליפות | משטח | יריבה בגמר | תוצאה בגמר |
| פיינליסטית | 2001 | אליפות צרפת הפתוחה | חימר | 1–6, 6–4, 12–10 | |
| פיינליסטית | 2003 | אליפות צרפת הפתוחה (2) | חימר | 6–0, 6–4 | |
| פיינליסטית | 2003 | אליפות ארצות הברית הפתוחה | משטח קשה | 7–5, 6–1 | |
| פיינליסטית | 2004 | אליפות אוסטרליה הפתוחה | משטח קשה | 6–3, 4–6, 6–3 | |
| זכייה | 2005 | אליפות ארצות הברית הפתוחה | משטח קשה | 6–3, 6–1 | |
| זכייה | 2009 | אליפות ארצות הברית הפתוחה (2) | משטח קשה | 7–5, 6–3 | |
| זכייה | 2010 | אליפות ארצות הברית הפתוחה (3) | משטח קשה | 6–2, 6–1 | |
| זכייה | 2011 | אליפות אוסטרליה הפתוחה | משטח קשה | 3–6, 6–3, 6–3 |
זוגות: 3 גמרים (שני תארים) [עריכה]
| הישג | שנה | אליפות | משטח | שותפה | יריבות בגמר | תוצאה בגמר |
| פיינליסטית | 2001 | ווימבלדון | דשא | 6–4, 6–3 | ||
| זכייה | 2003 | אליפות צרפת הפתוחה | חימר | 6–7, 6–2, 9–7 | ||
| זכייה | 2003 | ווימבלדון | דשא | 6–4, 6–4 |
זוגות מעורבים: גמר אחד [עריכה]
| הישג | שנה | אליפות | משטח | שותף | יריבים בגמר | תוצאה בגמר |
| פיינליסטית | 2000 | ווימבלדון | דשא | 6–4, 7–6(3) |
אליפות סבב ה-WTA [עריכה]
יחידות: 3 גמרים (3 תארים) [עריכה]
| הישג | שנה | אליפות | משטח | יריבה בגמר | תוצאה בגמר |
| זכייה | 2002 | לוס אנג'לס | משטח קשה (i) | 7–5, 6–3 | |
| זכייה | 2003 | לוס אנג'לס | משטח קשה (i) | 6–2, 6–0 | |
| זכייה | 2010 | דוחא | משטח קשה | 6–3, 5–7, 6–3 |
זוגות: גמר אחד [עריכה]
| הישג | שנה | אליפות | משטח | שותפה | יריבות בגמר | תוצאה בגמר |
| פיינליסטית | 2003 | לוס אנג'לס | משטח קשה | 6–4, 3–6, 6–3 |
דרג 1/ הקטגוריה העליונה - פריימר 5/ הקטגוריה העליונה - טורנירים מנדטוריים [עריכה]
יחידות: 10 גמרים (7 תארים) [עריכה]
| הישג | שנה | אליפות | משטח | יריבה בגמר | תוצאה בגמר |
| פיינליסטית | 2001 | אינדיאן וולס | משטח קשה | 4–6, 6–4, 6–2 | |
| זכייה | 2003 | אינדיאן וולס | משטח קשה | 6–4, 7–5 | |
| פיינליסטית | 2003 | ברלין | חימר | 6–4, 4–6, 7–5 | |
| זכייה | 2003 | רומא | חימר | 3–6, 7–6(3), 6–0 | |
| זכייה | 2005 | אינדיאן וולס (2) | משטח קשה | 6–4, 4–6, 6–2 | |
| זכייה | 2005 | מיאמי | משטח קשה | 6–3, 7–5 | |
| זכייה | 2005 | קנדה (טורונטו) | משטח קשה | 7–5, 6–1 | |
| פיינליסטית | 2006 | סן דייגו | משטח קשה | 7–5, 7–5 | |
| זכייה | 2010 | מיאמי (2) | משטח קשה | 6–2, 6–1 | |
| זכייה | 2010 | סינסינטי | משטח קשה | 2–6, 7–6(4), 6–2 |
זוגות: 3 גמרים (תואר אחד) [עריכה]
| הישג | שנה | אליפות | משטח | שותפה | יריבות בגמר | תוצאה בגמר |
| פיינליסטיות | 2003 | אינדיאן וולס | משטח קשה | 3–6, 6–4, 6–1 | ||
| פיינליסטיות | 2003 | ברלין | חימר | 6–3, 4–6, 6–4 | ||
| זכייה | 2003 | ציריך | שטיח | 7–6, 6–2 |
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- קים קלייסטרס באתר ה-WTA (באנגלית)
- קים קלייסטרס באתר ה-ITF (באנגלית)
- קים קלייסטרס באתר גביע הפדרציה (באנגלית)
- האתר הרשמי של קים קלייסטרס (באנגלית), (בצרפתית) ו(בפלמית)
הערות שוליים [עריכה]
- ^ קים קלייסטרס חוזרת לשחק טניס, באתר nrg מעריב, 26/3/2009