קיני (עם)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקיני הוא עם המוזכר בתנ"ך כעם השוכן בארץ כנען, ולו קשרים טובים עם ישראל מחד ועם אויביו מאידך.
הקיני הוא שבט קדום נודד מעמי כנען. על פי מסורת חז"ל השם קיני הוא מהשם קין בנו של האדם הראשון[דרוש מקור]. הקינים היו קרובים למדיינים. על פי המקרא התפשטו הקינים באזורי שבתם של העמים והשבטים: מדיין, אדום ועמלק, בסיני, בנגב ובצפון הארץ. עיסוקם כשבט היה בייצור נחושת ועיבודה.[דרוש מקור] הקיני הוא שבט מצאצאיו של יתרו[1].
בימי השופטים ישבו הקינים בצפון ארץ ישראל. ומשם הגיעה יעל אשת חבר הקיני שהרגה את סיסרא כאשר נלחם בישראל. מאוחר יותר, בעת מלחמת שאול המלך באגג מלך עמלק הוא שלח שליחים לקיני להזהירם מפני הלחימה ולבקשם לעזוב את מקומם בתוככי שטחו של עמלק.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים" (שופטים, א' ט"ז)
