קיני (עם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Israelmap001.jpg

הקיני הוא עם המוזכר בתנ"ך כעם השוכן בארץ כנען, ולו קשרים טובים עם ישראל מחד ועם אויביו מאידך.

הקיני הוא שבט קדום נודד מעמי כנען. על פי פרשנויות המקרא, השם קיני הוא מהשם קין בנו של אדם הראשון‏[1]. הקינים היו קרובים למדיינים: על יתרו נאמר שהיה כהן מדיין והוא נקרא גם חבר הקיני‏[2][3]. על פי המקרא התפשטו הקינים באזורי שבתם של העמים והשבטים: מדיין, אדום ועמלק, בסיני, בנגב ובצפון הארץ. עיסוקם כשבט היה בייצור נחושת ועיבודה.[דרוש מקור]

בימי השופטים ישבו הקינים בצפון ארץ ישראל. שם ישבה יעל אשת חבר הקיני שהרגה את סיסרא כאשר נלחם בישראל. מאוחר יותר, בעת מלחמת שאול המלך באגג מלך עמלק הוא שלח שליחים לקיני להזהירם מפני הלחימה ולבקשם לעזוב את מקומם בתוככי שטחו של עמלק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באתר דעת
  2. ^ "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים" (ספר שופטים, פרק א', פסוק ט"ז)
  3. ^ קיני באתר דעת
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.