קינסיולוגיה

אין לבלבל ערך זה, העוסק בחקר תנועת גוף האדם ובעלי חיים אחרים, עם הערך "קינסיולוגיה יישומית", העוסק בשיטת טיפול ואבחון פסאודו-מדעית.

קינסיולוגיה (באנגלית: Kinesiology), הידועה גם כקינטיקה אנושית, היא חקר תנועת גוף האדם ובעלי חיים אחרים על ידי יישום מדעי הביומכניקה, האנטומיה, הפיזיולוגיה, הפסיכולוגיה ומדעי המוח. מקור המילה מיוונית: kinein, לזוז. יישומים של קינסיולוגיה לבריאות האדם כוללים: ביומכניקה ואורתופדיה; כוח ואוויר; פסיכולוגיה של הספורט; שיטות של שיקום, כגון פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, וספורט ופעילות גופנית.^[1]

בעלי תואר בקינסיולוגיה יכולים לעבוד במחקר, תעשיית הכושר, הגדרות קליניות, ובסביבות תעשייתיות.^[2] מחקרים על תנועת בני אדם וחיות כוללים אמצעים ממערכות תנועת מעקב, אלקטרופיזיולוגיה של פעילות שרירים והמוח, בשיטות שונות לניטור תפקוד פיזיולוגי, ושיטות מחקר התנהגותיות וקוגניטיביות אחרות.

לימודי קינסיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינסיולוגיה היא תחום של מחקר מדעי, ואינה מכשירה אנשי מקצוע לפרקטיקה קלינית. התואר הראשון בקינסיולוגיה יכול לספק הכנה חזקה למחקר לתואר שני במחקר ביורפואה, כמו גם בתוכניות מקצועיות, כגון בריאות ורפואה. המונח "kinesiologist" הוא לא ייעוד מורשה ולא מקצועי בארצות הברית ולא ברוב המדינות (למעט קנדה). אנשים בעלי הכשרה בתחום זה יכולים ללמד חינוך גופני, מספקים שירותי ייעוץ, מחקר התנהגות ולפתח מדיניות הקשורים לשיקום, ביצועים אנושיים מוטוריים, ארגונומיה, בריאות ובטיחות. בצפון אמריקה קינסיולוג יכול להשיג תואר בוגר במדעים, מגיסטר למדעים, או דוקטורט בפילוסופיה בקינסיולוגיה או תואר ראשון בקינסיולוגיה. חבר סגל רבים ברמת דוקטורט בתוכניות קינסיולוגיה בצפון אמריקה קיבלו את הכשרת הדוקטורט שלהם בתחומים קשורים, כגון מדעי המוח, הנדסת מכונות, פסיכולוגיה ופיזיולוגיה.

מחלקת הקינסיולוגיה הראשונה בעולם הושקה בשנת 1967 באוניברסיטת ווטרלו, קנדה.

הסתגלות באמצעות פעילות גופנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסתגלות באמצעות פעילות גופנית היא עיקרון מפתח של קינסיולוגיה שמתייחסת לשיפור כושר בספורטאים, כמו גם בריאות ואיכות חיים באוכלוסיות קליניות . הפעילות הגופנית היא התערבות פשוטה להפרעות תנועה רבות ומצבם של השרירים ואת ההתאמה שלמערכת השלד.

ישנם סוגים רבים ושונים של התערבויות פעילות גופנית שניתן ליישם בקינסיולוגיה לספורטאים, אנשים נורמלים, וחברה קלינית. התערבויות פעילות אירובית יסייעו לשפר את סיבולת הלב וכלי הדם. תוכניות אימונים אנאירוביים יכולות להגדיל את יכולת השרירים, הכוח, ומסת גוף רזה. ירידה בסיכון של נפילות ושליטה מוגברות התוקפת ניתן לייחס לאיזון תוכניות התערבות. תוכנית גמישות יכולוה להגדיל את טווח הפעילות של תנועה ולהפחית את הסיכון לפציעה.

ככלל, תוכניות פעילות גופנית יכולות להפחית את הסימפטומים של דיכאון וסיכון לב וכלי דם ומחלות מטבוליות . בנוסף לכך, הם יכולים לעזור כדי לשפר את איכות החיים, הרגלי שינה, פעולת המערכת החיסונית, והרכב גוף.

לבסוף, המחקר של התגובות הפיזיולוגיות לפעילות גופנית והיישומים הטיפוליים שלהם ידוע כפיזיולוגיה של אימון גופני, אשר מהווה מוקד מחקר עיקרי בקינסיולוגיה.

נוירו פלסטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלסטיות מסתגלת יחד עם תרגול בשלוש רמות . ברמת התנהגות, ביצועים (למשל, שיעור מוצלח, דיוק) השתפרות אחרי אימון. ברמת קליפת המוח, אזורי ייצוג המוטורי של שרירים הפועלים מוגדלים; קישוריות פונקציונלית בין קליפת המוח המוטורית הראשונית (M1) ואזור המוטורי המשלים (SMA) מתחזקת. ברמה עצבית, ממספר הדנדריטים והנוירוטרנסמיטרים עולים עם תרגול. Neuroplasticity הוא גם עיקרון מדעי עיקרי ששמש בקינסיולוגיה לתאר איך תנועה ושינויים במוח קשורות. המוח האנושי מסתגל ורוכש מיומנויות מוטוריות חדשות המבוססות על עיקרון זה, הכולל גם הסתגלות ושינויים במוח הסתגלותי.