קיפאון מוחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קיפאון מוחי (אנגלית: Brain freeze) או בשמו המדעי ספנופאלטיין גאנגליונאוראלגייה (sphenopalatine ganglioneuralgia, כאב עֲצַבִּי של גַּנְגְּלִיּוֹן הַכַּנְפָה וְהַחֵךְ) הינו צורה של כאב ראש קרנלי מהיר המקושר לאכילת מזון קר מאוד או שתיית משקה קר במהירות. התופעה נגרמת כתוצאה ממגע המזון או המשקה הקר בתקרת הלוע (החך). ברוב המקרים תחושת הכאב מתוארת ככאב עמוק ועוצמתי בקדמת הראש, עמוק למצח. לרוב, הכאב מופיע כעשר שניות לאחר צריכת המזון הקר ונעלם כעבור כעשרים שניות. על פי המחקר האחרון בנושא, תחושת הכאב נובעת מהתרחבות עורק הדם הקדמי של המוח, ונעלמת עם התכווצותו.

תיאור התופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיפאון מוחי נגרם כתוצאה מאכילה או שתייה של מוצרים קרים במיוחד, כדוגמת אכילת גלידה ושתיית משקאות קרים. כאב הראש הנגרם בתופעה מופיע לרוב כעשר שניות ממגע המזון הקר בתקרת הפה (החך) ונמשך כעשרים שניות על פי רוב, אולם דווח שאנשים מסוימים חווים את התופעה לאורך זמן ממושך יותר. הכאב המופיע חד מאוד, ומורגש שמקורו בעומק תחתית המצח, בין העיניים. לעתים, ובעיקר במקרי בליעה, כאב הראש מופיע בסמוך לרקות, בשני צידי הראש. התופעה מתרחשת הן במזג אוויר קר והן במזג אוויר חם, כיוון שאין היא משפעת מטמפרטורת הסביבה אלא מטמפרטורת חלל הפה.

במחקר שבדק את מקור הכאב, ניתנה לנסיינים שתייה קרה במיוחד מבעד קשית, כך שהנוזל יפגוש את גג הפה. זרם הדם המוחי של הנבדקים נוטר באמצעות מבחן "''דופלר תוך קרניאלי''" ("Transcarnial Doppler test"). בניסוי התברר שתחושת הקיפאון המוחי נובעת מעלייה דרמטית ופתאומית בזרימת הדם דרך "עורק המוחי הקדמי" ("Anterior cerebral artery"). עם התכווצות העורק נרגעה תחושת הכאב. החוקרים משערים כי התופעה נגרמת כתוצאה מרגולציה של טמפרטורת המוח, ומתוך רצון למנוע כניסת דם קר העשוי לפגוע בתפקוד האיבר החיוני‏[1].

בעבר הועלו מספר השערות נוספות למקור הכאב החד- הסברה העיקרית טענה שמקור תחושת הכאב הוא בכיווץ מהיר ודרמטי של כלי דם ועצבים בגג הפה, ובשל ההפרעה לעצבים מזוהה מקור הכאב בקדמת הראש ולא בגג הלוע‏[2][3].

שיטות להפגת הכאב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכאב נובע מהפרשי הטמפרטורה בין חלל הפה והראש ובין טמפרטורת המזון הנצרך. לכן, במקרה של קיפאון מוחי מומלץ לחמם מחדש את מקום המגע. השיטה שנמצאה יעילה ביותר הינה שתיית נוזל חמים, אולם נמצא שגם הצמדת הלשון לחך וכן נשימה דרך הפה ונשיפה דרך האף מקלות על תחושת הכאב‏[4].

על מנת שלא לחוות את התחושה הלא נעימה מומלץ לצרוך מוצרי מזון קרים באיטיות, תוך מתן שהות לחלל הפה להסתגל לשינוי הטמפרטורה.

מחקרי עבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שאין מדובר בתופעה מסוכנת אלא בתופעה טורדנית, בשל שכיחות התופעה נעשו מספר מחקרים במרוצת השנים מתוך רצון להתחקות אחר מקורה. המאמרים פורסמו בעלון הרפואה הבריטי, בסיינטיפיק אמריקן ובעלון הAutonomic Neuroscience[2][3]. המחקרים השונים הצביעו על אפשרויות שונות להסבר על מקור התופעה, אולם במחקר האחרון נעשה שימוש במעקב אחר זרמי הדם בראש וניטור הפעילות המוחית, כך שניתן להניח שתוצאותיו הן הקרובות ביותר לתיאור התופעה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Autonomic neuroscience: basic & clinical [1566-0702] Falvo, M J yr:2011 vol:163 iss:1 pg:98 -99
  2. ^ 2.0 2.1 Scientific American Mind, 1555–2284, 2008, Vol. 19, Issue 1. "Brain Freeze." Andrews, Mark A., Lake Erie College of Osteopathic Medicine.
  3. ^ 3.0 3.1 http://bmj.bmjjournals.com/cgi/content/full/314/7091/1364 Ice cream headache — Hulihan 314 (7091): 1364 – BMJ
  4. ^ Salemi, Vicki (June 2009). Body Oddities Explained. AOL Health. אוחזר ב־June 2009.