רודיארד קיפלינג
 | |
| לידה |
30 בדצמבר 1865 מומבאי, הראג' הבריטי  |
|---|---|
| פטירה |
18 בינואר 1936 (בגיל 70) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| שם לידה |
Joseph Rudyard Kipling |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
מנזר וסטמינסטר |
| מקום לימודים |
United Services College |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| יצירות בולטות | ספר הג'ונגל, קים, אם |
| תקופת הפעילות | 1886–1936 (כ־50 שנה) |
| הושפע מ |
רוברט לואיס סטיבנסון |
| השפיע על | רואלד דאל |
| בן או בת זוג |
Caroline Starr Balestier (1892–ערך בלתי־ידוע) |
| צאצאים |
John Kipling, Elsie Bambridge, Josephine Kipling |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
ג'וזף רודיארד קיפלינג (באנגלית: Joseph Rudyard Kipling; 30 בדצמבר 1865 – 18 בינואר 1936) היה מספר סיפורים קצרים, סופר ומשורר אנגלי, שהתפרסם בימיו כמפארה של האימפריה הבריטית וחייליה, וכיום מפורסם בעיקר בזכות ספרי הילדים שלו ובפרט, "ספר הג'ונגל". זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1907 (היה הסופר הבריטי הראשון שזכה בפרס).
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'וזף רודיארד קיפלינג נולד בבומביי (כיום מומבאי) שבהודו, שם עסק אביו בניהול מוזיאון ובית ספר לאומנות, ונתחנך על ידי אומנת ומטפל מקומיים שנהגו לספר לו מעשיות הודיות. בגיל 6 נשלח יחד עם אחותו הצעירה לשם חינוכם חזרה לאנגליה. באנגליה היה נתון בתחילה להשגחתה של אשה דתית וקפדנית קיצונית. תנאים אלו, בשילוב הניתוק מהוריו, הביאו את קיפלינג לראות תקופה זו כאומללה בחייו.
בגיל 12 נשלח ללמוד בפנימייה צבאית בדרום-מערב אנגליה. במשך שנותיו בפנימייה הרבה לקרוא ספרות ושהייתו שם נחשבה בעיניו כשיפור לעומת השנים שבילה באנגליה לפני כן. בגלל ליקויים בבריאותו ובראייתו לא היה יכול קיפלינג הצעיר להמשיך בקריירה צבאית ובשנת 1882 חזר להודו.
בהודו הוא התיישב בלאהור (בפקיסטן של היום) ולמד באוניברסיטה המקומית של העיר, ועם הזמן גם התחיל לעבוד בה כמרצה בתחילת דרכו. הוא התחיל לעבוד ככתב בעיתון מקומי ולאחר מכן כסגן עורך בעיתון אחר שהתפרסם באללהאבאד, שבו גם שימש ככתב נוסע והרבה לסייר ברחבי הודו, אוסטרליה והמזרח הרחוק. בתקופה זו כתב מעל 100 סיפורים והחל לפרסמם. ספריו צברו לאט לאט הצלחה גם באנגליה ובשובו לשם בשנת 1889, אחרי שטייל גם באמריקה, כבר נחשב לסופר מוכר והיו מי שהכתירו אותו כיורשו של צ'ארלס דיקנס. הוא חי בלונדון שלוש שנים והמשיך לפרסם בתקופה זו ספרים ושירים נוספים.
בשנת 1892 הוא נשא לאישה את קרולין בלסטייר האמריקאית והם השתקעו בוורמונט שבארצות הברית, בבית שהם כינו "נאולאקה" (שם של יהלום שחור). בשנים הבאות כתב כמה מהטובות שביצירותיו. ב-1895 סירב לקבל תואר של "משורר החצר" שהוצע לו על ידי ממשלת אנגליה והעדיף לצאת למסעות ארוכים בדרום אפריקה שם גם הכיר את ססיל רודס שהיה אחד ממייצגי האימפריאליזם הבולטים בדרום אפריקה. לאחר מות בתו ולאחר שהסתכסך עם משפחתה של אשתו, חזרו קיפלינג ואשתו לאנגליה ב-1902 ועברו להתגורר במחוז סאסקס. גם בשנים הבאות קיפלינג המשיך במנהגו לצאת למסעות ארוכים ברחבי העולם. בשנת 1907 הוענק לו פרס נובל לספרות (הסופר הבריטי הראשון שזכה בפרס) "על כושר התבוננות, דמיון מקורי, עוצמת התפיסה והתאור, המאפיינים את יצירתו של סופר רב מוניטין זה".
בשנים שלאחר הזכייה בפרס נובל פחתה יצירתו של קיפלינג הן בכמותה והן בהצלחתה אצל הקוראים. בנו הבכור ג'ון נהרג ב-1915 במלחמת העולם הראשונה ויותר מאוחר, ב-1923, כתב קיפלינג ספר המתאר את תולדות הגדוד שבו שרת בנו. עד מותו משטף דם במח ב-1936, זכה בעיטורים, מדליות ותוארי כבוד רבים. הוא נקבר בפינת המשוררים בכנסיית וסטמינסטר.
מחקר שנערך בשנת 2017 על ידי ד"ר גג'נדרה סינג מאוניברסיטת אקסטר אשר באנגליה, גילה שקיפלינג פעל בשירות המודיעין הבריטי בשנות מלחמת העולם הראשונה.[1]
בן דודו סטנלי בולדווין כיהן שלוש פעמים כראש ממשלת בריטניה.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיפוריו של קיפלינג זכו לפופולריות בזכות יכולתו הבלתי רגילה כמספר ספורים טבעי. אופיינית לסיפוריו היא ההילה הרומנטית של גיבוריו וסיפורי ההרפתקאות אשר מתרחשים בארצות אקזוטיות עבור הקורא המערבי. בסיפורי הילדים שלו, שזכו וזוכים עד היום, להצלחה רבה, קיפלינג מגלה סימפתיה לעולמם של הילדים ובמקביל, גישה סאטירית לעולמם של המבוגרים. קיפלינג היה חלוץ בהצגת בעלי חיים כדמויות בספרות הילדים.
שירתו של קיפלינג שהייתה בעלת חריזה סדורה, איבדה אולי את חינה בעיני מבקרי הספרות וחובבי השירה, אך נשארה פופולרית מאוד, עד היום, בקרב הקהל הרחב. במיוחד ידוע השיר "אם" שהקהל האנגלי הרחב בחר בו ב-1995 כשיר המוכר והאהוב ביותר בשפה האנגלית.[2]
שירו "אחרוני הבריגדה הקלה" מבקר את היחס בבריטניה לשורדי הסתערות הבריגדה הקלה.
האשמות כלפיו בגזענות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיפלינג נחשב למייצג של תקופת האימפריאליזם. בכתיבתו עסק רבות בנושאים המושפעים מרקע זה. רבים ביקרו אותו על גישתו הקולוניאליסטית כלפי ההודים והעמים האחרים שאינם אירופאים, והציגו עקרונות גזעניים בכתביו. במיוחד עורר סערה שירו "משא האדם הלבן" שפורסם בעת שחי בארצות הברית ב-1899. השיר הציג את האדם הלבן כמי שתפקידו לדאוג לגזעים הלא אירופאים, הדומים ל"חצי שד וחצי ילד". עיתוי פרסום השיר היה משמעותי ומעורר ויכוח, שכן הוא פורסם מיד עם תום מלחמת ארצות הברית–ספרד והשתלטותה של ארצות הברית על גואם, פוארטו ריקו, קובה והפיליפינים (שבה החלה מיד מלחמה כנגד האמריקאים). הוויכוח בין מצדדי האימפריאליזם ובין מתנגדיו היה אז בשיאו, ושירו של קיפלינג עורר סערה.
עם זאת, יש שראו בקיפלינג דווקא את דוברו של "האימפריאליזם הנאור" של העם הבריטי, וקראו בשיר זה (כמו בשירים "בעייתיים" אחרים) תביעה מהאדם הלבן לנהוג בצדק ובחמלה כלפי הילידים. מצדדיו של קיפלינג מציגים לראיה גם את שירו "תרועת נסיגה" (Recessional), שנכתב ב-1897 לכבוד יום הולדתה של המלכה ויקטוריה. בשיר זה מזהיר קיפלינג את העם הבריטי מפני הידרדרות לשאננות וליהירות, בניגוד לחוקי המוסר הנוצרי. מה שעלול להמיט עליו את גורלן של אימפריות אליליות שחרבו, כמו אשור.
קיפלינג הואשם גם באנטישמיות שקיבלה ביטוי עיקרי במכתבים פרטיים שכתב שהתפרסמו רק אחרי מותו. בביקורו בארץ ישראל ב-1929 למשל, שלח מכתב לבתו אלסי, בו כתב בין היתר: "יקירתי, יש הרבה גזעים שפלים, אך היהודי, כשהוא מצוי במסה במקום הולדתו, הוא הנתעב מכולם".[3][4] בהמשך המכתב תיאר קיפלינג לבתו את הכותל המערבי במילים: "האבא והאמא של הסירחון גרים ליד כותל הדמעות של היהודים, שאותו ביקרנו לאחר הביקור במקום המקדש ומסגד עומר המקסים."
הערותיו של קיפלינג כלפי היהודים נתגלו, כאמור, רק לאחר מותו, מה שמסביר אולי מדוע זכה לביקורו האדיב של נחום סוקולוב, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית ב-1935, במלאת לו 70 שנה. סוקולוב פגשו בלונדון, התרשם ממנו עמוקות ותיארו במילים "המתורגמן הנאמן ביותר של האופי האנגלי." הוא גם ציין כי "קיפלינג איננו סופר אנגלי, אלא בריטי, ובריטי משמע: מרא דעלמא. הוא הראה את הבריטי הדורך על במתי ארץ בפנים כאלה, שהוא מכיר את עצמו בהם".[5] דברים אלה נכתבו על ידי סוקולוב במאמר שכתב לכבודו בעיתון הארץ שיצא ב-17 בינואר 1936, תחת הכותרת "רודיארד קיפלינג בן 70".
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וי וילי וינקי (1888)
- חיילים שלושה (1888)
- סיפורים פשוטים מן הגבעות (1888)
- האור שכהה (1890)
- ספר הג'ונגל (1894. תר' יצחק לייב ברוך בשם ספר היער, 1927; לאה נאור, 1969; אוריאל אופק, 1975; בינה אופק, 1997; יואב כ"ץ, 2012) — הידוע בספריו, ובו מתוארים בעוצמה פיוטית ובסגנון עשיר חייו של גור-האדם מוגלי ("צפרדעון") שגודל בין זאבים ולמד להכיר את חיות היער, עולמן הייחודי וחוקיהן, תוך הקבלה סמויה אל העולם האנושי. הספר אומץ בין השאר על ידי חברי תנועת הצופים ששאלו ממנו את הכינוי "גורים".
- ספר הג'ונגל השני (1895. תר' אוריאל אופק, 1984) — עוד סיפורים על מוגלי וחיות-הפרא ויחסיהם עם האדם.
- קפיטנים אמיצים (1897. תר' יוסף ליכטנבום בשם יורדי-ים אמיצים, 1947; אמציה פורת בשם ספנים אמיצים, 1966) — בן-עשירים מפונק, שנפל לים ונמשה על ידי צוות של ספינת דייגים, לומד לעבוד קשה, מתחשל ורוכש חכמת-חיים.
- סטוקי ושות' (1899) — סיפורי-הווי על החיים בפנימייה אנגלית (מושתת על חוויות נעוריו).
- מים אל ים (1899) — מכתבי מסע.
- גונגה דין (1900. עובד לקולנוע) — בלדה על גבורת מחצצר הודי.
- קים (1901. תר' אריה סואן, 1948, תר' שמואל (מולי) ורד, 2014,) — הרפתקאות נער אירי בהודו הגדולה, המצטרף אל השירות החשאי הבריטי.
- סיפורי סתם כך (1902. תר' אברהם רגלסון בשמות מעשיות סתם וכן היה, 1935; פסח גינזבורג בשם ארבע מעשיות, 1946; א. בן-פנחס בשם סיפורי קיפלינג, 1957; יערית בן-יעקב, 1999) — תריסר סיפורי אגדה, שנמזגו מהם הומור ובינת חיים.
- פק מגבעות פוק (1906) — הנער-הקוסם פוק מספר לשני ילדים על תקופות שונות בדברי ימי אנגליה.
- פרסים ופיות (1910) — המשך הספר הקודם.
- שירת הקוקיה (1910)
- הכלב משרתך, מסופר על ידי בוטס (1930)
- סיפורי חיות (1932)
- משהו על עצמי, לידידיי הידועים והפחות-ידועים (1937) — אוטוביוגרפיה.
- האיש שרצה להיות מלך (1888). תרגום לעברית: רעיה ג'קסון, הוצאת נהר, (2016)
- רודיארד קיפלינג - מבחר שירים, מאנגלית: צור ארליך, הוצאת דחק (2019)
- הכפר שהחליט שכדור הארץ שטוח (1917). תרגום לעברית: רעיה ג'קסון, נהר ספרים (2020)[6]
סרטים שנעשו לפי ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר הג'ונגל - כמה גרסאות
- האיש שרצה להיות מלך (בכיכובם של שון קונרי ומייקל קיין)
- נער הפילים
- גונגה דין (לפי פואמה)
- ספנים אמיצים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רודיארד קיפלינג, באתר פרס נובל (באנגלית)
- כתבי רודיארד קיפלינג בפרויקט בן-יהודה
- רשימת תרגומים לשירים של רודיארד קיפלינג באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה
- יעל דר, "כי זה קרה והתרחש ונהיה והיה", באתר הארץ, 29 באוגוסט 2007
- יעל (פרוינד) אברהם, מביא המזרח למערב, מקור ראשון, מוסף "שבת", 25 בינואר 2011
- אליסון פלאד, הגרדיאן, התגלו 50 שירים לא מוכרים של רודיארד קיפלינג, באתר הארץ, 27 בפברואר 2013
נועה מנהיים, צדו האפל של ספר הג'ונגל, באתר הארץ, 6 באפריל 2016- אריק גלסנר, "האיש שרצה להיות מלך": רודיארד קיפלינג בנובלה חכמה וגרוטסקית, באתר ynet, 28 באוקטובר 2016
- רודיארד קיפלינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- רודיארד קיפלינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רדירד קיפלינג (1865-1936), דף שער בספרייה הלאומית
רודיארד קיפלינג, ברשת החברתית Goodreads
מכּתביו:
- כתבי רודיארד קיפלינג בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- מבחר משיריו של קיפלינג בתרגומו של צור ארליך
- רודיארד קיפלינג, תירגמה והעירה עדנה אולמן-מרגלית, אם, באתר הארץ, 13 בינואר 2004
- אם, בתרגומו של אליהו ציפר
- אם, בתרגומה של זיוה שמיר (אתר מב"ע)
- מבעד לאש, באתר "פרויקט הסיפור הקצר"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "סוכן ושמו קיפלינג", קרן דותן, ישראל היום, 10/11/2017
- ^ RUDYARD KIPLING'S 'IF' VOTED NATION'S FAVOURITE POEM, אתר אינדפנדנט, 13 באוקטובר 1995
- ^ במקור באנגלית: "My dear, many races are vile but the jew in bulk on his native heath is the Vilest of all"
- ^ מכתבי קיפלינג, The Letters of Rudyard Kipling (ed. Thomas Pinney), vol. V: 1920-1930, University of Iowa Press, 2004, pp. 480-481
- ^ פרויקט בן יהודה
- ^ רועי בית לוי, "הכפר שהחליט שכדור הארץ שטוח": מה שהיה פרוע ונועז לפני 100 שנים איבד את הברק, באתר הארץ, 7 בינואר 2021
| זוכי פרס נובל לספרות | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גרי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925) | 
|
| 1926–1950 | דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950) | |
| 1951–1975 | לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגווי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יוהנסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975) | |
| 1976–2000 | בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000) | |
| 2001 ואילך | נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) | |
| ספר הג'ונגל מאת רודיארד קיפלינג | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ספרים | ספר הג'ונגל (1894) • ספר הג'ונגל השני (1895) • כל סיפורי מוגלי (1933) | ||||||||
| סיפורי מוגלי | "אחי מוגלי" • "צייד קא" • "טיגריס! טיגריס!" • "להשליט את הג'ונגל" • "כלב אדום" | ||||||||
| סיפורים אחרים | "כלב הים הלבן" • "ריקי-טיקי-טאבי" • "טומאי נער הפילים" | ||||||||
| דמויות | מוגלי • באלו • בגירה • אקילה • רקשה • קא • קולונל האטי • שירחן • המלך לואי | ||||||||
| זיכיון דיסני |
| ||||||||
| עיבודים אחרים |
| ||||||||
- ספרי רודיארד קיפלינג
- בריטים חברי הבונים החופשיים
- זוכי פרס נובל לספרות
- סופרים בריטים
- סופרי ילדים ונוער בריטים
- משוררים בריטים
- אישים הקבורים במנזר וסטמינסטר
- מחברי סיפורים קצרים
- מספרי סיפורים בריטים
- חברי האגודה המלכותית לספרות
- אנטישמיות בממלכה המאוחדת: אישים
- בריטים שנולדו ב-1865
- בריטים שנפטרו ב-1936
- בריטים שגווייתם נשרפה
- אישים שעל שמם בעלי חיים
- מונצחים בשלט כחול של ארגון המורשת האנגלית