קיצור שולחן ערוך

ערך זה עוסק בקיצור שולחן ערוך של הרב שלמה גאנצפריד. אם התכוונתם לקיצור שולחן ערוך שנכתב על ידי הרב חיים דוד הלוי, ראו קיצור שולחן ערוך מקור חיים.

קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה מן המאה ה-19 המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את חלק "אורח חיים" שלו ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה. הספר, שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, הפך לאחד הספרים התורניים הפופולריים יותר, וזכה למהדורות רבות, לפירושים ולתרגום לשפות שונות.

הספר

הספר נכתב על ידי הרב שלמה גאנצפריד, על מנת לפתוח את עולם ההלכה בפני הציבור הרחב שאינו בקיא בדרכי הלימוד בשולחן ערוך. הספר יצא לאור באונגוואר שבהונגריה בשנת תרכ"ד (1864), והפך להיות מרכיב בסיסי בארון הספרים של היהודי שומר המצוות, מאחר שהוא מתאר בפשטות ובתמציתיות את ההלכות לפי נושאים. הספר תורגם לשפות שונות כמו אנגלית וצרפתית.

הספר מורכב מ-221 פרקים (הקרויים סימנים), והוא ממשיך ומגשים את הקו של השולחן ערוך, כדברי רבי יוסף קארו: "ללקט שושני ספיח אמריו בדרך קצרה, בלשון צח וכולל, יפה ונעים, למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה בפי כל איש ישראל". והוא כתוב בלשון בהירה ופשוטה, ועל כן התחבב על המוני העם והפך לספר עממי.

הספר זכה לעשרות רבות של מהדורות, תורגם לשפות רבות, והודפס במאות אלפי עותקים. כבר בחיי המחבר הוא הודפס ב-14 מהדורות, ובערים רבות נוסדו חבורות שהתאגדו ללמוד את הספר.

עם הגידול במספר היהודים בארץ ישראל, שם חלות המצוות התלויות בארץ, נוצר צורך לפרט יותר את ההלכות בתחום זה, שהובאו בקצרה בספר. על פי בקשתו של הרב יהודה לייב מימון, הוסיף הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, במהדורת מוסד הרב קוק, 40 פרקים של דיני ארץ ישראל ומנהגיה. במהדורות מאוחרות אחרות של הספר ישנה הרחבה של דינים אלה, בהתבסס על פסקי ה"חזון איש" שהיה אחד מחשובי הפוסקים בתחום זה.

ספרים מסביב לקיצור שולחן ערוך

על פי הרב י"ל מימון הספרים הבאים נכתבו סביב או בעקבות הספר:

• בחייו של המחבר יצא ספר פרשנות על הקיצור שולחן ערוך בשם "מסגרת השולחן" בידי הרב חיים ישעיהו הכהן הלברסברג.
• הרב שמואל הכהן בורשטיין כתב את ספריו "מנחת שבת" ו"מעדני שמואל" סביב הלכות שבת ויום טוב של הקיצור שולחן ערוך.
• ספר "קיצור שולחן ערוך השלם" שנכתב בעילום שם, ובו שלשה פירושים, ערוך השולחן, אבני נזר ו"מסגרת השולחן".
• ספרי "שלחן מלכים" ו"שני מלכים" של הרב משה צבי לנדא נהפכו להיות ספרי מסגרת לקיצור.
• ספר "שערים המצוינים בהלכה" של הרב שלמה זלמן ברוין, מסודר סביב לקיצור שולחן ערוך.

בשנות ה-70 חיבר הרב חיים דוד הלוי, שהיה הרב הראשי של תל אביב, את הספר קיצור שולחן ערוך מקור חיים, אשר היה תמצית מחמשת חלקי ספרו הקודם "מקור חיים". בספר זה הוצגו המנהגים על פי העדות השונות, ובשל כך הפך לפופולרי במיוחד במערכת החינוך הממלכתית דתית בישראל.

במהדורות מאוחרות רבות הוסיפו בשולי הדף הערות שבהן מובאים שינויי פסיקה בין ספר זה לבין פוסקים חשובים אחרים כדוגמת שולחן ערוך הרב, הבן איש חי והמשנה ברורה.

כיוון שהספר נכתב בחו"ל הוא הכיל רק מעט מהלכות מצוות התלויות בארץ, ובמספר מהדורות שנדפסו בישראל נוספו כנספח קובצי דינים בהלכות אלו. למהדורת מוסד הרב קוק נוספו הלכות שכתב ר' יחיאל מיכל טוקצינסקי ובמהדורת דפוס אשכול נוספו הלכות שכתב הרב קלמן כהנא על פי פסקי ה"חזון איש", ר' אברהם ישעיה קרליץ.

החקירה ברוסיה

בעקבות תרגומו של הספר לרוסית, נודע ב-27 ביוני 2005 כי בצעד חסר תקדים, הורה התובע הכללי של רוסיה לחקור אם תוכנו של "קיצור שולחן ערוך" מסית נגד לא-יהודים וכן לבחון האם ראוי להוציא מחוץ לחוק את הדת היהודית והארגונים היהודיים שפועלים ברוסיה. הדבר נעשה לאחר ש-500 איש, ביניהם 24 מחברי הפרלמנט הרוסי, חתמו על עצומה שבה נטען כי "קיצור שולחן ערוך" מטיף לשנאת זרים. יום למחרת התפוצצות הפרשה, לאחר שיחה בין השר אהוד אולמרט, בשליחותו של ראש ממשלת ישראל אריאל שרון, לראש הממשלה הרוסי, מיכאיל פרדקוב, הודיעה התביעה הכללית כי החקירה הופסקה‏.

בישראל עוררה ההתרחשות בעיקר זעם וחשש מהתפרצות אנטישמית ברוסיה. במידה פחותה, העלה האירוע לדיון את התפיסה שמשתקפת מהשולחן ערוך ומקיצור שולחן ערוך לגבי גויים.