קיקינדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קִיקִינְדָה
Кикинда
סמל קיקינדה
סמל קיקינדה
סמל קיקינדה
בניין עיריית קיקינדה
בניין עיריית קיקינדה
בניין עיריית קיקינדה
מדינה סרביהסרביה סרביה
פרובינציה וויבודינה
מחוז באנאט הצפוני
ראש העיר ניקולה לוקץ'
שטח 780 קמ"ר
גובה 73 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 38,065 (2011)
 ‑ במטרופולין 59,453 (2011)
קואורדינטות 45°50′N 20°27′E / 45.833°N 20.450°E / 45.833; 20.450
אזור זמן UTC +1
http://www.kikinda.org.rs
מבנה בית הכנסת שהיה קיים בעיר מ-1880 ועד ראשית שנות ה-50

קִיקִינְדָהסרבית: Кикинда, בהונגרית: Nagykikinda) היא עיר ורשות מקומית השוכנת בפרובינציית וויבודינה אשר בסרביה, בירת מחוז באנאט הצפוני, בסמוך לגבול רומניה. יש לה אוכלוסייה של בערך 40,000 איש, רובם סרבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת שלטונה של הקיסרית מריה תרזה ועד שנת 1774 הוקם מחוז קיקינדה. תושביה באותה תקופה נהנו מפריבילגיות כלכליות ופוליטיות בתוך האימפריה האוסטרית. בסוף המאה ה -18 הייתה קיקינדה אחת היישובים המאוכלסים ביותר במחוז טורונטאל, ובשנת 1857 נבנתה מסילת הרכבת בין סגד, קיקינדה וטימישוארה.[1] העיר נוסדה באמצע המאה ה-18 עת נשלט האזור על ידי האימפריה האוסטרית ובהמשך עברה לחזקת האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר מלחמת העולם הראשונה סופח האזור ובכלל זה העיר קיקינדה לממלכת יוגוסלביה. באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה את הממלכה תוך ימים אחדים. אזור קיקינדה זכה למעמד מינהלי מיוחד ונוהל על ידי נציגי המיעוט הגרמני במקום. ב-1944 שוחררה העיר ונכללה בהמשך בשטחי יוגוסלביה. לאחר פירוק יוגוסלביה נותרה קיקינדה בחזקת סרביה.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה היהודית בעיר נוסדה בראשית המאה ה-19. ב-1824 נמנו בעיר 198 יהודים שהיוו 1.6 אחוזים מאוכלוסיית העיר. יהודי העיר עסקו במסחר ומקצתם היו רופאים ורוקחים.[2] ב-1880 נמנו בקיקינדה 658 יהודים ובעיר הוקמו בית כנסת לקהילה ובית עלמין. ב-1921 מנתה הקהילה 551 נפשות וב-1940 התגוררו בקיקינדה 512 יהודים.[3][2]

לקהילת קיקינדה השתייכו מספר משפחות מכפרי הסביבה. בכפר מוֹקְרִין(אנ') נוסדה קהילה יהודית באמצע המאה ה-19. הוקם בית עלמין יהודי וב-1876 הוקם בית כנסת. ב-1940 נמנו בכפר 38 יהודים. יהודי הכפר נרצחו כולם בשואה. ב-1948 נהרס מבנה בית הכנסת. עד 1935 קהילת נובי קנז'באץ נסמכה על קהילת קיקינדה. כמו כן יהודי טוֹרְדָה(אנ') ובָּאשֶייד(אנ'). בטורדה נמנו בפרוץ מלחמת העולם השנייה 10 יהודים ובבאשייד מספר דומה. בבָּאנָאטְסְקוֹ אָרָאנְגֶ'לוֹבוֹ(אנ'), נוסדה קהילה באמצע המאה ה-19. בית כנסת הוקם ב-1880. הקהילה חרבה בשואה. ב-1948 נהרס מבנה בית הכנסת.[4] גם יהודי הכפר פָּאדֶיי(אנ') השתייכו לקהילת קיקינדה. קהילה שם נוסדה במאה ה-19. בית הכנסת הוקם ב-1880. בפרוץ מלחמת העולם השנייה, נמנו שם 28 יהודים. הקהילה חרבה בשואה. ב-1947 נהרס מבנה בית הכנסת.[5] יהודי צ'וֹקָה(אנ') השתייכו לקהילת קיקינדה. בצ'וקה הוקם בית כנסת ב-1900. יהודי הכפר נרצחו בשואה. ב-1941 נהרס מבנה בית הכנסת.[4]

ב-1941, לאחר כיבוש יוגוסלביה בידי גרמניה הנאצית, התגוררו בקיקינדה 299 יהודים. בהמשך, גורשו בני הקהילה, רובם למחנה הריכוז סיימישטה, ורק 16 מהם ניצלו. ב-1947 הוקם בעיר גלעד לזכר יהודי העיר שנרצחו בשואה.[6] בראשית שנות ה-50 הרסו הרשויות את מבנה בית הכנסת. ב-2003 חודשה הפעילות הקהילתית, עת התגוררו בעיר כ-20 יהודים ונערכו פעילויות תרבותיות שחלקן עסקו בהנצחת הנספים בשואה.[2][7]

ילידי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קיקינדה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ היסטוריה של קיקינדה, באתר tiszai.ertekek.hu (בהונגרית).
  2. ^ 1 2 3 הקהילה היהודית בקיקינדה, באתר savezscg.org, אוחזר ב-27 באפריל 2014 (באנגלית).
  3. ^ קהילת קיקינדה, באתר jewishgen.org, אוחזר ב-27 באפריל 2014 (באנגלית).
  4. ^ 1 2 אתרי מורשת יהודית בסרביה, באתר jewish-heritage-europe.eu (באנגלית).
  5. ^ Martin Gilbert, ‏The Routledge Atlas of the Holocaust, הוצאת Routledg, לונדון, 2002, עמוד 59.
  6. ^ מצבת זיכרון ליהודי קיקינדה, יוגוסלביה, שנספו בשואה, בארכיון בית לוחמי הגטאות, אוחזר ב-27 באפריל 2014 (באנגלית).
  7. ^ Days of Jewish culture in Kikinda, באתר joz.rs, אוחזר ב-27 באפריל 2014 (באנגלית).