קירדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קירדן (Cirdan) הוא דמות בארץ התיכונה מעולם הפנטזיה של ג'ון רונלד רעואל טולקין (הסילמריליון, שר הטבעות).

קירדן נחשב לאחד מהמבוגרים שבעלפים ולאחד הבכירים שבהם‏[1]. על הולדתו לא מסופר ורוב ההשערות הן שקירדן הוא אחד מאותם עלפים ראשוניים, שלא נולדו, אלא התעוררו על שפת האגם קוויוינן (מימי ההתעוררות),‏[2]. קירדן שייך לעדת הטלרי. פשר השם קירדן, בלשון העלפים, הוא "חרש-הספינות"‏[3].


בשנות העצים ובעידן הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התעוררות העלפים בארץ התיכונה - בראשית הימים - הולאר קראו להם שיעקרו לארצם אשר במערב, כדי לא לחיות בארץ התיכונה החשוכה, שבה שוכן מלקור-מורגות. אז עברו רוב העלפים לולינור - ארץ המערב, אבל חלקים גדולים מעדת הטלרי - לאחר התמהמהות במסעם - סירבו לעקור מערבה ונותרו בארץ התיכונה. למרות שקירדן החל במסע מערבה ואף הגיע עד לחופי הארץ התיכונה - נשאר שם בעיקר בגלל שיכנועי המיא אוסה, שרצה שהטלרי ישארו בארץ אותה אהב.

קירדן ואנשיו קבעו את מקומם בפלס - החופים המערביים של בלריאנד - מדרום לנברסט. בפלס, ייסד קירדן שתי ערי-נמל: בריתומבר הצפונית ואגלרסט הדרומית. שמם של קירדן ועדתו היה "הפאלאתרים" - אנשי החוף (-סינדארין). הם נודעו בעיקר בבנית ספינות והם הפכו להיות חרשי הספינות והימאים של הארץ התיכונה. במשך הזמן הצטרפו לפאלאתרים נולדור רבים שנמלטו מאימת המלחמות עם מורגות.

קירדן היה מעורב בקרבות רבים בעידן ההוא: הוא נלחם ביחד עם ידידו המלך תינגול בקרב הראשון של הארץ התיכונה ( - שבו נקטל שר הננדור - דנתור) - באותו קרב הדפו האורקים את צבאו אל מעבר לחומות הערים‏[4]. כן עזר למלך פינגון[5] - להדוף את האורקים שתקפו את היתלום שנים אחדות לאחר קרב דגור ברגולך.

לקראת סוף העידן הראשון, לאחר הקרב החמישי של בלריאנד שבו השתתפו גם אנשי קירדן‏[6] ("נירנית ארנוידיאד"), נחרבו הנמלים ועריהם על ידי צבאות מלקור-מורגות. האורקים קטלו רבים מהפאלאתרים, ומעטים אחרים שיעבדו. אבל קירדן, ועוד פאלאתרים מעטים, הצליחו לברוח מהחורבן על ספינותיהם, יחד עם ארניון גיל גלד (שלימים יהפך למלך עליון על עלפי עדת הנולדור) אל האי בלר שלחופי בלריאנד.

על האי בלר הקים קירדן עיר-מפלט לכל העלפים שנמלטו מהמלחמה בבלריאנד - ביניהם הפליטים מהטבח בשפכי הסיריון - שעשו בני פאנור, והם הקימו שם נמל לצי ספינותיהם, שם עזר קירדן לאארנדיל חצי-עלף (אביהם של אלרונד ואלרוס, בנם של טואור בן-האדם וידריל נסיכת העלפים של גונדולין) לבנות את הספינה ווינגילוט, שעליה שט אארנדיל לממלכת האלים לבקש את מחילתם.( - דבר שהוביל ל"מלחמת החרון")

העידן השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תום העידן הראשון - ושקיעת בלריאנד, לינדון (היא אוסיריאנד) נהייתה לגבול המערבי של הארץ התיכונה והשתרעה על החופים שם הקים גיל גאלאד את ממלכתו שהייתה הממלכה העיקרית של העלפים בארץ התיכונה בעידן השני. קירדן ייסד בארץ הזו, באזור צר סביב לשון ים, עיר-נמל בשם מיתלונד - "הנמלים האפורים".‏[7] שם נבנו ספינות רבות, ולשם באו לעתים קרובות עלפים, אשר החליטו לעקור מהארץ התיכונה לארץ האלים לבלי שוב.

במהלך העידן השני, קיבל קירדן לידיו את נריה (Narya), טבעת האש בעלת אבן האודם, אחת משלוש טבעות הכוח של העלפים שיצר קלברימבור - ואשר הוסתרו כל עוד קיים היה סאורון.

קירדן לחם לצידו של גיל-גאלאד בברית האחרונה[8]

העידן השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הברית האחרונה ונפילת גיל-גאלאד, ננטשה לינדון כמעט לחלוטין על ידי תושביה לטובת ריבנדל שם עמד בראשם אלרונד, אך קירדן לא עזב את הנמלים.

במהלך העידן השלישי תמך קירדן בממלכת ארנור במלחמתה באנגמאר, לאחר חורבן ארנור שלח כוח גדול נגד המלך המכשף, שחיסל סופית את ממלכת אנגמאר. קירדן נזכר כששלח ספינה להצלת מלך ארנור האחרון - ארודוי.

קירדן היה מי שקיבל את פניהם של האיסטרי, אותם מיאר שנשלחו לעזור לשוכני הארץ התיכונה אשר נחתו בנמלים-האפורים; והוא שידע עליהם ראשון ויידע את האדון אלרונד והגבירה גלדריאל על בואה של עזרה מן המערב. קירדן הבין כי על אף מראהו הפשוט, דווקא בגנדאלף יש עוצמה וחוכמה אדירים יותר מן השאר. לכן, מסר לו קירדן את נריה‏[9]. קירדן גם היה חבר קבוע במועצה הלבנה (או "מועצת החכמים"), שהוקמה על ידי הגבירה גלדריאל, לצד המנהיג סרומן הלבן, גנדאלף האפור, הגבירה גלדריאל והאדון אלרונד חצי-עלף.

לאחר השמדת הטבעת האחת בסוף העידן השלישי, עזב קירדן את הארץ התיכונה יחד עם שאר מנהיגי העלפים: אלרונד, וגלדריאל, (וכן גנדאלף) על סיפונה של "הספינה האחרונה" שאותה יצר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסילמריליון, זמורה ביתן, עמוד 270: "קירדן ...אדיר בקרב החכמים". שר הטבעות, זמורה ביתן, כרך אחד, עמוד 1048: "כי קירדן הרחיק ראות, אף העמיק יותר מכל יושבי הארץ התיכונה"
  2. ^ אך יש גם הסוברים שדווקא היו לו הורים
  3. ^ שמו הראשון (אֶסִי) של קירדן היה נווה (Nowe), וייתכן כי הוא לקוח מהמילה העתיקה בקווניה "nowo", שמשמעותה "בעל רעיון, לחשוב, לדמות". אבל כאשר הכינוי קירדן נעשה רשמי, השם נווה נשכח
  4. ^ ככל הנראה ניזוקו הנמלים במשך הזמן על ידי האורקים, קירדן נעזר בפינרוד כדי לבנותם מחדש. ראה הסילמריליון זמורה ביתן, עמוד 112
  5. ^ שלא כמו תינגול ואחרים - לא היסס קירדן מעולם לשלב כוחות עם הנולדור למרות שלא רווה נחת ממעשיהם, עם המלך פינרוד הייתה לו ידידות רבה
  6. ^ הסילמריליון, זמורה ביתן, עמוד 175: "ופינגון השקיף ... וצבאותיו נערכים... נסתרים מעיני האויב אך הוא ידע כמה גדולים הם: כי כל הנולדור נקבצו אליו, ועלפי הפלס.."
  7. ^ חוץ מכך שהמבנים במיתלונד באמת קצת אפרפרים, השם עצמו סמלי, כיוון שהעלפים נוטשים את הארץ דרך "הנמלים-האפורים" ומגיעים לבסוף ל-"חופים הלבנים" של ממלכת האלים
  8. ^ שר הטבעות, זמורה ביתן, כרך אחד, עמוד 221 (אלרונד:) "וליד גיל-גאלאד עמדנו אז רק קירדן ואנוכי".
  9. ^ הסילמריליון, זמורה ביתן, עמוד 275: "קח עתה את הטבעת ...כי טבעת האש היא זו, ובה ייתכן שתצית שוב לבבות לאומץ קדומים, בעולם אשר הצטנן"