קירי טה קאנאווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

דיים קירי ז'אנט טה קאנאווה (אנגלית: Dame Kiri Janette Te Kanawa; נולדה ב-6 במרץ 1944) היא זמרת אופרה ילידת ניו זילנד. בשנת 1981 ראו ושמעו אותה ברחבי העולם כ-600 מיליון איש, כאשר שרה את Let the Bright Seraphim בחתונתם של צ'ארלס, הנסיך מוויילס וליידי דיאנה ספנסר.

טה קאנאווה נולדה בגיסבורן, באי הצפוני של ניו זילנד. מוצאה מעורב, שכן בין אבותיה יש גם מאורים וגם אירופאים, אבל מעט מאוד ידוע על הוריה הביולוגיים, כיוון שאומצה בינקותה; היא בתם המאומצת של אם אירית ואב מאורי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנעוריה ובשנות העשרים המוקדמות לחייה הייתה טה קאנאווה כוכבת פופ ובדרנית פופולרית במועדוני ניו זילנד.

את דרכה כזמרת אופרה החלה טה קאנאווה כמצו סופרן, אך בהמשך פיתחה את קולה לסופרן.

בשנת 1965 זכתה בתחרות שירה יוקרתית, שנועדה לכל סוגי הזמרים, ג'אז, פופ וקלאסי. היא שרה שם את Vissi d'arte מתוך "טוסקה" של פוצ'יני. הפרס היה מלגה ללימודים בלונדון.

שנים ראשונות בלונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1966, ללא מבחן קבלה, נרשמה למרכז האופרה בלונדון, ללמוד אצל ג'יימס רוברטסון. ג'נקינס וד'אנטאל מצצטים את רוברטסון כמי שאמר, שלטה קאנאווה לא הייתה שום טכניקת שירה כשהגיעה לבית הספר, אך היא ניחנה ביכולת לשבות קהל.

לראשונה הופיעה על בימה כ"גברת שנייה" בחליל הקסם, וכן בהפקה של "דידו ואניאס" של הנרי פרסל בדצמבר 1968, בתיאטרון סדלר'ס וולס. בשנת 1969 שרה את "אלנה" באופרה של ג'ואקינו רוסיני "הגברת מן האגם" בפסטיבל קאמדן. פרס על הופעתה בתפקיד "אידמנטה" ב"אידומניאו" של מוצרט הוביל להצעת חוזה לשלוש שנים כזמרת ראשית זוטרה בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן, שם הופיעה לראשונה בתפקיד "קסניה" ב"בוריס גודונוב" ו"נערת פרחים" ב"פרסיפאל" ב-1970. עוד אפשר היה לשמוע אותה בתור "קול משמיים", תפקיד מאחורי הקלעים, בסוף "דון קרלוס" של ורדי. בשנת 1969 גם הוצע לה תפקיד הרוזנת בנישואי פיגארו. המנצח קולין דייוויס, ששמע אותה באודיציה, התפעל מן היופי יוצא הדופן של קולה.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינתיים הגיעה השמועה על הצלחתה אל ג'ון קרוסבי באופרה של סנטה פה, פסטיבל אופרה קייצי בניו מקסיקו, ארצות הברית, שעמד אז לפני פתיחת העונה החמש-עשרה שלו. הוא ליהק אותה בתפקיד הרוזנת באופרה נישואי פיגארו, שהצגותיה החלו ב-30 ביולי 1971. הצלחתה בתפקיד זה חזרה על עצמה בקובנט גארדן בחודש דצמבר של אותה שנה ובאופרה של סן פרנסיסקו בסתיו 1972. בשנת 1974 הופיעה במטרופוליטן אופרה בתפקיד דסדמונה ב"אותלו" של ורדי, הופעה של הרגע האחרון כמחליפה לתרזה סטראטס, שחלתה לפתע.

בשנים הבאות הופיעה באופרה הלירית של שיקגו, באופרה של פריז, בבית האופרה של סידני, באופרה של וינה, בלה סקאלה, באופרה של סן פרנסיסקו, מינכן וקלן, והוסיפה לרפרטואר שלה תפקידים משל מוצרט - דונה אלוירה, פאמינה ופיורדליג'י - לצד תפקידים איטלקיים כמו מימי ב"לה בוהם".

קאנאווה מגלה קרבה מיוחדת לגיבורות ריכרד שטראוס. הופעתה הראשונה בתפקיד הראשי באופרה "אראבלה" הייתה בגראנד אופרה של יוסטון בשנת 1977, ואחריה באו תפקידי המרשלין ב"אביר הוורד" והרוזנת ב"קפריצ'יו". רבות מהופעותיה היו בניצוחו של גיאורג שולטי ואתו גם הקליטה לראשונה את נישואי פיגארו.

טה קאנאווה פרשה מבימת האופרה אחרי הופעותיה ב"ונסה" של סמיואל בארבר עם האופרה הלאומית של וושינגטון ועם האופרה של לוס אנג'לס בנובמבר/דצמבר 2004, אבל היא ממשיכה להופיע באולמות קונצרטים.

אותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

טה קאנאווה עוטרה באותות כבוד לעייפה. תואר דיים של מסדר האימפריה הבריטית בשנת 1982, תואר כבוד של המסדר האוסטרלי בשנת 1990 ותואר מסדר הכבוד היוקרתי של ניו זילנד ברשימת תוארי הכבוד ליום הולדת המלכה בשנת 1995. היא קיבלה גם תוארי כבוד מאוניברסיטאות רבות ויוקרתיות באנגליה ובעולם.

קירי טה קאנאווה נבחרה להקביל בשירה את השחר הראשון של המילניום החדש באי באוקיינוס השקט, הרואה ראשון את זריחת השמש.

מחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

טה קאנאווה הייתה מאז ומתמיד פופולרית בין תושבי ניו זילנד, אבל כאשר אמרה בשנת 2003 שיש תרבות של תלות אצל המאורים, היו ביניהם שביקרו אותה בחריפות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]