קי לארגו (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קי לארגו
Key largo432.jpg
כרזת הסרט
שם במקור: Key Largo
בימוי: ג'ון יוסטון
הפקה: ג'רי וולד
תסריט: מקסוול אנדרסון (מחזה)
ריצ'רד ברוקס
ג'ון יוסטון
עריכה: רודי פהר
שחקנים ראשיים: המפרי בוגרט
אדוארד ג'י רובינסון
לורן באקול
ליונל ברימור
קלייר טרוור
מוזיקה: מקס סטיינר
צילום: קרל פרונד
חברת הפצה: האחים וורנר
הקרנת בכורה: 16 ביולי 1948
משך הקרנה: 101 דקות
שפת הסרט: אנגלית
דף הסרט ב-IMDb

קי לארגואנגלית: Key Largo) הוא סרט קולנוע שיצא לאקרנים בשנת 1948. זהו סרט אפל בבימויו של ג'ון יוסטון ובכיכובם של המפרי בוגרט, אדוארד ג'י רובינסון, לורן באקול, ליונל בארימור וקלייר טרוור, והיה הסרט הרביעי (והאחרון) בו השתתפו יחד הכוכבים בוגרט ובאקול.

על תפקידה בסרט זכתה טרוור בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר.

הסרט עובד ממחזהו של מקסוול אנדרסון משנת 1939 אולם הדמיון בין הסרט לבין המחזה מועט ביותר.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבור הסרט, פרנק מקלאוד (המפרי בוגארט) מגיע למלון קטן באי קי לארגו שבחופי פלורידה. המלון מנוהל על ידי ג'יימס טמפל (ליונל ברימור) היושב בכיסא גלגלים, ולו עוזרת נורה (לורן באקול), אלמנתו של ג'ורג', בנו של טמפל, שנפל בקרב באיטליה במהלך מלחמת העולם השנייה, בעת ששירת ביחידה שמקלאוד פיקד עליה.

מקלאוד הגיע לביקור תנחומים קצר אצל טמפל ונורה, אך מוזמן להישאר. הוא מספר להם על אירוע שבו לחם ג'ורג' בגבורה, אך מאוחר יותר מספרת לו נורה שבמכתב שקיבלה מג'ורג' הוא ייחס את הגבורה דווקא למקלאוד. במהלך שהייתו במלון, המתואר כסגור אך יש בו אורחים מעטים המציגים עצמם כמי שבאו לדיג, מגלה מקלאוד שהאורחים הם חברי מאפיה ובראשם ג'וני רוקו (אדוארד ג'י רובינסון), השולטים בנעשה במלון. רוקו וחבורתו הגיעו בספינה מקובה, לשם עריכת עסקה פלילית. סופת הוריקן שפוקדת את האזור כופה על מנהלי המלון ואורחיהם לשהות בתוך המלון, וגורמת לקברניט הספינה להימלט עם ספינתו למקום מבטחים, חרף האיום של רוקו להרוג אותו אם יעשה כך.

בתחילה מנסה מקלאוד, שבא לזמן קצר, להשלים עם המצב, אולם יחסו האלים של רוקו לבת זוגו, הזמרת האלכוהוליסטית גיי דון (קלייר טרוור), והעובדה שרוקו רצח שוטר מקומי, ובעקיפין גרם להריגתם של שני אינדיאנים מקומיים, מכריעה את הכף. עם השלמת העסקה שלשמה הגיע, מכריח רוקו את מקלאוד להשיט אותו בסירה חזרה לקובה. קודם לעלייתו לסירה, גיי דון, שנותרת במלון, מגניבה למקלאוד את אקדחו של רוקו. היא משוכנעת שברגע שהכנופיה תגיע לקובה, אנשיה ירצחו את מקלאוד, ולכן מפצירה בו שיימלט ברגע שיצא מהמלון, אך הוא משיט את הסירה, לחרדתן של גיי ונורה. במהלך השיט בסירה הורג מקלאוד את אנשי הכנופיה ולבסוף את רוקו עצמו, ושב אל נורה.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמות שחקן
פרנק מקלאוד (Frank McCloud) המפרי בוגרט
ג'וני רוקו (Johnny Rocco) אדוארד ג'י רובינסון
נורה טמפל (Nora Temple) לורן באקול
ג'יימס טמפל (James Temple) ליונל בארימור
גיי דון (Gaye Dawn) קלייר טרוור
ריצ'רד "קארלי" הוף (Richard 'Curly' Hoff) תומאס גומז
אדוארד "טוטס" באס (Edward 'Toots' Bass) הארי לואיס
סגן השריף קלייד סוייר (Clyde Sawyer) ג'ון רודני
זיגי (Ziggy) מארק לורנס
אנג'ל גרסיה (Angel Garcia) דן סימור
שריף בן וייד (Ben Wade) מונטי בלו
ראלף פיני ויליאם האדה

הפקת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקודות הדמיון בין הסרט למחזה עליו הוא מבוסס מועטות ביותר. בעוד שבמחזה הכנופיה היא של מקסיקנים, והמלחמה בה מדובר היא מלחמת האזרחים הספרדית, ובסוף המחזה מקלאוד מת, בסרט מקלאוד הוא גיבור מלחמת העולם השנייה המציל את אהובתו ממאפיונרים איטלקים.

הסרט צולם בשחור-לבן במשך 78 ימים. כל הצילומים בוצעו באולפנים בהוליווד.

צילומי סופת ההוריקן שבסרט נלקחו מסרטו של רונלד ריגן "Night Unto Night" שהופק באותה שנה על ידי אולפני האחים וורנר.

דמותה של גיי, בת זוגו של רוקו, מבוססת על גי אורלובה - המאהבת של המאפיונר לאקי לוצ'יאנו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]